”המטרה שלנו היא להפיג את הבורות ולייצר חופש מיני ומגדרי לכולם"

בארגון חוש"ן (חינוך ושינוי) לא זקוקים לחודש הגאווה בכדי לפעול להכרה ולצדק עבור זכויות הקהילה הגאה בישראל. זה 17 שנים שהארגון פועל לחינוך, להסברה ולשינוי בנושא. "זה ארגון להט"ב שפונה לקהילה ההטרוסקסואלית, ובדרך של הסברה מייצר אמפתיה וסובלנות בקהילה הרחבה לקבלה של להט"בים", מסביר משה חג’ג’, מנכ"ל הארגון בפועל. חוש"ן היא עמותת החודש במסגרת פרויקט "באים בטוב" של גלובס.

המגזר השלישי הוא בין המגזרים שנפגעו קשות ממשבר הקורונה, אשר הוביל להידוק החגורה בקרב חברות במשק וגופים תורמים אחרים. מהמקום הזה צמח הפרויקט שרותם את מיטב אנשי הקריאייטיב בישראל לטובת קמפיינים יצירתיים וחכמים, שמסייעים לעמותות לקדם את מטרותיהן.

במסגרת הפרויקט הגישו מועמדות כ-400 עמותות, גדולות וקטנות, ששיתפו עמנו את סיפורן ואת האתגרים העיקריים שניצבים בפניהן בימים אלה. מתוכן נבחרו 12 עמותות שיזכו בקמפיין פרסומי ללא עלות שמתפרסם באתר, בעיתון ובאפליקציה של גלובס.

המטרה הייתה לבחור במגוון רחב של עמותות שמייצגות את קשת האוכלוסייה והפעילויות בחברה הישראלית. כל צמד ממומחי הקריאייטיב שהתנדבו לפרויקט טיפל בעמותה אחרת. הצוות כולל את מירן פחמן ויגאל חזן, יעל גרזון ענבר ותמר לויט, איתן כהן ואלון זייפרט, צבי לוין ושרי סימן טוב, מחמוד ג’בארין וראגדה אבו חוסין, רונה יעקבי ועידו בן-דור, דודו הרוש ורומם סרנגה, ניר פרח ותמר דביר,ניר גרנות וערן ברקן, אלחנדרו פלדמן וליאור שוהם, מיטל אשכנזי ויוסי סבג - ואסף כץ ואוראל ביתן, שהיו אמונים על הקמפיין של חוש"ן.

אלף סדנאות בוטלו

ארגון חוש"ן מקיים בכל שנה כ-1,800 פעילויות וסדנאות בכ-350 מוסדות שונים, עם קהל של עשרות אלפי אנשים. "אנחנו פועלים מול כמה מוקדים, והעיקרי שבהם הוא מערכת החינוך", מסביר חג’ג’.

"אנחנו מגיעים לתלמידים בכיתות ז’-יב’, והמנחים והמנחות מספרים את סיפור היציאה מהארון, מדברים על מיניות, מגדר ומשיכה, ומעניקים לתלמידים הזדמנות לשים את הדעות הקדומות על השולחן, ולשאול את כל השאלות.

"המטרה היא להפיג את הבורות, לייצר חופש מיני ומגדרי לכולם, ללא צורך בארונות. אנחנו בעד שכל אחד יוכל לחיות את חייו מבלי לחשוש מאלימות או מניכור משפחתי".
בתקופת הקורונה בוטלו לארגון יותר מ-1,000 סדנאות שתואמו מראש, והפעילות של הארגון הצטמצמה משמעותית. בתקופה זו, כך מסבירים בחוש"ן, זינק היקף הדיווחים והפניות של נוער להט"ב ששהה בבתים ללא סיוע. לאור זאת ייצרו בארגון תכנים דיגיטליים הכוללים שיעורים מקוונים בשילוב סרטונים.

כל השאלות הקשות

מעבר למערכת החינוך, אנשי ונשות חוש"ן פעילים מול אנשי כוחות הביטחון, צוותי רפואה, צוותי רשויות וחברות שונות. בחלק מהפעמים מדובר במפגש חד פעמי, ובחלק - סדרת מפגשים, בעיקר בקרב המגזר העסקי.

"מג"ב, למשל, שומרים עלינו במצעדים, ואנחנו בקשר ארוך שנים", מספר חג'ג'. "מאוד חשוב היה להם ללמוד את האופנים שבהם פונים לקהילה.

"המאבק שלנו להכרה ולצדק הוא חלק מהמהות של הארגון, והוא לא נגמר במפגש מסוים. מבחינתנו, כל זמן שיש אנשים שמאמצים דפוסי בורות, זה נעשה מחוסר ידיעה. מול זה אנחנו תמיד מוכנים לענות על שאלות קשות.

