מנכ"ל הדסה רוטשטיין יזומן לשימוע לפני פיטורין ביום ראשון

מנכ"ל בית החולים הדסה פרופ' זאב רוטשטיין, יוזמן לשימוע לפני פיטורין ביום ראשון. דירקטורין בית החולים אישר את הידיעה, ומסר כי: "דירקטוריון הדסה החליט פה אחד לזמן את פרופ' רוטשטיין לשימוע על מנת לשקול את סיום העסקתו". רוטשטיין סירב להגיב לדברים.

רוטשטיין מוכר לציבור כדמות "צבעונית". הוא הוביל בשנים האחרונות את בית החולים הדסה, שנקלע למצוקה תקציבית, בדרכו המאוד ייחודית, שכללה התעמתות פומבית עם גורמים רבים, החלטות שנחשבו לעיתים לתמוהות וסגנון אישי סוער. אולם, כל עוד נראה שהוא מצליח לגייס את התכונות הללו לטובת קידום בית החולים, הוא נשאר בתפקידו. כעת הגיעו הדברים לנקודת רתיחה.

גורם המקורב להדסה אמר היום ל"גלובס" כי: "רוטשטיין פעל בבית החולים כאילו זה העסק העצמאי שלו. הוא לא תמיד היה מדווח נתונים לדירקטוריון, וכאשר כבר דיווח זה היה באיחור ונתונים חלקיים בלבד. הוא היה יוזם פרויקטים על דעת עצמו, ולא מקדם פרוייקטים אחרים, כדי לעשות "דווקא" לדירקטוריון, אם לא קיבל מהם אישור למהלכים אחרים שרצה לבצע.

"לפעמים ההתנהלויות האלה פגעו ביכולת של בית החולים להכניס כסף. רוטשטיין התראיין לעיתים קרובות בתקשורת וטען שהוא עושה ככל יכולתו כדי להביא כסף לבית החולים, אבל אז התנהג גם באופנים שמנעו מבית החולים הכנסות. גם כשהמדינה כבר רצתה לתת כסף, הוא לפעמים היה יוצר דרמות שמנעו מהמאמצים האלה להתקדם".

"האדם הנכון במקום הנכון. לצאת נגדו עכשיו זה לא הוגן"

אף שיש הסכמה בקרב בכירי הדסה לגבי אופיו של האיש, יש מי שמעריכים את הסיטואציה אחרת. "הוא היה האדם הנכון במקום הנכון, ולצאת נגדו ככה עכשיו, זה לא הוגן", אומר גורם מבית החולים. "בית החולים היה על סף חדלות פרעון, והדירקטוריון הביא מישהו מנוסה, אגרסיבי, עם המון כוחות, שידע לעשות רעש ולהילחם על תקציבים מול הממשלה. כמובן, שאדם שמתנהל כך, לא יקבל הוראות מאף אחד, לא מהדירקטוריון ולא מנשות הדסה. אני חושב שבנקודת הזמן הספציפית הזו, בית החולים הרוויח ממנו יותר מכפי שהפסיד, אבל אולי עכשיו צריך משהו אחר. האם יכול להיות שהוא לא דיווח על תקציבים או מנע פרוייקטים עליהם החליט הדירקטוריון? זה יכול להיות. הוא אדם שקם בבוקר ועושה בדיוק את מה שהוא רוצה באותו הרגע".

אותו גורם מציין כי לפני כמה חודשים הוחלף יו"ר בית החולים, ארז מלצר שהיה בצוות שגייס את רוטשטיין, הוחלף בדליה איציק. "היא הגיעה כנציגת נשות הדסה, ואומרים שמאז שהיא הגיעה, כל המתחים החריפו".

אותו גורם מדבר על רוטשטיין כבעל "קסם אישי קשה לעיכול". "למשל, יום אחד הוא אמר לצוות 'תפסיקו להסתובב עם הראש באדמה. תלמדו מעובדי הניקיון. תרימו ראש! תסתכלו למעלה! אם עובדי הניקיון היו מסתכלים למטה כמוכם, הם בטח היו רואים שמלוכלך פה ועושים עם זה משהו...".

כוכב השערוריות

מאז כניסתו של רוטשטיין לתפקידו כמנכ"ל הדסה ב-2016, הוא כיכב בפרשיות תקשורת רבות. אחת המוכרות בהן היא הסכסוך שלו עם בכירי המחלקה האונקולוגית לילדים בבית החולים, שהוביל לפרישת קבוצה מן הרופאים הללו והקמת מחלקה חדשה בשערי צדק.

