רגולציה | פרשנות

התוכנית שנחשפה בגלובס ועולה מדרגה: מי צריך רגולטור שיילחם ברגולציה?

בבריטניה, ארה"ב וגרמניה יש כבר שנים גופים רגולטוריים שעוסקים בעודף הרגולציה, והממשלה בארץ יזמה הקמת גוף דומה גם פה • אך מספר התקנים שיועסקו בגוף החדש לא פורסם, וגם לא אומדן העלות התקציבית השוטפת שלו או מנגנון בקרה ופיקוח

ראש הממשלה נפתלי בנט מקיים מסיבת עיתונאים להצגת תוכנית לאומית להפחתת רגולציה / צילום: קובי גדעון-לע"מ
ראש הממשלה נפתלי בנט מקיים מסיבת עיתונאים להצגת תוכנית לאומית להפחתת רגולציה / צילום: קובי גדעון-לע"מ

"תשמעו בדיחה, מה עשו במדינת ישראל כדי להילחם בעודף הרגולציה - הקימו רגולטור" התגובה הצינית הזו ליוזמת הממשלה שהוצגה היום (ג') - ושנחשפה לפני חודש ב"גלובס" - היא האתגר הגדול ביותר שעימו מתמודדים האנשים שמאחורי היוזמה. התשובה הקצרה שלהם היא "כי כך עושות כולן". לבריטניה כמובן וגם לארה"ב ולגרמניה יש כבר כמה שנים גופים כאלה. ואם תגגלו את צמד המלים Regulatory oversight - תגלו שמדובר ב"רכיב חיוני לכל מערכת רגולציה אפקטיבית", לפי ארגון המדינות המפותחות (OECD). "זה היום סטנדרט מינימלי" אומרים בצוות.

ועדיין, שימו לב שמספר התקנים שיועסקו בגוף החדש - לא פורסם. אומדן העלות התקציבית השוטפת שלו - לא דווח; והחשש שמדובר בגוף שיסדר עוד ג'ובים לרגולטורים - לא הופרך. גם מנגנון בקרה ופיקוח שיאפשר לנו לדעת בעוד כמה שנים אם הפטנט הזה עובד או שהוא רק מסרבל ומאריך עוד יותר את עבודת הרגולציה - לא הוצג בינתיים. בוועדה מדברים על דוח שיוצג לציבור בכל חמש שנים ומבטיחים לנו שגם רגולטור-העל החדש יהיה כפוף לביקורת ביצועים, ממש כמו הרגולטורים שתחת פיקוחו.

רגולטור מקבל משימה לדאוג לאינטרס הציבורי בתחום מסוים, נניח בריאות או סביבה. התמריץ הנוכחי של הרגולטור הוא לצמצם לאפס את הסיכונים, גם אם זה כרוך במחיר עצום למשק. קחו לדוגמה את החובה שמוטלת על בתי המלון להעסיק מציל בכל בריכת שחייה או חובת התקנת מערכות גילוי אש יקרות בכל בית קפה. הדרך לשנות את הדנ"א הכסת"חי הזה הוא הקמת גוף חיצוני שיכריח את הרגולטור לשקול שיקולים רחבים יותר, ולעשות את זה בכפוף ללוח זמנים מאד מחייב, על-פי הכלל של "לא ענית בזמן - אישרת". בארגונים עצמאיים שליוו את עבודת הוועדה כמו פורום קהלת סבורים שהתוצאה שהוצגה היא "מצוינת" ובתנאי שההמלצות ייושמו ככתבן וכלשונן.

במציאות הישראלית אפשר לשנות דברים רק בקיצורי דרך

ולצד זה מתבקשת גם התאמת ציפיות בכמה נקודות מרכזיות. הראשונה, מי שחושב שנולד כאן רגולטור-על חדש שהולך להילחם ברגולציה כמו שגיבורי העל של מארוול נלחמים במפלצות חלל - חי בסרט. תפקיד הרשות החדשה יהיה לוודא שעבודת הרגולציה נעשית בצורה מקצועית, לפי הספר ולפי הכללים. במלים אחרות, אותו דנ"א רק מטרה הפוכה.

השנייה, הרשות החדשה לא תפקח על עבודת הרגולטורים הפיננסיים כמו בנק ישראל ורשות ניירות ערך. השינוי היחיד יהיה המלצה בחוק להכפיף גם את הגופים האלה לחובת בדיקת כדאיות כלכלית (מה שמכונה RIA) - ואפילו על הנקודה הזו צפוי מאבק לא פשוט.

הנושא השלישי שקצת מעורר אי נוחות הוא סביבה העובדה המצערת שגם החקיקה החדשה הזו לא תעבור בדרך המלך אלא תוכנס לספר החוקים באמצעות הכלי הבעייתי של חוק ההסדרים. כי בסוף, עם כל הכבוד לבריטניה ושאר המדינות המתוקנות במציאות הישראלית אפשר לשנות דברים רק בקיצורי דרך.