כשהציפיות בירידה, הרכב האוטונומי עושה קפיצת מדרגה

הרכב האוטונומי, שנדחק לקרן זווית בקורונה, מאיץ בשבועות האחרונים למרכז הבמה בעולם ובישראל • מה מקשר בין ניסוי המוניות הרובוטיות של מובילאיי בגוש דן לבין הפרלמנט הגרמני ומדוע טסלה היא "השגרירה" של הטכנולוגיה הזו בישראל

ניסוי במכונית אוטונומית של מובילאיי בירושלים, 2020 / צילום: מובילאיי
ניסוי במכונית אוטונומית של מובילאיי בירושלים, 2020 / צילום: מובילאיי

הרכב האוטונומי לא עמד בשנה האחרונה במוקד ההתעניינות של דעת הקהל, אבל מאחורי הקלעים התחום ממשיך להתקדם בקצב מואץ והשבועות האחרונים היו עמוסים בחדשות מהחזית האוטונומית.

דיווחנו בשבוע שעבר שבארץ ינחתו בקרוב מכוניות חשמליות סיניות, שיהפכו תוך מספר חודשים למוניות ללא נהג כחלק מניסוי להוכחת היתכנות הטכנולוגיה של מובילאיי.
בגרמניה קיבל הפרלמנט הפדרלי בסוף חודש מאי החלטה עקרונית, שסוללת את הדרך לרגולציה ממשלתית, שמאפשרת הפעלת כלי רכב ללא נהג על כבישים ציבוריים במדינה ויצרני הרכב האירופאים הגדולים ממהרים ליישר קו.

בארה"ב ממשיכה טסלה לנוע במהירות לעבר השקה וייצור של מכוניות סדרתיות עם יכולות אוטונומיות מלאות, לפחות על הנייר, ואילו בישראל ברקע נמשכים כל הזמן גיוסים והיערכויות להנפקה של חברות העוסקות בתחום לפי הערכות שווי אסטרונומיות.

מובילאיי והניסוי המקומי

קשה לספק תמונת מצב עדכנית של חזית הרכב האוטונומי בארץ ובעולם בלי מובילאיי, החברה הישראלית, לפחות בשיוך הגיאוגרפי שלה.

עם נתח חסר תקדים של כמעט 80% מהשוק העולמי של מערכות סיוע מתקדמות לרכב (ADAS) ברמות אוטונומיה נמוכות, למובילאיי לא נותר כיום הרבה פוטנציאל להתרחבות אנכית בתחום. לפחות מבלי להסתכן בהגדרה של "מונופול". לכן היא מנסה כיום למנף בזריזות את הדומיננטיות שלה בענף לטובת כניסה מוקדמת לשוק מערכות הנהיגה לרמות אוטונומיה גבוהות.

כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, בימים הקרובים צפוי לנחות בישראל משלוח של עשרות מכוניות חשמליות של NIO הסינית, שנרכשו על ידי מובילאיי, במחיר של קרוב ל-70 אלף דולר ליחידה לפני מיסים. עליהם יורכב בארץ ה"קיט האוטונומי" המתקדם של מובילאיי, שיהווה בסיס לניסוי הרחב של "מוניות רובוטיות" ללא נהג, בגוש דן, ניסוי שעליו הכריזה החברה לפני כשלוש שנים.

זה יהיה פרויקט ראשון מסוגו בישראל ואחד הגדולים בעולם מבחינת סדר הגודל שלו אבל יש בו הרבה אתגרים. האזור שנבחר לניסוי, מרכז תל אביב, סובל מעומסי תחבורה מהקשים בעולם לקילומטר כביש ואם מוסיפים לכך את אופי הנהיגה האגרסיבי של המקומיים ואת הצורך בתשתיות תומכות נהיגה אוטונומית, הניסוי העתידי יבחן עד לקצה לא רק את היכולות הטכנולוגיות של "המוניות האוטונומיות", אלא גם את הסבלנות והסובלנות של הנהגים והרגולטורים.

הניסוי מתבסס על רכב חשמלי וזה לכשעצמו גם יאתגר את התמיכה המקומית בכלי רכב חשמליים עם נסועה גבוהה ואת הביצועים שלהם תחת עומס של עשרות חיישנים ומעבדים רעבים לכוח חשמלי, שחיוניים לנהיגה אוטונומית. בשורה התחתונה הניסוי יציב את ישראל על המפה, אבל הוא גם מהווה הימור עסקי וטכנולוגי לא קטן.

