הצוללת | פודקאסט

הוא משפיע כמעט על כל היבט בחיים שלנו ואתם לא יודעים עליו כלום

אחרי קרוב לשנתיים, ישראל סוף סוף צועדת לקראת אישור תקציב בכנסת, אלא אם תיתקל שוב במשבר פוליטי • אבל מה הם בכלל תקציב וחוק הסדרים, ומה הסיכוי שהם יעברו? • גלובס מפרקים את תקציב המדינה בסדרת כתבות ופודקאסטים חדשה, "צוללים לתקציב"

כסף נזילות / איור: גיל ג'יבלי
כסף נזילות / איור: גיל ג'יבלי

אחרי קרוב לשנתיים של פלונטר פוליטי ושיתוק תקציבי, הדיונים לקראת תקציב 2021-2022 סוף סוף עומדים להתחיל. אם הכול ילך כמתוכנן, הוא צפוי להגיע לאישור הכנסת לקראת סוף השנה. מצאנו כי זוהי הזדמנות מצוינת לצאת לסדרת כתבות ואף סדרת פודקאסטים בשם "צוללים לתקציב" שתפרק את התקציב לגורמים ותסביר כיצד עובד המנגנון, ומה חשוב לדעת על נושאי הליבה שלו: חינוך, בריאות, תחבורה וביטחון.


מההתחלה

נתחיל מהבסיס. מהו בכלל תקציב מדינה, מדוע צריך אותו וכיצד החיים שלנו, האזרחים, הושפעו מכך שבשנתיים האחרונות לא היה בישראל תקציב חדש, אלא רק תקציב "המשכי" שהוא העתק של 2019? וגם: כיצד עומדים להיראות החודשים הקרובים, עד לאישורו של תקציב חדש בכנסת? כל השאלות והתשובות.

איזו מדינה בעולם חתומה על המצאת "התקציב"?
בעבר, המלך או השלטון הוציאו כסף לפי ראות עיניהם בלי להידרש למסמך מסודר המפרט את המהלכים הכלכליים של המדינה. בריטניה הוציאה את התקציב הראשון ב-1720, לאחר התפוצצות "בועת הים הדרומי", בועה פיננסית שהממשלה הבריטית השקיעה בה אקטיבית. לאחר התפוצצות הבועה, רבים זעמו על מוסד המלוכה והשרירותיות בה הוא מנהל את המדינה ואת הכסף הציבורי בפרט. בתגובה, משנות ה-60 של המאה ה-18 החל פרסום שנתי קבוע של תקציב המדינה. מטרת התקציב הייתה כפולה: לפקח על הטלת מיסים כבדים מצד המלך, ולשלוט ביעילות על ההוצאה הציבורית. את התקציב המוכר לנו היום, ארה"ב החלה להגיש רק לאחר העברת חוק התקציב של 1921, שחייב את הנשיא להגיש לקונגרס תקציב אחוד לכל ענפי הממשלה הפדרלית.

ישראל מתנהלת זה שנתיים ללא תקציב מדינה. האם יש לכך תקדים בעולם ומהן ההשלכות על חיינו?
גם בלגיה וספרד התנהלו בשנים האחרונות ללא תקציב מדינה, בשל נסיבות דומות למדי לאלו שלנו - הפרלמנט לא הצליח להרכיב ממשלה לאחר הבחירות. בלגיה, שהתנהלה ללא תקציב מאז 2017, לא סבלה מבעיות מיוחדות עד 2020, אז הכה משבר הקורונה. כאשר מתנהלים ללא תקציב, הממשלה יכולה להוציא בכל חודש 1/12 מתקציב השנה הקודמת. כלומר, אנחנו חיים שוב ושוב את שנת 2019. המשמעות: תקציבים שהוצאתם מתחייבת בחוק אחר, כמו שכר המגזר הציבורי, קצבאות ותמיכות, ממשיכים לצאת כרגיל. אך כל תכנית ממשלתית חדשה אינה יכולה לצאת לפועל.

אנחנו ממשיכים לשלוח את הילדים לבית הספר, מקבלים קצבאות (ומשלמים ביטוח לאומי) ומי מאיתנו שעובדים במגזר הציבורי ממשיכים לקבל שכר. יחד עם זאת, נעקרה ממשרדי הממשלה הגמישות והיכולת ליזום תוכניות חדשות ופעמים רבות גם להמשיך את הקיימות: תוכנית להכשרת סייעות, הוצאות תשתית ואישור התכנית הרב-שנתית של משרד הבטחון תקועים כל עוד לא מאשרים את התקציב. כלומר, פרויקטים לאומיים צפויים להתעכב, והחלקים במשק המושפעים מכך יישארו בחוסר ודאות עד שיעבור התקציב הקרוב.

