פיקוד העורף החל במיגון הצפון - ברקע מחלוקת על הגדלת תקצוב מיגון

משרד הביטחון מבקש תוספת תקציבית של 2.5 מיליארד שקל לצרכים שוטפים, ונראה כי משרד האוצר נוטה לאשר אותה - אך מבקש שבסוגיית המימון, משרד האוצר לא יקבל תוספת נוספת בנושא • על פי רמ"ח מיגון בפיקוד העורף, לשליש מהאוכלוסייה בישראל אין מיגון

כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה 2021 / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה 2021 / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

אחת מסוגיות המחלוקת הגדולות בדיוני התקציב בין משרד הביטחון למשרד האוצר היא אודות מיגון הישובים אשר מאוימים מרקטות והטילים מצפון ומדרום. הדיונים בין בכירי שני המשרדים בעיצומם והם עוסקים בדרישת הביטחון לתוספת תקציבית של 2.5 מיליארד שקל לצרכים שוטפים ועוד תוספת בגין מבצע "שומר החומות" להחזרת מלאים, עלות ימי הלחימה ועוד.

על הסכומים הללו מתחילה להסתמן הסכמה, אבל בסוגיית המיגון האוצר דורש כי התוספת שיקבל הביטחון תממן את כל המיגון הנדרש ללא תוספת נפרדת. בביטחון אומרים כי האוצר נמנע מלקיים החלטת ממשלה בנושא ומתעלם מהמסקנות של הירי הרקטי במבצע "שומר החומות" והחימוש המתקדם שבידי חמאס והג'יהאד האסלאמי.

המעניין בסיפור הוא חילופי הצדדים המיניסטריאליים, ב-2018 אישרה הממשלה את הצעת שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן למימון תכנית "מגן לצפון" בהיקף של 5 מיליארד שקל מחוץ לתקציב הביטחון. אלא שבשל קשיי מימון התכנית נדחתה ונדחתה ורק סכומים זניחים ממנה הושקעו בעיקר בשיפוץ מקלטים, ורק בשבוע שעבר הוחל בישום שלב המיגון לישובים צמודי הגדר. ליברמן ניצב כעת בצד השני, ובביטחון מעריכים כי יתקשה לסרב לתקצוב התכנית שהוא עצמו קידם.

לפני שבוע החל כאמור שלב א': מיגונם של הישובים הקרובים לגדר הצפון במרחק של עד קילומטר. עיקר התכנית: בניית ממ"דים מורחבים במבני ציבור כמו בתי ספר וכו'. נתח המיגון הפרטי מתוך הנ"ל עומד על כ-103 מיליון ש"ח ומיועד למיגון בתי אב ב-9 ישובים.

במקביל, משרד החקלאות החל בהצבת מיגוניות חדשות במשקים חקלאיים ביישובי עוטף עזה. במהלך "שומר החומות" פנה משרד החקלאות למשרד האוצר בבקשה לתקצב הצבת מיגוניות ביישובי עוטף עזה, בדגש על יישובים סמוכי גדר בטווח של עד 7 ק"מ מהגבול במטרה להבטיח את רציפות הפעילות החקלאית וייצור מזון לאוכלוסייה. התקציב שהתקבל בהיקף של 4.5 מיליון שקל, שימש לרכישת 102 מיגוניות חדשות. המיגוניות יוצבו באזורים בהם קיימים ריכוזי עובדים בשטחים חקלאיים, כדוגמת: רפתות, חממות, בתי אריזה ומיון. האצת הצבת המיגוניות הוחלטה רק לאחר ששני עובדי חקלאות מתאילנד נהרגו מפגיעת רקטה במבנה מגורים ליד בית האריזה שבו עבדו בעוטף עזה. לבד מהמיגוניות אין הגנה של ממש לרוב העובדים הזרים הלנים בקרוואנים ומבנים אחרים ביישובי העוטף.

