אפקט הפרפר: למה הכול כל-כך מתייקר מסביבנו?

מהפירות, דרך האלקטרוניקה ועד הרכבים; לאן שלא תסתכלו, קשה למצוא ענף שלא נמצא בעליית מחירים, ונדמה שחוט מקשר עובר בין משברי התעשיות • ייתכן שיש סיבה טובה לחשוש מאינפלציה

האוניה הטייוואנית "Ever given" בתעלת סואץ. אפריל, 2021 / צילום: Associated Press
האוניה הטייוואנית "Ever given" בתעלת סואץ. אפריל, 2021 / צילום: Associated Press

מדד המחירים לצרכן האמריקאי עלה ב-5% בשנה האחרונה, הזינוק המשמעותי ביותר במחירים מאז 2008. גם בישראל, שהתנהלה בסביבת אינפלציה אפסית בשנים האחרונות, המחירים עלו ב-2.4%, ויצרנים רבים מתכוננים להעלות מחירים. בנק ישראל טוען כי מדובר בתופעה זמנית, שמהווה מעין "תיקון" לירידות המחירים בענפים שהיו משותקים בקורונה. האם הם צודקים, או שיש מקום לחשש מאינפלציה דוהרת?


התשובה היא שזה מורכב. מדדי המחירים עלולים לפספס זעזועים בשווקים ספציפיים. לזעזועים אלו יש השפעות רוחב, המטיילות בין קצוות העולם ומביאות לתוצאות בלתי צפויות.

1: הזינוק במוצרי הצריכה

מחירי הסחורות הדורשות שינוע בינלאומי כמו העץ, המלט והנפט זינקו, חלקם לשיאים חסרי תקדים. המתכות התייקרו בעשרות אחוזים ותשומות החקלאות במגמה דומה. ואלו נתונים בעלי השפעה ישירה ומיידית על יוקר המחיה: כל מוצר המשתמש באלו כחומרי גלם או מתחרה איתם על משאבים יתייקר אף הוא, והתוצאה מגיעה לכיס של כולנו.
על-פי מדד המחירים לצרכן של הלמ"ס, אחד השינויים העיקריים בישראל נובע מהעלייה במחירי הפירות הטריים: זינוק של 13.7% בחודש אחד. כמה פירות ספציפיים התייקרו במיוחד בהשוואה למדידה האחרונה לגביהם ב-2020: משמשים התייקרו ב־50.7%, ואפרסקים ונקטרינות בלא פחות מ־80.3%.

 
  

פירות בארץ, כמו שלל מוצרים חקלאיים, סובלים משונות אדירה במחירים, שלעיתים מנותקת מהמתרחש בעולם: מחירי הפירות הטריים בארה"ב יורדים, בעוד שאצלנו הם רק עולים. זה קורה כי ישראל ניתקה עצמה מהסחר העולמי.

ישראל מטילה מכסים גבוהים על פירות וירקות בשיעור של עשרות עד מאות אחוזים. רובם נועדו למנוע יבוא כדי להגן על החקלאות הישראלית - גם על חשבון העלייה ביוקר המחיה. בפירות אחרים, הבעיה היא הרגולציה על הגנת הצומח, שזכתה לביקורת קשה בדוח מבקר המדינה האחרון. ממשלת ישראל מטילה הגבלות קשות על היבוא, לכאורה מטעמי בריאות והגנה מפני מזיקים, אך בפועל מסרבת להשתמש בשיטות בדוקות וידועות שיאפשרו יבוא בטוח. הממשלה בולמת את התחרות מחו"ל, ואנחנו משלמים את המחיר, תרתי משמע.

2: משבר השבבים

בענפים שכן מחוברים לסחר הבינלאומי, המצב מורכב בהרבה. המחסור בשבבים הזניק את המחירים בשווקי האלקטרוניקה והרכב. המדיניות הכלכלית של טראמפ, שכללה הכנסת ענקיות טכנולוגיה סיניות לרשימה השחורה, הסגרים והשיבושים בתובלה הימית והאווירית הביאו למחסור מתמשך ורוחבי של שבבים.