"כשתלמידים כותבים לנו במשוב אחרי הפעילות ‘לא ידעתי מה עובר עליכם’, או ‘לא חשבתי על הקהילה בצורה הזו, חשבתי שאתם סוטים, אבל אתם אחלה’ - אנחנו מבינים את ההשפעה שלנו. בחודש יוני אנחנו מנגישים את הסיפורים שלנו בפאבים ובברים, ומשמיעים את הסיפור גם אם זה מול שלושה אנשים".

יש לכם מטרות מוגדרות לקידום חוקים מסוימים?
"כמה שאני בעד ורוצה להסדיר את תחום הנישואים והפונדקאות, יש מטרות יותר מורכבות כמו הקהילה הטרנסית שסובלת מאפליה בשוק התעסוקה, וסובלת מתת העסקה ומכל הנושא של התאמה מגדרית ונושא הזהות. כשאין הבנה נוצרים המון חיכוכים".

צדק יותר משוויון

חוש"ן היא חברה לתועלת הציבור, שקמה בשנת 2004, "בעקבות התארגנות של מספר אנשים מהאגודה למען הלהט"ב שביקשו לשים במרכז את השוליים. כלומר, לחגוג ולאהוב את השונות שעושה אותנו לחברה מגוונת, ולא להשאיר בצד את מה שלא נעים ונוח לנו.

"אם לפני 20 שנה היו מסתכלים על להט"ב בעין קצת עקומה, או אפילו מפחדים, היום הומואים ולסביות הם יותר במיינסטרים. בטרנסים עדיין צריך הבנה והכרה".

הארגון מונה 200 פעילות ופעילים, רובם בהתנדבות, המשמשים כשגרירי הקהילה. אגב, שם הארגון הגיע מחושן הכהן הגדול בבית המקדש - לוח שבו שובצו 12 אבנים צבעוניות המסמלות את היופי שבשונות ובמגוון.

חג’ג’ מבקש להדגיש כי בארגון "לא בהכרח מדברים על שוויון, אלא על צדק. לכל פלח באוכלוסייה יש את הצרכנים הייחודיים לו, וההסתכלות על זה מנקודת מבט של שוויון יכולה לחטוא למטרה. הצדק מתאים את הקצאת המשאבים הנדרשים לכל פלח.

"יש פה תנועה חברתית שמקפלת לתוכה לא רק את הצרכים הספציפיים של קהילת הלהט"ב. אנחנו חיים במדינה שיש בה מגוון אוכלוסיות ייחודיות, ורוצים שלכולן יהיה צדק. כשלא תהיה אפליה ולהט"בופיה, מצעדי הגאווה יהפכו להיות בגדר של מסיבה כייפית. אנחנו עוד רחוקים משם".

מבחינת חוש"ן, מטרת הקמפיין שעלה החודש בערוצי המדיה השונים של גלובס לא נועד לטובת גיוס כסף. "המטרה היא נראות והנגשה. שיגיעו אנשים לשמוע, ושיזמינו אותנו להשמיע. הצוות שלנו עובד לילות כימים בשביל להנגיש את כל המידע. אנחנו לא מבקשים תרומה מעסקים, אלא מקום ושעה - ואנחנו נגיע". 

גילוי מלא
פרויקט "באים בטוב" הוא יוזמה של מחלקת פיתוח עסקי ב"גלובס", ואינו מערב חסות מסחרית חיצונית.

הקריאייטיב: בזכות הסיפורים האישיים

על יצירת המודעה היו אמונים אסף כץ ואוראל ביתן. כץ הוא מרצה לחשיבה יצירתית בבית הספר לתקשורת במכללה למנהל, ששימש כקופירייטר ובתפקידי ניהול קריאייטיב במספר משרדי פרסום. ביתן היא קופירייטרית ויוצרת וידיאו עצמאית, שעובדת עם משרדי הפרסום המובילים בארץ ועם לקוחות פרטיים. אליהם הצטרפו בהתנדבות נועם לייסט (עיצוב מודעה), ואריאל קוצר (עיצוב באנרים).

השניים מספרים כי לא הכירו לעומק את העמותה לפני כן. "הרעיון לקריאייטיב עלה אחרי השיחה עם אנשי העמותה, והסיפורים האישיים שלהם", סיפרה ביתן. "לרובנו יש תבניות בכל החשיבה על הקהילה הלהט"בית, וכששומעים את הסיפור, שומעים את הבן אדם שמאחוריו".

כץ מוסיף כי "כסטרייט, אתה חשוף לעולמות תוכן שצפים בעיקר בחודש הגאווה או כשקורים דברים, אבל יש כל כך הרבה מעבר לאותן תבניות שיש לכל אחד ואחת. הקמפיין בא במטרה להגביר מודעות גם לפעילויות שנערכות בחודש הזה, שבמסגרתן אפשר לשמוע את הסיפורים בצורה בלתי אמצעית, פשוט מגיעים ושומעים".