"לשליש מהאוכלוסייה אין שום מיגון"

בצה"ל מתייחסים לסוגיית המיגון ככלל ארצית בשל טווחי הטילים הגדלים של ארגוני הטרור והאיום מצפון ומדרום גם יחד. בראיון לגלובס אומר אל"מ דודו עבאדא רמ"ח מיגון בפיקוד העורף כי "לשליש מהאוכלוסייה בישראל אין שום מיגון. ולחלק גדול נוסף המיגון הוא מקלטים ציבוריים, שרבים מהם מוזנחים או נמצאים בטווח רחוק מדי מבתיהם".

פיקוד העורף, שהופקד על משימת המיגון, מחפש פתרונות מהירים וזולים יותר וכזה היה פרויקט שיפור המיגון שפרסמנו בגלובס והוא נותן פתרונות זולים וקלים לביצוע המיועדים למקומות שבהם קשה או בלתי אפשרי לבנות ממ"דים.

לדברי עבאדא, ממ"ד הוא הפתרון הטוב ביותר, אבל אם מסיבות רגולטוריות או אחרות לא ניתן לבנותו, הפתרונות ובהם יריעות מיגון אקטיביות, לוחות פלדה מודולריים ועוד, מאפשרים מיגון סביר. באתר פיקוד העורף מוצעים פתרונות אלה, שעלותם בין שליש למחצית מעלות ממ"ד, לאזרחים המבקשים פתרונות אחרים כשלא ניתן לבנות ממ"ד וזה קורה לא אחת כאשר דיירים בבניין לא מגיעים להסכמות ביניהם על בניית ממ"דים בכל הקומות.

בחודש אוגוסט הקרוב יקיים פיקוד העורף ניסוי של פתרונות שמציעות חברות ישראליות למיגון מפני פגיעות רסיסים. הניסוי מעניין וחשוב בין השאר לאור האירוע הקשה בשדרות שבו נהרג הילד בן ה-5 עידו אביגל משדרות אף ששהה בממ"ד. רסיס מהרקטה חדר את תריס הפלדה של הממ"ד ופגע בראשו. פיקוד העורף שינה מאז את תקן תריס המתכת מעובי של 18 מ"מ ל-32 מ"מ. לדברי עבאדא, אמצעי הלחימה החדשים שבידי ארגוני הטרור משתכללים והאירוע בשדרות הוכיח שגם ממ"ד לא מספק מיגון מלא. "באירוע הזה, פגיעה ישירה של הטיל בבניין, והתפזרות רסס ייחודית גרמה לחדירה דרך תריס הפלדה ולפגיעה בעידו ז"ל" הוא מנתח.

מלבד האירוע בשדרות אומר עבאדא כי במהלך מבצע "שומר החומות" הוכחה מעל לכל ספק חשיבותו ויעילותו של המיגון, והבעייתיות של היעדר המיגון: "חצי מדינה הייתה תחת אש ובמקומות רבים מדי יש מחסור במיגון, שמותיר אוכלוסייה חשופה".

אחד מהמקומות האלה הוא העיר אשקלון, שספגה רקטות וטילים יותר מכל ישוב אחר בארץ, וגם בה יש פערי מיגון. עבאדא אומר כי הם ממתינים להכרעת הממשלה על הדרישה לסגירת פערי המיגון.

ראש עיריית אשקלון תומר גלאם אמר לגלובס במהלך מבצע "שומר החומות" כי רבע מאוכלוסיית עירו אינה ממוגנת בשל היות המבנים מיושנים וברובם הפיתרון הוא מקלטים ציבוריים שנדרש זמן להגיע אליהם. "יש בעיר פערי מיגון משמעותיים בין האוכלוסיות כאשר הנפגעים העיקריים הם האוכלוסיות המוחלשות יותר, שעדיין גרות בבתים ישנים."

גם מבקר המדינה התייחס לפערים אלה. בדוח מהשנה שעברה קבע כי ליותר ממאתיים אלף תושבים בטווח של עד 40 ק"מ מהגבול - והכוונה בעיקר לערים אשקלון ואשדוד - אין מיגון תקני סמוך למקום מגוריהם. הסוגיה כאמור בדיון נוקב בין משרד הביטחון ולמשרד האוצר.