הקורונה הקפיצה את מחירי מוצרי האלקטרוניקה והציוד הביתי. גם תעשיית המשחקים המתפתחת ושיחות הזום שכולם נדרשו להן הובילו לעליית ביקושים נוספת של שבבים למחשבים וכרטיסי מסך. מחירי כרטיסי המסך של שני המותגים הנפוצים ביותר, GeForce ו-Radeon זינקו פי 2 ויותר מאז השקתם בשל ביקוש-היתר. כל זה במוצרים טכנולוגיים מתחלפים במהירות שמחיריהם נוטים לשאוף מטה. גם העלייה במחירי הטלוויזיות, המחשבים והטלפונים רשומים על שמו של מחסור השבבים.

בניגוד ליצרני הציוד האלקטרוני, יצרניות הרכב סבלו דווקא מחוסר ביקוש במהלך הקורונה. אלא שהסרת הסגרים וחידוש הפעילות המהיר הוביל לכך שההתאוששות הכלכלית הגיעה מוקדם מן הצפוי, והיצרניות לא יכלו לעמוד בזינוק בביקוש.

מכיוון שמחשבי הרכב דורשים אף הם שבבים, מצאה עצמה תעשיית הרכב בתחרות ישירה מול תעשיית האלקטרוניקה וחלקי המחשב על פסי הייצור לשבבים, העמוסים ממילא. תעשיית הרכב רצתה לפתוח את פסי הייצור, אך גילתה שהיא לא מסוגלת. המחסור בשבבים הכה בתעשייה ברמה כזאת שתעשיית הרכב הבריטית מצליחה לייצר כעת רק 48% מיכולתה בשנת 2019.

 
  

חוסר היכולת לייצר מביא לעלייה ניכרת במחירי הרכבים, כך שרכבים חדשים עלו במאי השנה כ-12% יותר מאשר במאי 2020. משום שייצור הרכבים לא צפוי להדביק את הביקוש בקרוב, שוק היד השנייה הגיב חזק עוד יותר, עם עליות מחירים של 39% מתחילת השנה.

כתוצאה מכך, גם מחיר הרכבים להשכרה זינק. כך, משבר השבבים התגלגל למשבר תיירותי באזורים שתלויים ברכבי השכרה לצורכי תיירות, כמו אלסקה. המדינה הצפונית של ארה"ב כל-כך נואשת כיום לתיירים, שהיא החלה לאחרונה להציע חיסוני קורונה חינם למבקרים, העיקר שיגיעו.

3: משבר התובלה

אם המחסורים האלו היו הגשם החזק שמביאה הסערה, רוח הפרצים היא הבעיות הקשות בשינוע ובסחר: הביקוש הגובר בזמן משבר הקורונה ובהתאוששות ממנו יצר לחץ על קווי הסחר העולמיים שהביא גם להיתקעות האוניה הטייוואנית Ever given בתעלת סואץ לפני מספר חודשים.

מחסור של ממש במיכלי סחורות סטנדרטיים הביא גם הוא לזינוק במחירי השינוע: מדד Freightos, המודד את עלויות השינוע בכל העולם, רשם עלייה של 325% מינואר 2020. חברות הסחר מנסות להתאים את עצמן, אך התפרצויות קורונה מחודשות בנמלים אסטרטגיים בסין ובטייוואן לא בדיוק עוזרות להחזיר את הסחר העולמי למסלולו.
זה, בתורו, מביא ללחץ כבד על הנמלים לפרוק ולהעמיס במהירות האפשרית. נכון לאמצע יוני 2021, 304 ספינות מכולות תקועות מחוץ ל־101 נמלים מרכזיים בעולם. המצב בישראל חמור במיוחד: בשיא העומס, מרץ השנה, 57 ספינות עמדו בתור לכניסה לנמלי חיפה ואשדוד.

המצב בשטח כנראה חמור הרבה יותר. אי-אפשר לדעת כמה אוניות החליטו לדלג על הפקק ולא לשלוח כלל לישראל או לעכב את המשלוחים בציפייה לפקק קצר יותר. משמעות הנתונים הללו היא פחות סחר שנכנס ויוצא מישראל, מה שמביא לעליות מחירים.

