השיח הציבורי בישראל מאופיין לא פעם בביקורת רבה על חברי הכנסת ועל פועלם. הרחבתו של החוק הנורבגי לאחרונה, שגרמה לכך שעוד פוליטיקאים הפכו לחברי כנסת על חשבון שרים שהתפטרו, רק הגדילה את הביקורת על "הבזבוז התקציבי" שמגולגל כמובן בסופו של דבר לפתחו של הציבור. אבל אולי צריך להסתכל על כל הנושא הזה מכיוון אחר לגמרי: יכול להיות שהבעיה היא בכלל שיש לנו פחות מדי חברי כנסת?
"אנחנו הפרלמנט כמעט הכי קטן בעולם", אמרה ח"כ מיכל רוזין לדב גילהר בכאן 11, כשהגנה על החוק הנורבגי שהנהיגה הקואליציה שבה היא חברה. "יש לנו בית אחד, לא שני בתים, זו שיטה פרלמנטרית שהממשלה היא מתוך הכנסת. תבדוק את כל מערב אירופה: אנחנו הפרלמנט הקטן ביותר". בדקנו.
ראשית, בחנו את האמירה כפשוטה, כשאת ההשוואה ערכנו מול שאר מדינות ה-OECD. כאשר בוחנים את המספר המוחלט של חברי הפרלמנט בשני הבתים (במדינות שבהן קיימים שניים), ישראל נמצאת במקום החמישי מבין 37 המדינות מבחינת קוטנו של הפרלמנט שלה. ארבע המדינות שבהן הפרלמנט קטן יותר - לוקסמבורג, איסלנד, לטביה ואסטוניה - הן מדינות זעירות עד קטנות עם פחות משני מיליון תושבים.
אפשר לטעון שנכון יותר להשוות את הכנסת רק ל"בית התחתון" במדינות שבהן יש שני בתי פרלמנט. אבל גם אם מקבלים את הטענה הזאת מיקומה של ישראל לא משתנה דרמטית, ומתווספת רק עוד מדינה אחת שהפרלמנט שלה קטן משלנו (סלובניה, שבבית התחתון שלה מכהנים 90 חברי פרלמנט).
אבל לאמירה של רוזין היה הקשר נוסף, שהוא גם מעניין יותר. "כשקמה המדינה היו כ-600 אלף אזרחים ואזרחיות והיו 120 חברי כנסת. אנחנו היום 9 מיליון ויש 120 חברי כנסת", היא אמרה לגילהר. כלומר, מדבריה של רוזין עולה גם הטענה כי הפרלמנט הישראלי הוא קטן ביחס לגודל אוכלוסיית המדינה.
אלא שכאן הדברים נראים כבר פחות ברורים. כאשר בוחנים מספר חברי פרלמנט למיליון נפש ב-OECD, ישראל כבר נמצאת רק במקום ה-13 מהסוף עם 13.02 חברי פרלמנט לכל מיליון נפש. וכשמשווים את הכנסת רק ל"בית התחתון" במדינות הרלוונטיות, ישראל עוברת למקום ה-18 מהסוף (כלומר, ב-17 מדינות הייצוג קטן יותר מאשר בישראל).
בשורה התחתונה: דבריה של מיכל רוזין נכונים ברובם. הכנסת היא אמנם לא הפרלמנט הקטן ביותר בעולם המערבי, אך המדינות היחידות שבהן ישנם פחות חברי פרלמנט מבישראל הן קטנות מאוד. בבחינה של גודל הפרלמנטים ב-OECD ביחס לגודל האוכלוסייה מצבה של ישראל קיצוני פחות, והיא ממוקמת בין המקום ה-13 ל-18.
תחקיר: אוריה בר-מאיר
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: מיכל רוזין
מפלגה: מרצ
תוכנית: הכל פוליטי, כאן 11
תאריך: 3.7.2021
ח"כ מיכל רוזין (מרצ) התארחה בתכנית "הכל פוליטי" בהנחיית דב גילהר בכאן 11. גילהר שאל את רוזין על טיב החוק הנורווגי שהממשלה מתכוונת להרחיב: "למה צריך עוד 20% ח"כים?" רוזין ענתה: "אני אגיד לך, יש לזה תשובה מאוד מאוד ברורה. כשקמה המדינה היו כ-600 אלף אזרחים ואזרחיות, היו 120 חברי כנסת. אנחנו היום 9 מיליון ויש 120 חברי כנסת. כשממשלה היא ממשלה גדולה, כמו עכשיו או כל הממשלות כמעט שהיו, וסגני שרים, ויושבי ראש ועדות, בעצם אין מי שמתפקד בכנסת".