הגרמנים קופצים למים

כבישי גרמניה רחוקים מלהיות גן עדן למיזמי תחבורה חדשניים. בגרמניה מיושמת אחת מרגולציות התחבורה הקשוחות בעולם, יש לה תקנות ביטוח בלתי מתפשרות, אכיפה אגרסיבית ודעת קהל "ירוקה" ולוחמנית עם הרבה כוח פוליטי, שאוהדת נהיגה "מסורתית". אבל דווקא בגלל האמור לעיל, יש חשיבות רבה להחלטת הפרלמנט הגרמני לאמץ חוק שמאפשר במדינה נהיגה ברכב ללא נהג.

החוק החדש יאפשר בעתיד לכלי רכב אוטונומיים לנוע על כבישים ציבוריים מוגדרים ברחבי גרמניה במסגרת תנועה רגילה, ללא נוכחות פיזית של "נהג משגיח", אם כי עם שליטת חירום מרחוק. החוק גם יסדיר את מסגרת הביטוח הנדרשת לכלי רכב כאלה ובכך תהפוך גרמניה לאחת המדינות הראשונות בעולם - לפני ארה"ב וסין - שמסדירות את הנושא רשמית ולא רק במסגרת ניסויים, שמוגבלים בהיקפם.

החוק עתיד להיות זרז לרגולטורים במדינות רבות בעולם, כולל בישראל, שדשים בנושא מזה שנים, והוא יהפוך את גרמניה לאבן שואבת לא רק לתעשיית האוטו-טק האירופאית אלא גם לזו הישראלית, על חשבון ניסויים ומחקר ופיתוח בארץ. מובילאיי למשל, כבר נערכת בגרמניה לניסויים מתקדמים במוניות אוטונומיות ולא מעט חברות טיר1 מתעשיית הרכב "דוחפות" את החברות הישראליות, שבהן הן מושקעות, להפנות משאבי מחקר ופיתוח מישראל לאירופה.

את המגמה הזו צפויים להעצים יצרני רכב, שבשנים האחרונות דחקו את הרכב האוטונומי לפינה וכעת "מגלים" אותו מחדש. יו"ר פולקסווגן, הרברט דיס, אמר בשבוע שעבר בראיון כי "התזוזה לכיוון רכב אוטונומי תשנה את כל תעשיית הרכב יותר מכלי הרכב החשמליים והמעבר לחשמל. כאשר המכוניות ייכנסו לעידן האוטונומי, הכל ישתנה". ההתפתחות הזו צפויה להסיט לא מעט משאבים מהאקו-סיסטם של האוטו-טק בישראל לעבר גרמניה.

הרברט דיס, יו"ר פולקסווגן / צילום: Associated Press, Seth Wenig
 הרברט דיס, יו"ר פולקסווגן / צילום: Associated Press, Seth Wenig

זו בהחלט הערה בעלת משקל מיו"ר של קבוצה, שמשקיעה כיום מיליארדי יורו בפיתוח רכב חשמלי וייצור סוללות. ופולקסווגן היא לא היצרנית היחידה שמעלה את הרכב האוטונומי למקום גבוה בסדר העדיפויות. גם יצרני הרכב האמריקאים והקוריאנים ממהרים לקפוץ על העגלה לנוכח האיום לאבד את ההובלה הטכנולוגית בתחום לסינים, שנהנים מגיבוי ומימון ממשלתי נרחב.

חילוקי הדעות על טסלה

מערכת ה"נהיגה העצמית המלאה" (FSD), שאותה אמורה להשיק מסחרית טסלה בחודשים הקרובים, מהווה מוקד לחילוקי דעות בתעשיית הרכב.

יש הטוענים שמדובר בעוד גימיק תקשורתי מבית היוצר של אלון מאסק, שהבטיח להמונים יכולות אוטונומיות מלאות עוד באמצע העשור הקודם. אחרים טוענים שמדובר בפריצת דרך עולמית, שתציב את טסלה כמובילת התעשייה בשנים הקרובות. ויש גם שסבורים שזו התפתחות מסוכנת שמקדימה את זמנה, מכיוון שהרגולציה שתאפשר להפעיל אותה על הכביש לצד מכוניות "רגילות" עוד רחוקה ממימוש. מנגד, טסלה ממשיכה לטעון שהמערכת החדשה תאפשר לכל דורש נהיגה מלאה ללא צורך בהתערבות הנהג.

