הראשונות לזהות: הקרנות שהשקיעו בהכי הרבה חדי קרן

בשנתיים האחרונות נרשם מספר שיא של סטארט־אפים ישראלים שהגיעו לשווי של מיליארד דולר • מאחורי החברות החמות של התקופה עומדות קרנות ההון סיכון שהצליחו לזרוע השקעות לפני כולם ולקצור תשואות ענק • המובילות במרוץ: ויולה ונצ'רס ואלף

חדי קרן.  מספר שיא של סטארט־אפים ישראלים שהגיעו לשווי של מיליארד דולר / צילום: Associated Press, David Zalubowski
חדי קרן. מספר שיא של סטארט־אפים ישראלים שהגיעו לשווי של מיליארד דולר / צילום: Associated Press, David Zalubowski

בחודשים האחרונים נראה שמי שמתאמצים במיוחד לחגוג בקול רם את ההצלחות של ההייטק הישראלי הם המשקיעים שעומדים מאחורי החברות והסטארט-אפים. המשקיעים, שששים להדגיש את חלקם בגל ההצלחות הנוכחי, מוצאים דרכים מרומזות יותר או פחות לעשות זאת.

המשקיע דובי פרנסס, שמוביל את קרן ההון סיכון גרופ11, יצא בסוף מאי בקמפיין שלטי חוצות שנועד לסייע לחברות הפורטפוליו שלו (החברות שהקרן השקיעה בהן) בגיוס עובדים. אלא שהקמפיין, שהופיע תחת הכותרת "אנחנו עובדים רק עם הטובים ביותר וגם אתם יכולים" (באנגלית כמובן), נועד להבליט לא פחות את העובדה שפרנסס מושקע בכמה יוניקורנים ישראלים חמים, כמו נקסט אינשורנס וטיפלתי.

בשבוע שעבר הייתה זו קבוצת הקרנות ויולה שכבשה את נתיבי איילון בשלטי חוצות משלה לרגל ההנפקות של איירון סורס, סימילרווב ופיוניר. גם כאן המטרה הייתה לכאורה רק לאחל מזל טוב למנפיקות הטריות, אך די ברור שהיה לא פחות חשוב להדגיש את מעורבות ויולה בהצלחות. גם בלי שלטי חוצות, ראשי קרנות ישראליות הבליטו בראיונות או בפוסטים מקודמים בפייסבוק את החברות שלקחו עד לוול סטריט, כולל תמונות מתבקשות על הבמה בבורסה בניו יורק.

ויולה מפרגנת לאיירון סורס בשלט על האיילון / צילום: יח"צ - סיטי מדיה
 ויולה מפרגנת לאיירון סורס בשלט על האיילון / צילום: יח"צ - סיטי מדיה

יחידי הסגולה

אבל מעבר לפרסומות העצמיות, מיהן באמת ציידות היוניקורנים הישראלים? מיפוי שביצע גלובס בדק מיהן באמת קרנות ההון סיכון הישראליות שזיהו בשלב מוקדם את הסטארט-אפים שהפכו לימים ליוניקורנים בשווי של מעל מיליארד דולר. המיפוי בחן מעל 60 חברות שהפכו ליוניקורנים דרך גיוס הון פרטי, הנפקה או מכירה בשנים 2019-2022 וסימן את הקרנות הישראליות שביצעו השקעות בהן בשלבים ראשונים (סבבי סיד, A ו- B).

זיהוי מוקדם של סטארט-אפ שיהפוך ליוניקורן הוא בהחלט משימה לא פשוטה. מחקר שפרסמה CBInsights ב-2015 בדק מה עלה בגורלם של 1,405 סטארט-אפים שגייסו מימון ראשוני שש שנים קודם לכן. המחקר מצא כי רק 1.28% מאותם סטארט-אפים הפכו ליוניקורנים בסופו של דבר. יחס זה דורש ככל הנראה בחינה מחודשת בתקופה של אינפלציה חסרת תקדים בשווי של חברות טכנולוגיה כמו שיש היום, אך גם בימי גאות כאלו, רק אחד מעשרות רבות של סטארט-אפים שיקבלו מימון ראשוני יגיע אי פעם אל הסטטוס הנחשק של יוניקורן.

 
  

ציידות הפוטנציאל

לפי המיפוי שביצע גלובס, שתי קרנות ישראליות חתומות על המספר הגבוה ביותר של פגיעות בזיהוי יוניקורנים ישראלים - ויולה ונצ'רס ואלף. הפורטפוליו של שתי קרנות אלו כולל שישה סטארט-אפים שזכו לשווי של מעל מיליארד דולר בשנתיים וחצי האחרונות. לזכותה של אלף יאמר שהיא הגיעה למספר זה בהרבה פחות זמן מאשר לקח לוויולה. בעוד ויולה ונצ'רס היא קרן ותיקה שקמה בשנת 2000, קרן אלף הוקמה רק ב-2013.