גילהר התעקש: "בסדר, זו עילה להעביר את זה קודם, לא עכשיו, רגע אחרי, כשאתם מהפוזיציה ומהאינטרס". רוזין השיבה: "קודם כל, אנחנו המשכנו הצעת חוק שהייתה קיימת, זה לא משהו חדש. זה משהו שהמשכנו מממשלות קודמות. כן אני חושבת שצריך לעשות חשיבה מערכתית. קודם כל על שיטת הבחירות שלנו, ואיך נראית הכנסת והממשלה. יש מעט מאוד חברי כנסת בסוף שיכולים לעשות את העבודה בוועדות ועבודה למען הציבור שהם לא עסוקים בתפקיד מסוים".
גילהר הציע: "אבל אולי להציע יחד עם האופוזיציה חוק נורווגי קבוע, שכל שר יעזוב את תפקידו ורק אם הוא מתפטר הוא חוזר לכנסת?" רוזין ענתה: "היו גם הצעות בעבר להגדיל את מספר חברי הכנסת. תשמע אנחנו הפרלמנט כמעט הכי קטן בעולם [...] יש לנו בית אחד, לא שני בתים, זו שיטה פרלמנטרית שהממשלה היא מתוך הכנסת. תבדוק את כל מערב אירופה: אנחנו הפרלמנט הקטן ביותר".
השיחה הזו מגיעה על רקע הרחבת מה שמכונה "החוק הנורווגי", סעיף בחוק יסוד: הכנסת שמאפשר לשרים להתפטר מחברותם בכנסת ובכך לפנות מקום לבא בתור ממפלגתם ולחזור לכנסת במקרה שיחדלו לכהן בממשלה. סעיף 42ג(ד)(1) לחוק היסוד מפרט כמה שרים מכל סיעה יכולים לעשות זאת בהתאם לגודלה, כשהחוק מאפשר לעשות זאת לסיעות בגודל של עד 12 ח"כים. נכון להיום, כשליש מחברי הסיעה יכולים להתפטר מהכנסת לטובת תפקיד מיניסטריאלי. ההרחבה, כפי שמופיעה בהצעת החוק מטעם הממשלה, מכוונת להגדיל את המספר המקסימלי של שרים שיכולים להתפטר לכחצי מחברי הסיעה ובחלק מהמקרים אף יותר. הדבר זכה לביקורת רבה. לדוגמה, ח"כ יואב קיש (ליכוד) אמר במליאת הכנסת: "עליתי לפה כדי להסתכל לראש הממשלה החלופי יאיר לפיד בעיניים, ולהגיד לו בצורה הכי ברורה: אתה צבוע, אתה מושחת, אתה שקרן. מה שאתה אמרת על החוק הנורבגי אתה עכשיו מעביר פי שניים!". גם בתקשורת היו מי שהזכירו שחברי הקואליציה הנוכחית התנגדו לחוק הנורווגי כשהוא הורחב בממשלה ה-35.
האמירה של רוזין היא שהפרלמנט הישראלי הוא מהקטנים בעולם. עם זאת, ישנם עוד מספר אלמנטים בשיח שמצריכים התייחסות. ראשית, רוזין התייחסה למשימות המוטלות על הפרלמנטרים, אבל גם על גודל האוכלוסייה בישראל בקום המדינה לעומת גודלה כיום, כך שיש לבחון גם את גודל הפרלמנטים ביחס לאוכלוסייה. שנית, היא התייחסה לכך שבישראל יש רק בית אחד ולא שניים. שלישית, היא התייחסה בסוף דבריה למערב אירופה, מה שמצביע על כך שהיא מכוונת לנורמות במדינות המערב.
לכן, בדקנו את טענתה של רוזין בחלוקה לשתי קטגוריות שונות. ראשית, השוואה של חברי הפרלמנט כולם לעומת ספירת חברי פרלמנט רק לבתי פרלמנט יחידים או לבתים התחתונים. הבחירה להשוות לבתים התחתונים היא שברוב הדמוקרטיות בהן יש שני בתים, הבית התחתון הוא החזק מבין השניים. כמו כן, לא תמיד הבית העליון נבחר באופן ישיר (למשל בבריטניה, קנדה ועוד). שנית, השוואת מספר חברי הפרלמנט המוחלט לעומת מספרם ביחס לגודל האוכלוסייה. באופן זה נוצרו ארבע השוואות שונות. כולן נעשו על מדינות ה-OECD בלבד, כדי להישאר במדינות המערב. הנתונים כולם רוכזו בטבלה הבאה, המכילה קישורים למספר חברי הפרלמנט בכל מדינה. נתוני האוכלוסייה של המדינות נכונים ל-2020 ונלקחו מאתר הבנק העולמי.