עובדות אלו מאירות באור אחר את סרטון הטיקטוק בו מנהל נמל חיפה מנדי זלצמן מסביר לשרת התחבורה מרב מיכאלי שאין פקקים בנמל בכלל, ואפילו לא "פקקות". נמל אשדוד, בו אכן מתרחש הפקק החמור יותר, גייס עוד 50 עובדים כדי לטפל בעומס, חצי ממה שדרשה ההנהלה. הפער נובע מיחסי העבודה בנמל: עובדים חדשים, ללא קביעות ושכר מנופח, עלולים "לגנוב" משמרות רווחיות מהעובדים הוותיקים, מה שמעודד את הוועד להתנגד לכל תוספת כוח אדם.

הבעיה מחמירה עוד יותר לנוכח העובדה שישראל נמצאת רגע לפני פתיחת שני נמלים פרטיים בחיפה ובאשדוד לקראת סוף 2021.

ההפרעה בתעשייה ובסחר הבינלאומי מביאה למחסורים קשים ולעליות מחירים, אך בסופו של דבר אלו צפויים להיפתר. גם שרשראות האספקה המתוחות ביותר אמורות לחזור לאיתנן בשנים הקרובות עם פקק המסחר הימי שצפוי להיפתר לאורך זמן, במיוחד ברגע שהקורונה תפסיק לאיים על נקודות השילוח במזרח. במובן הזה, בנק ישראל ככל הנראה צודק שמדובר בהתייקרות זמנית.

4: הזרמות הממשל בארה"ב

אך יש גורם נוסף, שעלול לקבע את עליות המחירים: הזרמת כסף המונית למשק, תחת השם "הקלה כמותית". הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי האמריקאי, יזם תוכנית שכוללת בין השאר הזרמה של 2.3 טריליון דולר בהלוואות ומענקים. הממשל הפדרלי בארה"ב מזרים בטווח המידי עוד 2 טריליון דולר לכלכלה שם בטווח המיידי, ומעל טריליון דולר נוספים בתוכנית תשתיות. מטרת הוצאת הענק הזאת היא למנוע משבר ביקושים, על-ידי הזרמת כסף מיידית לכלכלה. האיחוד האירופי אישר תוכנית של 800 מיליארד אירו תחת מטרות דומות. גם אם הוצאת הענק הזאת מוצדקת ותמלא כראוי את משימתה, גם המחירים עלולים לעלות.

בניגוד למשברים בעבר, בהם הכסף הממשלתי הוזרם בעיקר לתאגידים גדולים ולשוק ההון כדי למנוע ממנו לקרוס, השאיפה היום הן בארה"ב והן באירופה היא להגיע כמה שיותר קרוב לכיסיהם של הצרכנים. יש בכך יתרונות, אבל החיסרון ברור - הגדלה מלאכותית של הביקוש באמצעות הדפסת כסף עלולה להעלות את המחירים, והיא כנראה חלק ממה שמעלה אותם כבר היום. בהנחה שהמדיניות בכל המערב תעלה את המחירים, גם אנחנו נסבול מכך בכיס בקניית מוצרים שמקורם או חלקיהם מחו"ל. חוגי כלכלנים מסוימים כבר החלו לזעוק על אינפלציה משמעותית מתקרבת. האינפלציה מושפעת מכמות עצומה של גורמים, כולל התפתחויות טכנולוגיות ואירועים בלתי צפויים, אך הסכנה בהחלט קיימת.

5: צו השעה של הממשלה

מי שסובלים מאינפלציה הם בדרך-כלל החלשים ביותר, שתלויים בתמיכה הממשלתית. גובה התמיכה קשור לעיתים ברמת המחירים במשק, בעוד האינפלציה לא בהכרח מעלה את הכנסתם. גם מי שמחזיקים בחסכונות שקליים ולא במוצרי הון כמו נדל"ן ומניות יסבלו תחת "מס האינפלציה" שיאכל את חסכונותיהם. כלומר, מדובר בבעיה חברתית ישירה ומיידית.

אם מדינת ישראל שואפת להקל על האוכלוסיות הללו, עליה להכין תוכניות מהירות להורדת יוקר המחיה, שהוא ממילא מהגבוהים במערב. גם במחיר של התנגשות עם קבוצות לחץ חזקות שמרוויחות מהמצב.

צרו איתנו קשר *5988