השקעה מוקדמת בסטארט-אפים שיהפכו לימים ליוניקורנים דורשת כמובן עין טובה וחזון לזיהוי פוטנציאל שאחרים לא רואים. ההייטק הישראלי מלא בסיפורים על סטארט-אפים שנדחו על ידי קרן אחר קרן, עד שהגיעה האחת שלקחה צ’אנס וקטפה לימים את הפירות. רועי מן, אחד משני מייסדי מאנדיי, סיפר בעבר שהסטארט-אפ שלו נכשל בגיוס כסף כמעט מכל משקיע בישראל, עד שהגיע לאבי אייל מקרן אנטרי קפיטל. בחודש שעבר הונפקה מאנדיי לפי שווי של 6.8 מיליארד דולר בוול סטריט.

אבל זיהוי פוטנציאל הוא לא תמיד העניין המרכזי. במקרים רבים, ובמיוחד כאשר מדובר על יזמים מנוסים עם רקורד מוצלח מהעבר, האלמנט המשמעותי הוא דווקא היכולת לזכות בעסקת ההשקעה, מול קרנות אחרות שנאבקות גם הן להזרים כסף למיזם בעל הפוטנציאל. הזכייה יכולה להיות תוצאה של הצעה פיננסית עדיפה, מהירות תגובה וגם יכולת להתחבר ליזמים ולשכנע אותם בערך המוסף שהקרן תוכל לתת להם.

התחרות על עסקות אינה מתנהלת כמובן רק בין קרנות ישראליות, אלא גם מול הקרנות הזרות. קרנות ההון סיכון הישראליות היו ידועות בעבר כמי שיש להן יתרון בזיהוי מוקדם של סטארט-אפים בגלל הקרבה לשטח, אבל גם זה השתנה כשהקרנות הזרות, שרבות מהן מפעילות משרדים בישראל עם שותפים מקומיים, עוברות להשקיע בעצמן בשלבים ראשוניים יותר.

למעשה, בחינה של המשקיעים בשורה של סטארט-אפים ישראלים מצליחים מגלה שבמקרים רבים קרנות ישראליות נעדרות כמעט לגמרי מהרשימה. כך למשל ברשימת המשקיעים הארוכה של סנטינל וואן, שרשמה בשבוע שעבר הנפקת ענק של 9 מיליארד דולר, אפשר למצוא רק משקיעה ישראלית אחת מוקדמת (Upwest). בסטארט-אפ גונג, שגייס בחודש שעבר מימון פרטי לפי שווי שיא של 7.2 מיליארד דולר, אין בכלל קרנות ישראליות ברשימת המשקיעים.

התשואות הדו-ספרתיות

כאשר השקעה מוקדמת הופכת נגד הסיכויים ליוניקורן, התוצאה יכולה להיות משתלמת מאוד לקרן ולהניב תשואה דו-ספרתית גבוהה, גם לאחר הדילול שמבוצע לאורך הדרך. ויולה ונצ’רס השקיעה 20 מיליון דולר באיירון סורס ורשמה כעת תשואה של פי 50 כאשר החברה יצאה להנפקת ענק לפי שווי של 11.1 מיליארד דולר. לשם השוואה, ויולה, באמצעות קרן הצמיחה שלה, השקיעה 75 מיליון דולר בסימילרווב שהונפקה גם היא לאחרונה. השקעה זו בוצעה בשלב מאוחר יותר של החברה ובסופו של יום הניבה מכפיל צנוע יותר של פי שלושה על הכסף. מכיוון שמדובר בהשקעה מאוחרת יותר של ויולה, היא גם לא נכללה בספירה הנוכחית.

אחרי ויולה ונצ’רס ואלף, תופסות שלוש קרנות ישראליות את המקומות הבאים עם ארבע קליעות בחדי קרן. הראשונה היא פיטנגו, מהקרנות הוותיקות בישראל שהוקמה עוד ב-1993. במקרה של פיטנגו אחת מהפגיעות, פורסקאוט, משויכת להשקעה היסטורית רחוקה של הקרן.

קרן וותיקה נוספת עם ארבע פגיעות במטרה היא ורטקס, שהחלה לפעול ב-1997. במקרה של ורטקס כל ארבעת היוניקורנים שלה טריים וקיבלו את הסטטוס רק בשנה האחרונה. הקרן הצעירה ביותר שהגיע לארבע פגיעות היא אנטרי קפיטל, שהחלה לפעול רק ב-2009, והייתה כאמור המשקיעה הראשונה במאנדיי.

