אבטלה | דעה

האבטלה בתעשייה: עוד השלכה ויראלית של הקורונה

צעדים כלכליים שנעשו בתקופת המשבר אולי נראו כטובים בשעתם, אבל כדי לצאת מהמשבר יש לשנות מדיניות שהפכה לנטל כבד על שוק התעסוקה והצמיחה במשק

אבטלה בתקופת מגפת הקורונה / צילום: כדיה לוי
אבטלה בתקופת מגפת הקורונה / צילום: כדיה לוי

זה לא מופרך להשתמש במושג "זעזוע" בהתייחס למשבר שהביא עמו חודש מרץ 2020 בעולם כולו, ובפרט המשק הישראלי. ברגע אחד, יחסית לעולם העסקי, שותקו ענפים שלמים: מלונאות, הסעדה, תרבות ופנאי, ועשרות אלפי עובדים פוטרו או הוצאו לחל"ת. מדיניות שעמדה בניגוד גמור למסקנות ממשבר 2008 של גופים כמו הבנק העולמי או מקנזי, שיש להימנע פיטורי עובדים ולייצר מנגנוני שיתוף פעולה בין המעסיקים לממשלה כדי לשמור על מקומות העבודה במטרה לצמצם את ממדי הפגיעה במשק.

בעוד אחוזי האבטלה נסקו לקווים מאיימים, חשוב לזכור שהממוצע שנתי עומד על 15.7%. הסקטור הציבורי היה האחרון להיפגע מטבע הדברים. אולם בעוד המדינה מפגינה מדיניות מגומגמת בתוך אי הוודאות הכלכלית והבריאותית, המשיך הסקטור התעשייתי לתפקד תוך התמודדות עם אתגרים רבים, וכלל לא מעט שינויים מבניים - כולל שינויים במבנה התעסוקה באמצעות עבודה מהבית.

סקטור זה, שהתנהלותו גם בזמן הקורונה הוכיחה כי הוא הקטר המוביל את המשק, צריך להיות עכשיו, בוודאי עבור הממשלה החדשה המתגבשת, בעדיפות עליונה. יש לייצר מדיניות אקטיבית שמטרתה לקדם, לטפח ולהקל על תפקודו, במטרה להמשיך לחזק את כוחו ביציאה מהמשבר, מה שבוודאי יהווה מנוע תנופה.

המשק נכנס במצב די טוב למשבר הקורונה, אך לצערי כבר מההתחלה, עוד לפני שהובן עומקו של המשבר, המציאות בשטח שיקפה סדר יום לא נכון ופופוליסטי. בעוד המשק נשען על התעשיינים, מקבלי ההחלטות התייחסו להתגייסותם כאל מובן מאליו, במקום לבחון את הדרכים האפשריות לסייע בהתאם לצרכים שצפו ועלו.

כך לדוגמה, עלות ימי השבתון בעת הבחירות לכנסת או לרשויות המקומיות: בשנתיים האחרונות חווינו ארבעה ימי בחירות אותם ספגו המעסיקים, זאת ללא כל הצדקה ליום חופשה מלא, מה עוד שאחוז ניכר מהאזרחים כלל לא הצביע. בתוך מצב פוליטי משברי, ללא תקציב ותחת משבר כלכלי ובריאותי, התעשיינים נותרו לבדם במערכה, ללא רשת ביטחון או כלים נאותים מצד המדינה.

בעוד הרגולציה ממשיכה להתהדק, סובלים התעשיינים מבעיה נוספת שאינה מקלה על ההתמודדות ובהחלט קשורה למדיניות הממשלה - קושי אדיר בגיוס עובדים חדשים. מדיניות הממשלה בתקופה הקורונה, בדגש על מדיניות התעסוקה, האבטלה והחל"ת, בהחלט תרמה למצב. דמי האבטלה והחל"ת הגבוהים לא היוו תמריץ לחיפוש עבודה.

ניתן להבין את הממשלה, שרצתה להיטיב עם האזרחים בעת משבר, אך זו פרצה מזמינה שנוצלה לעיתים יתר על המידה. מהתקשורת עולה שהמצב אף הביא מיעוט של שכירים לחלטר בנוסף לתשלום דמי החל"ת, מה שנקרא בסלנג "לעבוד בשחור". זה מצב לא תקין, בלשון המעטה.

נכון להיום, מרבית המשק, פרט לענף התיירות והמלונאות, חוזר לתפקוד מלא גם בתחומי הפנאי והתרבות, נראה כי יש לשנות מדיניות ולהקנות זכאות לתשלומי אבטלה או חל"ת בעקבות הקורונה לעובדי ענף המלונאות והתיירות.

כשלפי נתוני המוסד לביטוח לאומי מספר מקבלי האבטלה עמד על כחצי מיליון עובדים, התרגום של זה הוא שכ-10% מכוח העבודה במשק מובטל. לו היה מבקש עבודה - מה טוב. לכן יש לייצר מדיניות מעודדת צמיחה שמתאימה לתקופה של יציאה ממשבר וחשיבה מחדש על המצב.

זה דורש כצעדים ראשוניים הפסקת החל"ת פרט לעובדים לענפי המלונאות והתיירות. שר האוצר ליברמן הכריז על תוכנית שנעה בכיוון הנכון, ושינוי והקשחת הקריטריונים לקבלת דמי אבטלה. זה ממשיך במציאת הדרך הנכונה לייצר תמריצים במקצועות בהם יש קושי בגיוס עובדים, לבנות מערכי הכשרה ולייצר מענקים ייחודיים ולימודים בחינם. הקורונה חשפה תהליכים שממילא היו מתרחשים בשוק העבודה. נדרשת התאמת מציאות לכתובת שעל הקיר.

הכותב הוא יו"ר קבוצת תדמיר

צרו איתנו קשר *5988