רוטשטיין נחשב מקורב לשר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן (אם כי גם איתו הסתכסך בעבר). ליצמן גם המליץ עליו לתפקיד מנכ"ל הדסה. זו קרבה שבוודאי עזרה לבית החולים בשנים שבהן ליצמן כיהן כשר, אבל הובילה גם להתנהלות שזכתה לביקורת. כך למשל, ב-2018 נאמר בתקשורת כי בית החולים פינה שלושה חדרים עבור האדמו"ר מגור ופמלייתו (ליצמן שייך לחסידות גור), ולשם כך סגר חדר המשפחות במחלקה, חולים רבים המתינו בתור, וחולה אחד הועבר למסדרון. טענות דומות נשמעו אוחר יותר גם לגבי טיפול באשת האדמו"ר.

גורמים מבית החולים מסרו אז כי: "ליצמן עושה בבית החולים כבשלו, בגיבוי של רוטשטיין. בכל כמה שבועות הוא מבקש יחס מיוחד עבור מישהו".. הטענות לגבי הטיפול המיוחד שקיבלו ליצמן ופוליטיקאים ובכירים אחרים על ידי רוטשטיין נשמעו כבר בתקופה שלו בשיבא.

כהונתו של רוטשטיין בשיבא הייתה אולי אפילו יותר סוערת מאשר זו שבהדסה. על פי דו"ח מבקר המדינה לשנת 2009, רוטשטיין עסק ב-11 עבודות פרטיות במקביל למשרתו הניהולית בשיבא, ועל חלקן לא דיווח. רוטשטיין הכחיש את הדברים. ב-2013 דרש משרד הבריאות כי יתפטר מדירקטוריון החברה לניכיון צ'קים "האחים נאווי" משום שהיה מוגבל מלכהן בתפקיד זה זאת על פי הגדרת תפקידו בשיבא. רוטשטיין סירב להתפטר.

אחת השערוריות המתוקשרות הייתה בהקמת האנגר למסוקים פרטיים בבית החולים, ללא אישור וללא מכרז. רוטשטיין עצמו השתמש בשירותי ההסעות של המסוקים הפרטיים שנחתו במתחם. בסופו של דבר הובילה הפרשה לסגירה של המנחת כולו, לאחר שההאנגר הוגדר כמסכן את בטיחות המנחת. רוטשטיין טען כי ההאנגר הוקם באופן חוקי מכספי תרומה ונועד לשרת צרכים של בית החולים.

בפרשה אחרת, רוטשטיין נחשד בכך שעודד את רופאי בית החולים שיבא לעבוד באופן פרטי בבית החולים, גם נגד ההנחיות. בנוסף, כאשר משרד הבריאות ביטל את שירותי המיילדת האישית בבתי החולים, כצעד הפגנתי רוטשטיין ביטל שירותים נוספים שקשורים בהריון ולידה, בטענה כי משרד הבריאות דרש זאת, ואילו משרד הבריאות טען שרוטשטיין פעל בצעד ציני וביטל שירותים שלא היה הכרח לבטלם על פי ההוראות, וזאת כדי לגייס את החולים ללחץ ציבורי נגד משרד הבריאות.

כשהוחלט למנותו למנכ"ל הדסה, הפרשיות בשיבא כבר הגיעו לדרגת רתיחה, ואף שהיו מי שהתנגדו למינוי, הרי שמדובר היה בסוג של פתרון. הדסה הוא בית חולים פרטי, שיכל לתת לרוטשטיין יותר חופש פעולה, והיה יותר זקוק לו.

אולם, כאמור, גם בהדסה הפרשיות הבעייתיות לא הפסיקו, ובית החולים גם לא לגמרי יצא מהבוץ הכלכלי, למרות היצירתיות הכלכלית והרוח היזמית של רוטשטיין.

בתקופת הקורונה רוטשטיין חרג לעיתים קרובות מהפרוטוקול הטיפולי שהתווה משרד הבריאות. הוא ערך בדיקות סקר לצוות גם בתקופות בהן משרד הבריאות הגדיר כי יש לבדוק רק חולים עם תסמינים, הוא הזמין על דעת עצמו לישראל מנות של החיסון הרוסי. בשלב מסויים טען כי יסגור את בית החולים לחולי קורונה נוספים אם לא יקבל תקציב נוסף, והחליט על דעת עצמו לנקוט בסנקציות נגד אנשי צוות שלא התחסנו.

ב-2020 עבר רוטשטיין אירוע מוחי קל, אך חזר לעבודתו מיידית ולא נראה כי הדבר שינה את התנהלותו.

מדירקטוריון הדסה נמסר כי: "דירקטוריון הדסה החליט פה אחד לזמן את פרופ' רוטשטיין לשימוע על מנת לשקול את סיום העסקתו בהדסה. מפאת כבודו של רוטשטיין וחיסיון ההליך לא נוכל לפרט מעבר לכך. לנגד עייני הדירקטוריון עומד דבר אחד בלבד והוא עתידו של בית החולים הדסה וטובתם של מאות אלפי החולים המטופלים בו".