שתי קרנות נוספות שקלעו ארבע פעמים הן ג’נסיס וג’מיני. אלא שקרנות אלו אינן מבצעות עוד השקעות חדשות (וג'נסיס אף מכרה את החזקותיה לקרן האמריקאית אינסייט פרטנרס), כך שבסופו של דבר החלטנו לא לכלול אותן בדירוג הסופי. לשתי הקרנות יש פוטנציאל אפילו לעלות לחמש ושש פגיעות, כאשר עוד מהחברות בהן השקיעו עומדות על סף הפיכה לציבוריות בשווי של מיליארד דולר דרך מיזוג עם SPAC. במקרה של ג’נסיס מדובר על חברת השבבים ואלנס וחברת הפרסום הדיגיטלי אינוביד ובמקרה של ג’מיני על חברת האוטוטק אוטוטוקס.

מחוץ לרשימת המובילות, עם שלוש פגיעות כל אחת, אפשר למצוא קבוצה מעניינת של קרנות ישראליות או בעלות זיקה קרובה לישראל. BRM של האחים ניר ואלי ברקת קנתה את פרסומה כאשר ביצעה השקעה ראשונית של 150 אלף דולר בצ’ק פוינט, השקעה שתהפוך לרווחית במיוחד עם השנים. BRM הגיעה לשלוש פגיעות עדכניות בזכות השקעות במוביט (שנמכרה אשתקד לאינטל תמורת כמיליארד דולר), אורקם של אמנון שעשוע ואיטורו, שצפויה להפוך לציבורית בקרוב דרך מיזוג ענק עם חברת ספאק.

הקרנות גרופ 11 וזאב ונצ’רס רושמות גם הן שלוש פגיעות. שתי קרנות אלו הוקמו על ידי ישראלים החיים בארה"ב, דובי פרנסס שייסד את גרופ 11 ואורן זאב שהקים את זאב ונצ’רס, ושתיהן מרבות להשקיע אחת אחרי השנייה באותן חברות. שלוש הפגיעות שלהן שנכנסו לדירוג הנוכחי גם הן זהות - טיפלתי, נקסט אינשורנס וסאנביט. גרופ11 של פרנסס ביצעה השקעה בסטארט-אפ ישראלי נוסף שהפך ליוניקורן, פאפאיה גלובל של עינת גז, אך כיוון שההשקעה בוצעה לאחר סבב B היא לא נכללה בדירוג זה. אורן זאב ביצע השקעה פרטית ביוניקורן האמריקאי-ישראלי האוז שהקימו הישראלים עדי טטרקו ואלון כהן בארה"ב, אך כיוון שהשקעה זו לא בוצעה דרך הקרן היא לא נכללה בדירוג.

השילוט של Group 11 באיילון / צילום: Group 11
 השילוט של Group 11 באיילון / צילום: Group 11

מהי חברה ישראלית?

אחת הדילמות הקשות בבניית דירוג שכזה נוגעת להגדרה מהי חברה ישראלית. הן גרופ11 והן זאב ונצ’רס מושקעות בין השאר בחברת טריפאקשנס. את החברה הקימו אמנם יזמים ישראלים אך פעילותה נמצאת בארה"ב ועד לאחרונה כלל לא הייתה לה נוכחות מקומית, על כן לא הכללנו אותה בדירוג. לעומת זאת, במקרה של סאנביט שגם היא חברה אמריקאית, החלטנו לכלול אותה בדירוג בשל נוכחות מקומית משמעותית של צוות היזמים ומרכז פיתוח בארץ.

קרנות ישראליות חתומות גם על יוניקורנים רבים שהקשר המקומי שלהן רחוק עוד יותר. קרן North 83 (בשמה הקודם גריילוק ישראל) השקיעה לפי המיפוי שלנו בארבעה יוניקורנים ישראלים, אך מכיוון שבשתיים מהם, איירון סורס ופיוניר, היא מכרה את ההחזקות שלה עוד ב-2019 ופספסה את ההנפקות הנוכחיות שלהן, לא נכללה לבסוף בצמרת הרשימה.

עם זאת, קרן North 83 מבצעת רק חצי מההשקעות שלה בממוצע בישראל והשאר באירופה, שם היא חתומה על שורת יוניקורנים נוספים כמו פלטפורמת התשלומים מרקטה שהונפקה השנה לפי שווי של 15 מיליארד דולר. גם קרנות ישראליות אחרות כמו אנטרי קפיטל ופיטנגו חתומות על יוניקורנים זרים, שבחלקם מערבים ישראלים הפועלים בחו"ל וחלקם אינם קשורים כלל לישראל. קרן אלף השקיעה גם בוויוורק שייסד אדם נוימן, אך גם היא אינה עונה להגדרה של חברה ישראלית.

