האם הממשלה הקודמת הכירה בארבעה יישובים בדואים בנגב?

מפלגה: תקווה חדשה
תוכנית: נכון להבוקר, גל"צ
תאריך: 15.06.21
ציטוט: "הממשלה הקודמת שהייתי בה חתמה על ארבעה אנחנו חתמנו על שלושה"
ציון: לא נכון ברובו

הטקסט המלא:

הכרה ביישובים הבדואים בארץ עלתה שוב לכותרת כאשר נחתם ההסכם הקואליציוני בין יש עתיד ורע"ם, בו לפי סעיף 19 הממשלה תאשר הכרה בשלושה יישובים בדואים בנגב. מאז נשמעות לא מעט אמירות הנוגעות ליחס שנותנת הממשלה החדשה לערביי ישראל ומשווה אותו לממשלה הקודמת. ב-15.06.21 שר התקשורת, יועז הנדל, ממפלגת תקווה חדשה, התראיין לתוכנית "נכון להבוקר" בגל"צ, בה התייחס המנחה ,ישי שנרב לסוגייה: "הממשלה שאתה יושב בה...לפחות בנגב כבר חתמה על זה שהיא תכיר בשלושה ישובים לא חוקיים חדשים, ועל זה שהיא לא תעבוד כל כך קשה כדי להרוס את הבניה הבלתי חוקית". בתגובה ענה הנדל: "תתפלא לשמוע, הממשלה הקודמת שהייתי בה חתמה על ארבעה אנחנו חתמנו על שלושה. כן צריך להכיר בחלק מהיישובים ואחרים להסדיר ויש בניה בלתי חוקית שיש לטפל בה. בנגב צריך לטפל".

הממשלה הקודמת, ממשלת ישראל ה-35, בה בחלק מהזמן הנדל מילא את תפקיד שר התקשורת, כיהנה במשך קצת יותר משנה, ממאי 2020 ועד יוני 2021. בפרסום של חדשות הכנסת באתר הכנסת מתאריך 26.10.20 נכתב כי שר הכלכלה דאז, עמיר פרץ, אמר בישיבתה הראשונה של ועדת המשנה של ועדת הפנים לשיפור מצב האוכלוסייה הבדואית בדרום: "3 ישובים בדואים: עבדה, רחמה וחשם זנה, יוכרו בקרוב ככפרים מוכרים. כן תוקם עיר בדואית חדשה, על שבטית". עם זאת מחיפוש באתר משרד רה"מ לא מצאנו אף מסמך שמראה כי הממשלה אכן קיבלה החלטה להכיר ביישובים אלו או ביישובים בדואים אחרים בנגב.

פנינו לדובר של ח"כ הנדל בבקשה לקבל מקור לטענתו והוא הפנה אותנו לכתבה שפורסמה באתר וואלה ב-23.12.20. לפי הכתבה, הצעה להקמת שלושה יישובים חדשים לבדואים בנגב עלתה לדיון בישיבת הממשלה ביום שלישי 22.12.20, אך עוררה התנגדות חריפה בקרב שרי הימין שדרשו לאשר יחד איתה הכרה בעשרות מאחזים בלתי חוקיים, המכונים "ההתיישבות הצעירה". לפי הכתבה, שר הביטחון, בני גנץ, החליט להוריד את ההצעה מסדר היום של הממשלה כי חשש מ"קומבינה" של נתניהו עם יו"ר רע"מ, עבאס, שלחץ לאשר את ההצעה לפני הבחירות. עם זאת, החליטו יחד רה"מ דאז, בנימין נתניהו, ושר הביטחון גנץ כי שני הנושאים, הסדרת היישובים הבדואים והכרה בהתנחלויות לא מוסדרות, יעלו יחד בישיבת ממשלה שמועדה טרם נקבע. כתבה שפורסמה בגלובס ב-23.12.20 מספרת את אותם הדברים ואף מציינת את שמות שלושת היישובים המדוברים: רח'מה, עבדה וח'שם זנה - אותם היישובים עליהם נחתם בהסכם הקואליציוני מול רע"מ.

לאור הנאמר בכתבה של וואלה על דחיית הדיון בנושא למועד לא ידוע, חיפשנו פרוטוקולים של ישיבות ממשלה שהתקיימו לאחר ה-22.12.20 ועסקו בהכשרת יישובים בדואים, אך ללא הצלחה. כן מצאנו החלטות ממשלה שנגעו לחברה הבדואית בארץ, למשל החלטה 469 שעניינה תיקון החלטת ממשלה מ-2016 ומטרתה גיבוש תכנית רב שנתית המשכית הכוללת מתן תקציבים להעצמה וחיזוק כלכלי-חברתי של היישובים הבדואים בצפון. דוגמה נוספת היא החלטת הממשלה 851 המרחיבה את סל הבריאות לשנת 2021 ובין היתר מוסיפה בדיקות סקירה לגילוי נשאים של מחלות גנטיות באוכלוסיה הכללית עבור בדואים בדרום הארץ. עוד הוחלט ב-25.10.20 להאריך את תוקפה של תכנית החומש לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים 2020-2016 לשנה נוספת, 2021. בתוך התכנית נכללת גם האוכלוסייה הבדואית. עם זאת, באף אחת מההחלטות אין הכרה ביישובים בדואים כאלה או אחרים בארץ.

סעיף 19 בהסכם הקואליציוני, שנחתם מול רע"מ טרם הקמת הממשלה הנוכחית, מנוסח במילים הבאות: "בהמשך להצעת החלטה שעלתה בממשלת נתניהו, הממשלה תאשר בתוך 45 ימים מיום כינונה החלטת ממשלה בעניין הכרה ב-3 יישובים בדואים (עבדה, ח'שם-זנה, רח'מה)". כלומר, אפילו ההסכם מבהיר כי אמנם הייתה הצעת החלטה להכרה ביישובים בדואים בנגב, אולם ההחלטה לא התקבלה בפועל.

לסיכום, אמנם עלה הרעיון להכיר בשלושה יישובים בדואים בנגב כבר בממשלה הקודמת, בה היה חבר הנדל, אך עד סיום כהונתה של אותה הממשלה ההצעה לא עלתה לדיון ולכן גם לא אושרה. היישובים עליהם נכתב כי הממשלה הנוכחית תאשר החלטה להכיר בהם בהסכם מול רע"מ, הם אותם היישובים שדיברה עליהם הממשלה ה-35. לכן דבריו של הנדל לא נכונים ברובם.