תקציב חד שנתי או דו-שנתי: מה מקובל בעולם ולמה?
המודל הדו-שנתי הוא ייחודי למדי. חלק ממדינות ארה"ב מחזיקות במודל כזה, אך פחות ופחות. לאף מדינה חברה ב-OECD אין תקציב דו שנתי. היתרון של תקציב חד-שנתי הוא הגמישות, שמאפשרת לממשלה להוציא בהתאם להכנסות ממיסים ולנסיבות הכלכליות המשתנות. היתרון של תקציב דו-שנתי הוא יציבות, שמאפשרת לחזות את ההוצאה בהמשך, אך בעיקר מדובר ביתרון פוליטי - העברת התקציב היא אתגר פוליטי ופרלמנטרי עבור הממשלה, ותקציב דו-שנתי מאפשר שנה של שקט יחסי.

מה הסיכוי שהתקציב יעבור בקרוב?
מבחינת הדרג המקצועי ומשרד האוצר, מדובר בתוצר גמור. הם חיכו לתקציב הרבה זמן, הכינו אותו, והם מוכנים לצאת לדרך. האתגר שוכן בזירה הפוליטית. כפי שנוכחנו בבחירות האחרונות, התקציב הוא הבסיס הפוליטי עליו נשענת הממשלה בישראל. לכן, האופוזיציה תעשה כל מה שהיא יכולה כדי למנוע ממנו לעבור ולהפיל את הממשלה. לשאלה האם תקציב 2021-2022 יעבור אין תשובה חד משמעית. בעיקר כי בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, זה לא נגמר עד שזה לא נגמר.

השפעת הגירעון

כיצד הגירעון שבו נתונה ישראל כיום, של יותר מ-150 מיליארד שקל, צפוי להשפיע על אופיו של התקציב הקרוב?

היקף התקציב של שנת 2019, לפיו המדינה מתנהלת כאמור גם בימים אלו, הוא 479 מיליארד שקל. לפי ההערכות, גם התקציב שנידון כיום עומד על סכום דומה, 450־500 מיליארד שקל. ההפרש בין הוצאות להכנסות הממשלה נקרא "גירעון". סך הגירעונות לאורך השנים נקראים "החוב הלאומי", ועליו אנחנו משלמים ריבית בסך של כ-40 מיליארד שקל בשנה. החוב הלאומי של ישראל עומד כיום על כטריליון שקל ואם אנחנו לא רוצים להגדיל את המספר הזה ולהכביד את הנטל הקבוע של החוב על התקציב, על התקציב הקרוב להיות מצמצם. כלומר: מעלה את ההכנסות ומצמצם את ההוצאות כדי להוריד את הגירעון לרמה שקל יותר לנהל. אנחנו צפויים לראות קיצוץ "שטוח" במשרדי הממשלה והעלאות מיסים מסוימות, כמו גם הוצאה של פרויקטים יקרים כמו תשתיות למימון המגזר הפרטי.

חוק ההסדרים

מהו חוק ההסדרים וכיצד הוא קשור בתקציב?
חוק ההסדרים הוא אוסף הרפורמות הכלכליות שהממשלה מעוניינת להעביר יחד עם התקציב. לרפורמות אלו יש משמעות תקציבית. כלומר, הן צפויות להשפיע על הכנסות או הוצאות הממשלה, ולכן מצמידים אותן לתקציב. חוק ההסדרים נולד במשבר הכלכלי של 1985, אז נדרשו רפורמות רבות כדי לייצב את המשק ולהחזיר את הכלכלה לאיתנה, ומאז הוא משמש ככלי פוליטי נוח להעברת רפורמות בחבילה אחת תוך מזעור התנגדות של הכנסת או קבוצות לחץ מסוימות לחלק מהן.

מהו המשרד הממשלתי עם התקציב הכי גדול?
לעיתים, החזרי החובות הם הסעיף הגדול ביותר, אך זה לא מדויק - הממשלה "ממחזרת" את החוב שלה על ידי הנפקת אגרות חוב חדשות והחזרת הקיימות ללא הפסקה, כך שהסעיף הרלוונטי להחזרי החוב הוא בכלל הוצאות הריבית, שעומדות היום על כ-40 מיליארד שקל בשנה. המשרד הממשלתי הגדול ביותר, מבחינת הוצאה, הוא משרד החינוך. תקציבו הוא 54 מיליארד שקל. תקציבו גדל משמעותית בשנים האחרונות, עד כדי כך שעבר את התקציב הבטחון (52 מיליארד שקל) שהיה באופן מסורתי התקציב הגדול ביותר. יחד עם הסיוע האמריקאי תקציב הבטחון הוא עדיין הגדול ביותר, אך מבחינת הוצאות ממשלת ישראל - משרד החינוך הפך לסעיף התקציבי הנרחב והמשמעותי ביותר.

צרו איתנו קשר *5988