ביורוקרטיה | פרשנות

מ"נאום הגרזנים" ועד להכרזה הדרמטית: האם בקרוב יהיה קל יותר לעשות עסקים בישראל?

ראש הממשלה, שרי האוצר והמשפטים הודיעו היום על התוכנית הממשלתית החדשה למלחמה בבירוקרטיה • ממשלות נתניהו אמנם כבר עסקו בנושא, אך לא הרבה נעשה בפועל בעשור האחרון • המהלך נולד לאחר הקשבה למשק, ואם הוא אכן ייושם כמובטח, עשוי להתחולל שינוי אמיתי בשטח

ראש הממשלה נפתלי בנט מקיים מסיבת עיתונאים להצגת תוכנית לאומית להפחתת רגולציה / צילום: קובי גדעון-לע"מ
ראש הממשלה נפתלי בנט מקיים מסיבת עיתונאים להצגת תוכנית לאומית להפחתת רגולציה / צילום: קובי גדעון-לע"מ

ההכרזה של ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן ושר המשפטים גדעון סער על "התוכנית הלאומית להפחתת הרגולציה והביורוקרטיה", שתביא להורדת יוקר המחייה בישראל ולהפסקת "הסיוט" שעובר כל בעל עסק בבואו לפתוח עסק או לחדש רישיון, הייתה חגיגית במיוחד. המסר המרכזי שעבר היה "הממשלה אשמה אז הממשלה תתקן". נשמיע מבטיח, אבל במדינת ישראל כבר רגילים להכרזות חגיגיות, דרמטיות ותיאטרליות על פתיחה במלחמה כוללת נגד עודף הרגולציה והביורוקרטיה שמכבידות על המשק.

ב-2003 היה זה בנימין נתניהו, אז כשר אוצר, שיצא נגד ה"הכבדה הבירוקרטית האדירה" שהממשלה מטילה על הכלכלה. כעשור מאוחר יותר (ב-2012), נתניהו כבר כיהן כראש ממשלה ואמר כי "ישראל סובלת מעודף רגולציה בכל ענפי המשק" וכי חובה לטפל בכך, וב-2014 הממשלה אפילו אישרה את תוכנית ראש הממשלה להפחתת 25% מהבירוקרטיה הממשלתית ורידוד הרגולציה. אבל ההצהרה שאולי זכורה יותר מכל בקשר לטיפול הממשלתי בעודף הרגולציה היא זו שנתן נתניהו במאי 2015, ב"נאום הגרזנים" המפורסם, שבו אמר "נילחם בעודף הרגולציה במשק בגרזנים. אנחנו פוגעים בכלל אזרחי ישראל על ידי רגולציה מבהילה. זה היעד הראשון והוא יושג הרבה יותר מהר ממה שחושבים".

ב-2018 גם התקבלה החלטת ממשלה להקים "צוות רגולציה חכמה" שיבחן את כשלי הרגולציה וימליץ איך להתמודד איתם. הצוות החל לעבוד בשלהי שנת 2020 ואת המלצותיו מאמצים כעת בנט, ליברמן וסער.

מה חדש הפעם?

אז בעצם הממשלה החדשה נהנית מהליך ארוך שהחל נתניהו ורוכבת על העבודה הקשה שלו? התשובה לכך היא כן ולא.

הממשלות בראשות נתניהו הבטיחו, הקימו ועדות, קיבלו החלטות, אבל בשטח לא הרבה השתנה. כל בעל עסק או מפעל יכול לספר על ה'ויה דולורוזה' שהוא עובר מול שלל הרגולטורים שהוא אמור לפעול מולם בדרך לקבלת רישיון, חידושו, שינויים בעסק וכדומה. כלומר, בזירה הזאת, כלום לא השתנה. במקביל, יוקר המחייה והתחרות במשק נותרו בעינם, ואף החריפו עם השנים.

אותה תוכנית של ראש הממשלה לשעבר להפחתת 25% מהבירוקרטיה הממשלתית ורידוד הרגולציה יושמה בצורה מאוד גמישה על ידי משרדי הממשלה והתברר כשמרבית המשרדים טיפלו בנושאים פחות משמעותיים, וגם אם עמדו ביעד ה-25%, ההשפעה בשטח של הפעולות שלהם הייתה נמוכה. גם במדד Doing Business של שנת 2020 ישראל נמצאת באותו מקום שבו הייתה לפני עשור (הגם שעלתה ממקום 49 למקום 35).

אז בעוד תקופת נתניהו מאופיינת בעיקר בהרבה דיבורים, נאומים והחלטות על הטיפול ברגולציה, השינוי נותר על הנייר בלבד ולא היו תוצאות בשטח.

בנט, ליברמן, סער מבקשים לשנות את המציאות הזאת ולעבור מדיבורים למעשים. הם לא היו אלה שיזמו את הקמת הצוות שהגיש להם את המלצותיו, אבל הם יהיו אלה שיישמו בשטח. כך הם מצהירים היום. נתניהו אולי הניף את הגרזן נגד עודף הרגולציה, אבל הוא נותר באוויר. בנט-ליברמן-סער יהיו אלה שינחיתו אותו ויגדעו את הבעיה.

למה שהפעם זה יהיה שונה?

"יש לנו שיתוף פעולה מצוין, ואין לי ספק שנצליח במשימה ונצעיד את המשק הישראלי למקום טוב יותר", אמר היום ליברמן באופטימיות במסיבת העיתונאים שבה הודיעו המשרדים על הרפורמה. האם זה יקרה בפועל?

התגובות לרפורמה מצד המשק נלהבות. הצוות שניסח את ההמלצות נפגש עם כל ראשי ארגוני העסקים והתעשייה, עם בעלי מפעלים ועסקים קטנים ובחן את כל ההמלצות שעולות מהשטח איך להקל עליהם. ההמלצות משקפות את המציאות שלהם בשטח ואת הצורך להתמודד עם הבעיות האמיתיות.

"רגולטור העל" שיוקם בעקבות ההמלצות אמור ליצור אחידות, יעילות, פיקוח ובקרה על הרגולטורים הרבים שקיימים, ואמורה להיות שפה משותפת ושקיפות שיסייעו לטפל בבעיות הקיימות. אם כל הגורמים הרגולטורים אכן יתיישרו תחת אותו גוף, ויבצעו את ההוראות שלו בלי מלחמות אגו וקרבות על סמכויות - השינוי יקרה.

אבל המבחן האמיתי של ההמלצות יהיה ביישום. אם "הרגולטור של הרגלטורים" יהיה יעיל, בעל סמכות ויאחד את כל בלגן הרגולציה שמתחולל במדינה או שהוא יהיה עוד גוף שיעמיס ויכביד ויוסיף הליכים מיותרים - את זה כבר יאמר מבחן הזמן.

בנט, ליברמן וסער משדרים שחלף זמן הדיבורים והגיע זמן המעשים, ונראה שאנחנו בפתחו של מהלך משנה מציאות. ובינתיים, עד שזה יקרה, צריך לתת לממשלה הנוכחית את הקרדיט על כך שזו הפעם הראשונה שבה הם עומדים ליישם בפועל מהלך שנולד לאחר הקשבה למשק ויכול לעשות שינוי אמיתי בשטח. גם אם מדובר בעבודה שהתחילה בממשלה הקודמת, הקרדיט עליה - כשהיא תיושם - יהיה כולו של ממשלת השינוי.