המבקר: אלו הכשלים של הרשויות המקומיות בעת משבר הקורונה

דוח המבקר מעלה כי רשויות רבות גילו מידה לא מעטה של חוסר אמון בהנחיות השלטון המרכזי • אבל, גם בתפקודן של הרשויות המקומיות התגלו כשלים, בין היתר בסוגיית העבודה מהבית ובשימוש בבסיסי מידע שונים לצורך איתור אוכלוסיות הזקוקות לסיוע

הסגר בשלישי בישראל / צילום: כדיה לוי
הסגר בשלישי בישראל / צילום: כדיה לוי

ראש הממשלה נפתלי בנט קבע השבוע כי יש להעביר לרשויות המקומיות עוד תחומי אחריות לטיפול בקורונה, אבל דוח המבקר על פעילות הרשויות המקומיות בעת משבר הקורונה מעלה כשלים המזכירים לא במעט את אלה של השלטון המרכזי. בנוסף, גילו הרשויות מידה לא מעטה של חוסר אמון בהנחיות השלטון המרכזי.

כך למשל העלה הדוח כי 82% מהרשויות שהשתתפו במדגם שעשה המבקר ציינו כי התקשו ליישם את הנחיות השלטון המרכזי בשל ריבוי הנחיות, ו-56% מהן ציינו כי היו הנחיות סותרות. בסוגיית החינוך למשל, בכ-50% מהמקרים (בגנים ועד כיתות ג' ובכיתות י"א-י"ב) קבעו ראשי הרשויות המקומיות את מועדי השיבה ללימודים במועדים מאוחרים מאלו שנקבעו בצו, זאת בעיקר בשל קשיים של הרשויות המקומיות בהיערכות לפתיחת מוסדות החינוך בהתאם להנחיות.

אבל גם בתפקודן התגלו כשלים, ראשית במוכנות למגפה. מחצית מהרשויות בישראל לא הכינו כלל תרחיש ייחוס על פי נוהל היערכות הרשות המקומית לפנדמיה של שפעת, שאותו הפיצו מטה מל"ח ארצי ומשרד הפנים ב-2007. מוכנות לתרחיש כזה הייתה עשויה לשפר את הטיפול במגפה שבה היו מאפיינים דומים לאלה של שפעת.

רק מחצית מרשויות המדגם תיעדו באופן מלא את ישיבות הערכת המצב שהן ניהלו; שלוש מעשר הרשויות המקומיות שנבדקו לא ערכו ולא תיעדו תהליך הפקת לקחים בסיומו של הגל הראשון, כדי למפות את ההיבטים שיש לשמר או לשפר באופן תפקודן.

הרשויות הטילו קנסות בגין הפרת הגבלות קורונה בהיקף של 7.3 מליון שקל, אך בפועל גבו רק כחמישית מהם.

בטיפול באוכלוסייה התברר כי ברשויות מקומיות שלא איפשרו עבודה מרחוק היו עובדים סוציאליים ופסיכולוגים חינוכיים שנאלצו לצאת לחופשה בתקופת החירום, אם משום שלא היה באפשרותם להגיע לעבודה במשרדי הרשות, ואם משום שבחרו שלא להגיע למחלקה (בין היתר, בשל השתייכות לקבוצת סיכון או בשל חשש מחשיפה לנגיף). עובדים נחוצים אלה חסרו למערכת בטיפול באוכלוסיות הנזקקות ביותר. גם לאחר מועד החרגתם של כלל העובדים הסוציאליים מהמגבלות, היו רשויות שבחרו שלא לאייש את מלוא תקני עובדי הרווחה - מדיווחי 204 רשויות מקומיות עולה כי 20% מהן איישו לכל היותר 85% מהמשרות שנקבעו בתקנים.

ובחזרה לקשר עם השלטון המרכזי, הרשויות המקומיות נתקלו בקשיים בשימוש בבסיסי מידע שונים, הן שלהן והן של גופים אחרים (ובהם, בין היתר, בסיסי מידע של המוסד לביטוח לאומי, של משרד הבריאות, של המשרד לשוויון חברתי ושל משרד האוצר), לצורך איתור אוכלוסיות הזקוקות לסיוע: בסיסי המידע לא היו זמינים לשימוש באופן מיידי, חסרו בהם פרטים, הם כללו פרטים שגויים, היו ערוכים בפורמטים שונים של דיווח ולא ניתן היה לאחדם אלא לאחר שעובדו מחדש, ובהשקעה מרובה.

זה לא עבד גם בכיוון ההפוך: כמעט מחצית מכלל הרשויות המקומיות בישראל לא מסרו למינהלת האכיפה המרכזית את נתוני האכיפה שלהן של מגבלות הקורונה.

הרשויות קיבלו מהמדינה סיוע בהיקף של 2.7 מיליארד שקל תקציב שנועד לצמצם את הפגיעה בהיקף ובאיכות של השירותים החיוניים שהן מספקות לתושביהן.