המספר המוחלט של חברי הפרלמנט כולם
כאשר בוחנים את המספר המוחלט של חברי הפרלמנט בכל הבתים, ישראל נמצאת במקום החמישי מבין 37 מדינות ה-OECD מבחינת קוטן הפרלמנט. מעליה נמצאות לוקסמבורג (60 חברי פרלמנט), איסלנד (63), לטביה (100) ואסטוניה (101). בנוסף, גם בניו-זילנד יש 120 חברי פרלמנט, כמו בישראל. יש לציין שכאשר בוחנים את ארבע המדינות בהן יש פחות חברי פרלמנט, האוכלוסייה קטנה משמעותית מאשר בישראל: במדינה המאוכלסת ביותר, לטביה, יש פחות משני מיליון בני אדם. בניו-זילנד יש מעט יותר מ-5 מיליון איש.
המדינה בה יש הכי הרבה חברי פרלמנט היא בריטניה, עם 1,440 חברים בבית הנבחרים ובבית הלורדים ביחד. לאחריה נמצאות, בסדר הזה, איטליה (951), צרפת (925), גרמניה (778) ויפן (710).
המספר המוחלט של חברי הבתים התחתונים
כאשר משווים בתי פרלמנט בעלי בית יחיד רק לבתים התחתונים של פרלמנטים עם שני בתים, ישראל יורדת למקום השישי בקוטן הפרלמנט. מי שעולה מעליה היא סלובניה, שבשני בתי הפרלמנט יש לה 130 חברי פרלמנט, אבל בבית התחתון רק 90. גם בה האוכלוסייה קטנה יחסית, וכוללת כ-2.1 מיליון איש. המדינה עם המספר הרב ביותר של חברי פרלמנט בבית התחתון היא גרמניה עם 709 חברי בונדסטאג. לאחריה נמצאות בריטניה (650), איטליה (630), טורקיה (583) וצרפת (577).
מספר חברי הפרלמנט כולם ביחס לאוכלוסייה
כאשר בוחנים מספר חברי פרלמנט (בשני הבתים) למיליון נפש, ישראל נמצאת במקום ה-13 מהסוף עם 13.02 חברי פרלמנט לכל מיליון נפש. המדינות בהן יש ייצוג קטן יותר הן ארצות הברית (1.62 חברי פרלמנט למיליון נפש), מקסיקו (4.87), קולומביה (5.5), יפן (5.64), דרום קוריאה (5.79), טורקיה (5.79), אוסטרליה (8.84), גרמניה (9.35), צ'ילה (10.36), קנדה (11.66), הולנד (12.9) וספרד (12.99).
המדינה עם הייצוג הגבוה ביותר היא איסלנד, עם 171.93 חברי פרלמנט לכל מיליון נפש (במדינה פחות ממיליון תושבים). אחריה נמצאות לוקסמבורג (94.9), אסטוניה (75.88. מספר חברי הפרלמנט במדינה נקבע כך שהוא יהיה שורש שלישי של בעלי זכות ההצבעה במדינה), סלובניה (61.9) ולטביה (52.59).
מספר חברי הבתים התחתונים ביחס לאוכלוסייה
כאשר בודקים את הבתים התחתונים בלבד, ישראל עוברת למקום ה-18 מהסוף (כלומר, ב-17 מדינות הייצוג קטן יותר מאשר בישראל), עדיין עם 13.02 חברי פרלמנט למיליון נפש.
לסיכום, בבחינה של המספר המוחלט של חברי הפרלמנט במדינות ה-OECD, יש רק ארבע או חמש מדינות בהן יש פחות חברי פרלמנט (תלוי כיצד סופרים במדינות עם בית עליון). בכל המדינות עם פחות חברי פרלמנט האוכלוסייה קטנה משמעותית. כאשר בוחנים את גודל הפרלמנטים ביחס לאוכלוסייה, יש לפחות 12 מדינות עם ייצוג קטן מאשר בישראל. לכן דבריה של רוזין נכונים ברובם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