מהרשימה המובילה נעדרות קרנות ישראליות שמתמחות בהשקעות צמיחה מאוחרות כמו קומרה למשל. קרן וינטג’ גם היא מעורבת במספר רב של יוניקורנים ישראלים, אך ברובם היא נכנסה להשקעה לאחר הסבבים הראשונים. קרן JVP הוותיקה של אראל מרגלית גם היא לא הגיעה לרשימה המובילה, כאשר בסך הכל היא רושמת לזכותה פגיעה אחת בלבד ביוניקורן ישראלי (ארניקס).

מרבית חדי הקרן המדוברים הם עדיין "על הנייר" אך לא כולם. בשנה האחרונה נרשם שיא של הנפקות ישראליות בוול סטריט, שאפשרו לקרנות לממש את החזקותיהם בחדי קרן ישראלים ברווח.

במקביל ראינו קרנות ישראליות, כמו YL ונצ'רס וסייברסטארטס, שהחליטו לממש מסיבות שונות את כל ההחזקות שלהן לאחר שהחברות הפכו לחדי קרן. בכך ניצלו הקרנות את התמחור הנדיב שמקבלים בימים אלו סטארט-אפים בשוק כדי לממש רווחים עוד לפני אקזיט והנפקה.

הוותיקות והחדשות

קרנות ההון סיכון הישראליות מתחלקות לקרנות ותיקות, ששייכות לדור המייסד של ההייטק הישראלי, וקרנות צעירות יותר, שנולדו רק בעשור האחרון, אחרי שההייטק הישראלי כבר גדל והתפתח. המיפוי של גלובס מבליט את חלקן של הקרנות הוותיקות, כאשר בחמישייה המובילה בזיהוי יוניקורנים שלושה שמות שייכים לחבורה הישנה (ויולה, ורטקס ופיטנגו) ורק שתיים לחדשה (אלף ואנטרי קפיטל).

אלא שהשוואה זו היא גם מטעה כיוון שהקרנות הוותיקות עדיין קוצרות חלק מהפירות של השקעות שביצעו לפני שנים רבות. דוגמה בולטת לכך היא ויולה ונצ'רס שלפחות שתיים מההשקעות שלה שנושאות פירות בימים אלו, פיוניר ואאוטבריין, בוצעו ב־2008 ו־2009.
האם הקרנות הוותיקות אכן שומרות על עמדה דומיננטית בשוק גם כיום? אפשר להסתכל על השקעות שבוצעו רק בשבע השנים האחרונות, זמן מקובל ליצירת חדי קרן. בדיקה כזו הייתה נותנת רשימה קצת אחרת, שהייתה מחלישה חלק מהקרנות הוותיקות בדירוג כמו ויולה ופיטנגו (2 פגיעות כל אחת) ומשווה אותן לקרנות צעירות יותר כמו TLV פרטנרס לדוגמה. זו עדות למאבק הדורי הצמוד בין חדש לישן בעולם ההשקעות הישראלי.

איך בדקנו?

הדירוג הנוכחי מתבסס על רשימה של כ-60 חברות טכנולוגיה ישראליות שגייסו מימון, הונפקו או נרכשו בסכום של מיליארד דולר ומעלה במהלך השנים 2019-2021. הרשימה נבנתה על בסיס נתוני מאגר המידע של IVC, שמנתח מידע פומבי.

בדירוג לא נכללו חברות שצפויות להיות מונפקות לפי שווי של מעל מילארד דולר, אך התהליך טרם הושלם סופית. ההגדרה של חברת טכנולוגיה ישראלית תמיד חמקמקה ואנחנו כללנו רק חברות שהקימו מייסדים ישראלים והן בעלות נוכחות משמעותית בארץ.
הקרנות שנבדקו במיפוי הנוכחי הן קרנות ישראליות או בעלות זיקה חזקה לישראל, כאשר קרנות שאינן פעילות ולא מבצעות השקעות חדשות הוסרו. הדירוג אינו מתייחס לקרנות זרות, גם אם אלו מחזיקות משרדים בישראל עם שותפים מקומיים.

כדי להיצמד להגדרה של "הראשונות שגילו", קרנות קיבלו פגיעה רק על השקעות שביצעו בסבבי סיד, A ו-B המוקדמים בחברות, ולא על השקעות שבוצעו בשלבים מאוחרים יותר. קרנות לא קיבלו פגיעה עבור השקעות ביוניקורנים שנמכרו בעבר.