כמו הרבה דברים שקשורים לטסלה, קשה להפריד בין המציאות ל"רעש", אבל אין ספק שאם ה-FSD תפעל כמובטח ותוצע בקרוב כמוצר או שירות בתשלום חודשי ללקוחות, זה יהיה שלב חשוב באבולוציה של הנהיגה האוטונומית בעולם ובישראל. נזכיר שכבר מאות נהגים בישראל משתמשים מדי יום במערכת ה"אוטו-פיילוט" של טסלה, שיכולותיה האוטונומיות מוגבלות, אבל עדיין יותר מתקדמות מרוב ההיצע בשוק הרכב ההמוני. מדובר בגרעין קטן יחסית של לקוחות ישראלים מסגלי חידושים עם אוריינטציה טכנולוגיות והשפעה לא מעטה בעולם הסייבר, שיהוו את הבסיס העתידי לאימוץ מסחרי נרחב של כלי רכב אוטונומיים בתוך 3-5 שנים.

נראה שרבים מהלקוחות הקיימים כבר מצפים להגעת ה-FSD לארץ. זו תהיה קפיצת מדרגה בדרך ל"חינוך" השוק הישראלי לרכב אוטונומי, אך נותר לראות מה יהיה המחיר בכל הנוגע לבטיחות השימוש בטכנולוגיה הזו. במיוחד לנוכח העובדה שלרגולטור אין כיום כלים לאכיפת השימוש במערכות כאלה.

חברות הסטארט-אפ נושפות בעורפה של מובילאיי

שוק ההון הוא "הדלק" שמתדלק כיום את החדשנות הטכנולוגית בעולם ובישראל בפרט. קדחת ההנפקות וה-SPAC הפכה את הדלק הזה לדלק סילוני ובחודשים האחרונים כבר ראינו שלל חברות אוטו-טק ישראליות צעירות, שיצאו לוול-סטריט, הודיעו על מגעים בדרך ל-SPAC, או ערכו סבבי גיוס עם הערכות שווי של מיליארדי דולרים כאשר ברזומה שלהם מוזכרת המילה "רכב אוטונומי" יותר מפעם אחת.

אל החברות המוכרות מצטרפות כיום עוד שתיים, שפעלו עד כה בעיקר מתחת לרדאר. המשותף לשתיהן הוא התמקדות בליבה של הנהיגה האוטונומית, כלומר מעבדי-על ממוזערים עם יכולות הרצת יישומי בינה מלאכותית שמהווים את "המוח" של הנהיגה האוטונומית, ומעבדים את הכמות האדירה של נתונים, שמפיקים עשרות החיישנים ברכב לא מאויש, לכדי קבלת החלטות בזמן אמת.

הראשונה היא "היילו", שפיתחה צ'יפ ייחודי להאצת למידת מכונה במכשירי קצה וגייסה החודש כ-120 מיליון דולר על פי שווי מרשים של למעלה ממיליארד דולר. מכובד לחברה שהוקמה ב-2017. היילו אמנם מכוונת את הטכנולוגיה שלה לשווקים רבים, דוגמת תעשיית מוצרי הצריכה והתעשייה, אבל במצגת שלה למשקיעים היא לא מהססת להציג את יתרון הביצועים של הטכנולוגיה שלה מול המערכת המקבילה של NVIDIA, שהיא אחת הנפוצות כיום בכלי רכב אוטונומיים. החברה טוענת ליכולות עיבוד וידאו ברזולוציית HD מלאה תוך כדי נהיגה בזמן אמת, עם צריכה מזערית של הספק. זו כבר קפיצת דרך רצינית, שמן הסתם הספיקה למשוך את תשומת הלב של יצרניות רכב גדולות.

השנייה היא AutoBrains, לשעבר "קרטיקה" מקבוצת "קורטיקה", שפיתחה גישה שונה לחלוטין של בינה מלאכותית עם יכולות "לימוד עצמי". החברה הפכה לאחרונה לכזו שמספקת פתרון תוכנה מלא לרכב אוטונומי על בסיס טכנולוגיית ה-AI שלה, ושותפה העיקרית היא חברת הטיר 1 הענקית קונטיננטל, שמנסה כיום לכרסם בנתח של מובילאיי בשוק ה-ADAS העולמי. במאמר, שפורסם במאי בגרמניה, טוענת קונטיננטל כי הביצועים של "מוח" המערכת האוטונומי שלה, שמשלב את הטכנולוגיה של אוטו-בריינס, מציע יחס ביצועים/עלות טוב פי עשרה מזה של מוצרים אחרים בשוק ב-ADAS. AutoBrains בוחנת כיום הצעות קונקרטיות ל-SPAC או הנפקה בוול סטריט ולא נופתע אם זה יקרה לפי הערכת שווי של למעלה ממיליארד דולר, כמקובל בתחום פעילותה.

צרו איתנו קשר *5988