יו"ר ההסתדרות: "נושא הקפאת השכר על השולחן מבחינתי. זה חייב לכלול את כל המגזרים במשק"

"כשמדברים על עסקת חבילה במשק, כל צד צריך לשים על השולחן, מה הוא מוכן לתת כדי שנצמיח את המשק", כך אמר יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2021, שנפתח היום (ג'). "נושא הקפאת השכר הוא על השולחן מבחינתי, ויש לנו הסכמי עבודה פתוחים. עם זאת, המחירים בארץ עולים, רמת המחיה עולה, ואם אני אדבר על הקפאת שכר, יש לי רק תנאי אחד: זה חייב לכלול את כולם. את המורים, את הרופאים, את כל המגזרים במשק. לייצר מצב שמיישרים קו וכולנו מבינים שצריך להצמיח את המשק, ולכן העסקה צריכה להיות כוללת".

בר-דוד השתתף במושב שכותרתו "סדרי עדיפויות מקרו-כלכליים לממשלה הבאה", בהנחיית פרופ' יוג'ין קנדל, לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה וכיום יו"ר משותף של הכנס ויו"ר המכון למדיניות של Start-Up Nation, יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר רון תומר, יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי ורון ברקאי, מנכ"ל מנהיגות אזרחית. רוב משתתפי הפאנל הנם חלק מהמשא ומתן המתקיים בימים אלה לגיבוש "עסקת חבילה" למשק, כפי שהכריז שר האוצר אביגדור ליברמן ביומו השני בתפקיד.

"אנו בהסתדרות מבינים שזו העת להידברות, ואני שמח על הקריאה של שר האוצר אביגדור ליברמן לקיים שולחנות עגולים ושיח שלא היה פה בשנים האחרונות", אמר. "חיינו בשנים האחרונות בכאוס. בתחלואה בזמן הקורונה, ובמצב פוליטי מטורף שגרם לסחרור מערכות ויצר משק שהתנהל על אוטומט. משרד האוצר, המשרד הכי חזק והכי חשוב - לא תפקד בשנים האחרונות. לפני חצי שנה אמרתי שאני צופה שהחציון השני של 2021 יביא עמו צמיחה ואני מקווה שאכן כך יהיה. אנו בדרך הנכונה. עם זאת, יש לנו מספר חסמים. נושא החל"ת היה בעייתי, וטוב שמשרד האוצר סגר אותו. יש לנו עדיין בעיה עם התעופה והתיירות, שני ענפים מרכזיים שלא נפתחו באופן מלא ומשמעותי".

בר-דוד פרש את הדרישות שלו במסגרת המו"מ (דרישות אשר התפרסמו בגלובס בימים הראשונים למשא ומתן). בין היתר, התייחס לדרישות ההסתדרות לשילוב של יום עבודה מהבית וכן לדרישה לסופי שבוע ארוכים. "אנו צריכים לאמץ את הדבר הזה במקומות עבודה שאפשר לעשות זאת. לאפשר לעובדים גמישות. אנו מטפלים בנושא ומנהלים שיחות על כך. יש משמעות לקידום מהלכים חדשניים, ולכן נושא נוסף שאני מקדם בשנה האחרונה, הוא שישה סופי שבוע ארוכים לעובדים, בשנה. זהו מהלך שיכול להביא בשורה לתרבות הפנאי, כמו גם לתרבות הצריכה. העובדים בישראל עובדים 42 שעות בשבוע, כאשר במדינות ה-OECD עובדים בממוצע 37-39 שעות בשבוע. גם ימי החופשה שלו מועטים, לעומת ימי החופשה בשאר מדינות ה-OECD. בנושאים הללו נצטרך לטפל".

עוד דיבר יו"ר ההסתדרות על השינויים בשוק העבודה ועל המהלכים שהוא מקדם להעלאת שכר המינימום. "שוק העבודה משתנה לנו מול העיניים. בעקבות הקורונה, אני מזהה מגמה לפיה אנשים שמשתכרים ברמות השכר הנמוכות, לא רוצים לחזור לעבודה ב-5,300 שקל בחודש. הם מחפשים פתרונות תעסוקה אחרים. זה מביא אותי לנושא העלאת שכר המינימום ל-6,000 שקל - אם אנו רוצים ליצור עולם מתקדם ולפתח את החברה הישראלית. אני פונה אל חבריי, ראשי המשק: עובד שמקבל שכר גבוה וראוי יותר, ייתן פריון גבוה יותר. אלו הדברים שאני שם על השולחן ורוצה לקדם. זה הנושא הכי חשוב מבחינתי".

בר-דוד הוסיף, כי גם המאבק על זכויות העצמאים נמצא על סדר היום של ההסתדרות. "אפשר וצריך לייצר לעצמאים רשת ביטחון סוציאלית, כך שבזמן משבר הם יקבלו דמי אבטלה בדיוק כמו השכירים. גם נושא זה יבוא לידי ביטוי בעסקת החבילה, כי אנו חייבים לדאוג להם בעתות משבר. עלינו להיות ערוכים לכל תרחיש ואנו לא רוצים לראות אותם שוב ברחובות".

עודף הרגולציה נובע מבעיות מבניות בישראל

בפתח הפאנל דיבר יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, שאמר כי "מדינת ישראל צריכה לייצב את כללי המשחק וההסדרים החוקתיים באמצעות חוק יסוד: חקיקה שישוריין ברוב גדול. במקביל, יש לתקן את שיטת הבחירות כך שכושר ההכרעה והיציבות של המערכת הפוליטית ישוקמו. מצאנו את עצמנו ממש לאחרונה על סף תהום חוקתי. אימוץ חבילת הצעות חקיקה שמשמעותן המצרפית הייתה שינוי משטרי- במובן של דילול וריקון הדמוקרטיה הישראלית והפיכתה למשטר סמכותני שבו רוב פוליטי קואליציוני רגיל, של 61 מנדטים יכול לקבוע הכול ללא רסנים ואיזונים משמעותיים".

פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר משותף של הכנס ויו"ר המכון למדיניות של Start-Up Nation, התייחס בדבריו לדברים שאמר בפת הכנס שר האוצר אביגדור ליברמן שהבהיר כי צריך לתת לכל שר בממשלה לעשות את תפקידו. "אם כל אחד עושה רק את שלו לטווח קצר זה מצוין, לטווח ארוך זה אסון", אמר קנדל לליברמן. "יש לשאוף להובלה של ראש הממשלה ושר האוצר כפי שנעשה ב-2010. ב-2017 התחלנו את הכנס הזה בסיסמה של שתי כלכלות, חברה אחת. לאורך זמן דיברנו על כלכלה טכנולוגית ומסורתיות שצריכות סט כלים ממשלתיים שונה לגמרי - אבל זה לא מחלחל לממשלה. הכלכלה הטכנולוגית שוברת את כל השיאים - אך ככל שהיא במצב יותר טוב היא יותר בסכנה". עוד הוסיף, כי "יש לנו סוגיה של עודף ברגולציה שנובע מבעיות מבניות בישראל".

ד"ר רון תומר, יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים התייחס בפאנל לכך שההייטק בישראל הוא לא חזית הכול ויש לפעול להעלאת הפריון בתעשייה. "אני גאה שההייטק שלנו פרץ קדימה. אבל לא כל העם יכול להסתמך על ההייטק. לתפישתנו, כדי להעלות את הצמיחה ולהוציא את המשק מהמשבר, צריך להתמקד בשישה תחומים: פשוט - הפחתת הנטל הרגולטורי. נאום הגרזנים של נתניהו הראה את הדרך, אבל לא ביצוע. חייבים להפחית רגולציה מכבידה; זול - הפחתת יוקר הייצור. יקר לייצר במדינת ישראל. צריך להוריד עלויות מוניציפליות. להחזיר את מקדם ההתייעלות לחישוב הארנונה. לא פלא שהארנונה כל הזמן עולה. יש חוקי עבודה שמקשים ומעלים את עלות העבודה יותר מדי. וכן, לעודד העדפת תוצרת הארץ. צריך להגיע לעסקה שבשנים הקרובות עם רכש מקומי וכשנוריד את הרגולציה, נוכל להוריד את ההעדפה.

"מקצועי - התעשייה הכשירה הכי הרבה עובדים במהלך הקורונה. אפשר וצריך להכשיר עוד; חדשני - חייבים להגדיל את ההשקעה במו"פ. צריך לסגור את הפער הזה ולשלב סטארט אפים בתעשייה. שילוב תעשיות טכנולוגיות וסיביר; חזק - בניית בסיס תעשייתי בר קיימא; וירוק - אני לא מתנגד לכלכלה דלת פחמן. נדרש למס פחמן, אבל לא מאפשרים לנו חיבור לאנרגיות מתחדשות. אפילו לגז טבעי לא מאפשרים לנו חיבור. במקביל להטלת מס פחמן, יש לקבוע מס זיהום על תוצרת ממדינות מזהמות. זה יביא לתחרות שווה בשווה עם מדינות שאינן עומדות בסטנדרטים הסביבתיים שחברות הישראליות עומדות בהן ומעלות את יוקר הייצור. אם נייקר את הייצור עבור חברות ישראליות ובמקביל נעודד הגעה של מוצרים מזהמים זולים מחו״ל, רק נגדיל את הזיהום ואת אי הצדק ולא נלחם כך בשינויי האקלים".

עוד הוסיף תומר, כי "מי שחושב שעסקת חבילה כמו בעבר, משמעותה תהיה העמסת עלויות נוספות על המגזר הפרטי והמעסיקים - לא למד שום דבר ממשבר הקורונה. כדי ללכת קדימה צריך לחשוב מחוץ לקופסא. אנחנו צריכים לשבת ביחד ובשיתוף פעולה כדי לגבש צעדים שיובילו לפריון והעלאת הצמיחה. העלאת הצמיחה תביא גם לעליית שכר והעלאת רמת החיים. ביחד נשיג את כל זה. אם נשיג את הכול וחס וחלילה השכר ייתקע, אני מבטיח לעשות הכול כדי להעלות את השכר. אנחנו רוצים לדאוג לשכר העובדים שלנו".

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי הוסיף, כי "המערכת הציבורית ממשלתית לא עושה הערכת מדיניות, ולא מתחקרת את עצמה באופן מובנה תוך כדי תהליך וגם לא אחרי שמסתיים משבר. לכן, אנחנו רואים פערי מדיניות וטעויות שחוזרות על עצמן. הגיע הזמן שממשלת ישראל תציב את היעדים הממשלתיים והמשרדיים ל-5 שנים קדימה מהיום. דבר אשר ייצר וודאות למגזר העסקי ולמשק. מתוכם, יש לגזור תקציב דו שנתי וחוק הסדרים על מנת לבצע רפורמות מבניות לעידוד צמיחה, הפחתת רגולציה, השקעה בהון אנושי ויזמות".

רון ברקאי, מנכ"ל מנהיגות אזרחית אמר בפאנל, כי "אני סבור שבישראל צריכה להיות חברה ערכית. לא יכול להיות שחברות ענק ייקחו מכרזי ענק בתחומי עיסוק שונים. ממשלת ישראל צריכה להגיד כן לגורמים מקצועיים ולא לגופי שלד רבי עוצמה".