מודעה תמימה שהתפרסמה השבוע בעיתונות המודפסת גילתה כי לחברה ממשלתית בהקמה דרוש מנכ"ל. מי זו החברה ומה עומד מאחוריה? בעיקר הרבה כסף ובירוקרטיה שמעכבת את הקמתה.
לפני מספר שנים הודיעו הבנקים הפועלים ודיסקונט למשרד האוצר כי הם אינם מעוניינים להמשיך לתת שירותי מסלקה לרשות הפלסטינית, מאחר שהדבר כרוך בסיכונים מבחינתם. במוקד, החשש מעבודה עם הבנקים הפלסטינים ומאי הוודאות שסביב הכסף שעובר דרכם. כתוצאה מכך, יזם וקידם מנכ"ל האוצר דאז, שי באב"ד, הקמת חברה ממשלתית שתחליף את הבנקים הישראלים. שמה של החברה - "שירותי קורספונדנציה בע"מ". בשנת 2018 הממשלה אישרה את יוזמת באב"ד והחברה יצאה לדרך. המועד שנקבע לתחילת פעילותה - שנת 2020.
הזמן חלף והחברה טרם החלה לפעול. לגלובס נודע כי היא לא צפויה לעשות כן לפני סוף השנה הבאה. מה הוביל לכך? גרירת רגליים, היעדר תקציב מדינה מאושר ופלונטר פוליטי ארוך שכלל ממשלות מעבר וחילופי תפקידים. כל אלה ועוד הובילו לכך שהקמת החברה הלאומית שתעניק שירותים לבנקים הפלסטינים תתעכב בשנה נוספת.
גם מינוי מנכ"ל חדש, במקומה של גיתית גור גרשגורן שכיהנה בתפקיד, לא צפוי לגרום לה להתחיל לפעול קודם לכן. לדברי גורמים המעורים בנושא, לא מדובר בהתקדמות משמעותית והיעד המעודכן לתחילת הפעילות במשרד האוצר הוא סוף 2022. משרדי החברה שוכנים בתל אביב והפעילות שלה ממומנת באמצעות הסכם הלוואה מול האוצר שישולם לאחר שהחברה תתחיל לגבות תשלום מבנקים פלסטינים עבור שירותים שתעניק
בידיים של בלינקוב
באב"ד שהוביל את הפרויקט כבר לא נמצא במשרד האוצר, והסוגיה עברה לשולחנו של המנכ"ל הנכנס רם בלינקוב. על שולחנו שמחזיקה בקשר בנושא מול משרד האוצר הפלסטיני. ובינתיים בזמן שבישראל מתמהמהים, ברשות הפלסטינית הוקמה חברה מקבילה בחודשים האחרונים שצפויה לתאם את הפעילות מול החברה הישראלית. בבוא העת החברה תספק שירותי ייצוג (קורספונדנט) למערכת הבנקאות הפלסטינית במערך התשלומים בישראל, וזאת כתחליף לשירות שמספקים חלק מהבנקים המסחריים כיום.
ברקע להקמת החברה פניית דיסקונט והפועלים למשרד האוצר בטענה שלא ניתן לעבוד מול הבנקים הפלסטינים כי הם לא עומדים בדרישות ההון ובביקורות והם ברשימות שחורות, חשש נוסף שהציפו הבנקים אז היה אי הוודאות לגבי מקור הכסף - וחשש עיקרי שהוא משמש לפעילות טרור או הלבנת הון. הבנקים סרבו לקחת חלק בהמשך הפעילות מהחשש שהם יכולים להיות חשופים לתביעה פלילית או אזרחית במקרה שהכסף שעבר דרכם שימש לבסוף למשל לפעילות טרור. באב"ד שמע את הבנקים וביקש גרייס מהקבינט ל-24 חודשים עד להקמת החברה הממשלתית שתעניק את השירותים הללו לרש"פ ובמקביל הוענק לבנקים שיפוי מהדין הפלילי בארץ.
ההשלכות של העיכוב
הזמן המתארך הוביל לכך שהבנקים הישראלים ממשיכים להעניק את אותם שירותי מסלקה לבנקים ברשות הפלסטינית גם היום לאחר ש-24 החודשים המוקצים באו אל סיומם. והקשיים הרגולטוריים שליוו את הבנקים המסחריים הם אלו שהחברה הממשלתית מנסה לגבש מולם הגנות כדי שתהיה חשופה לכמה שפחות תביעות. כך שישראל תשמור על המשכיות בתהליך הסליקה מול הפלסטינים והפעילות הפיננסית תימשך כסדרה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
