מהעיר ועד הים: חוק ההסדרים יסרס את המשרד להגנת הסביבה

ממשלה הולכת וממשלה באה, אבל הניסיון לפגוע בסביבה וכפועל יוצא מכך גם בבריאות הציבור - נותר כפי שהיה. כך משתמע, לפחות בשלב זה, מתקציר חוק ההסדרים כפי שפורסם השבוע על ידי משרד האוצר לעיון הציבור. עם כינון הממשלה הובטח חוק אקלים מתקדם שיוביל להפחתת הפליטות של ישראל, ומקיר לקיר נשמעו הבטחות סביבתיות ואקלימיות. אך כל אלו - יחכו.

בינתיים, בחסות ההסדרים, מבקשים במשרד האוצר ליצר מנגנוני החלשה של המשרד להגנת הסביבה, שיובילו לפגיעה באיכות האוויר אותו נושמים אזרחי ישראל, ורידוד של הרגולציה הסביבתית שנועדה לשמור על סביבה בריאה ובטוחה - מהעיר ועד הים.

חוק ההסדרים המסתמן הוא שידור חוזר של טיוטת חוק ההסדרים עליו עבדה הממשלה הקודמת, שעוררה תרעומת רבה בארגוני הסביבה, וגם במשרד להגנת הסביבה. בין היתר, דורשים באוצר כי על המשרד להגנת הסביבה תחול "חובת שקילת שיקולים כלכליים" בעת הטלת דרישות על פרויקטים ומפעלים. באוצר מנמקים: ההוצאות השנתיות של המגזר העסקי בגין דרישות רגולציה סביבתית, עומדות על 3.7 מיליארד שקלים, וטוענים כי באיחוד האירופי - הרגולציה מקלה יותר.

האמנם? לפי בדיקה פנימית של המשרד להגנת הסביבה, הרגולציה המקומית כמעט זהה לזו של האיחוד האירופי, אלא שבכ-20% היא מחמירה יותר - בהתאם לצרכים המקומיים, וב-20% - דווקא מקלה יותר. והשיקולים הכלכליים? הם מגולמים במנגונים בהם משתמשים במשרד להגנת הסביבה מלכתחילה, כנהוג באיחוד האירופי.

ללכת בלי, אבל להרגיש עם

באוצר מדברים על כלכלה אבל עוצמים עיניים בפני העלויות החיצוניות של זיהום אוויר, הגורם לתמותה ולתחלואה עודפת, או בפני הסיכון לסביבה ולכלכלה באין פיקוח סביבתי הדוק.

למעשה, חוק ההסדרים מציע כי טובתם הכלכלית של המפעלים תעמוד מעל לבריאות הציבור וביטחון הסביבה. במשרד האוצר דורשים: מעל הפקידות המקצועית במשרד להגנת הסביבה, הדורשת מהמפעלים להתקין אמצעים להפחתת פליטות או זיהום, יוקם "מנגנון השגה" בו יהיו חברים מנכ"לי משרדי הגנת הסביבה, האוצר, ראש הממשלה - כלומר, דמויות פוליטיות.

איך זה יראה בשטח? אם גוף מסוים, למשל - חברת שברון המתפעלת את אסדת הגז, ירגיש כי העלות של הרגולציה אותה משית המשרד להגנת הסביבה כדי להגן על הציבור והטבע גבוהה מדי, יכונס מנגנון ההשגה לדרישות הרגולטוריות ויוכל לבטל את "רוע" הגזרה עבור החברה. זאת ועוד, אם היום פרוייקטי תשתית גדולים נדרשים בתסקיר סביבתי ובדרישות סביבתיות לטובת התושבים, כעת תוטל על המשרד להגנת הסביבה "חובת התייעצות עם משרדי התחבורה והאנרגיה במתן היתרים לתשתיות". פטנט מקומי, שתכליתו - ללכת בלי המשרד להגנת הסביבה, אבל להרגיש עם.

במשרד להגנת הסביבה לא מסכימים בשום אופן ליישר קו עם הדרישות הללו. תמורת קיום סעיפים אחרים ברפורמה - דורשים במשרד תוספת תקינה בלתי מספקת של 46 עובדים, לאחר שנים רבות של שחיקה וצמצום כוח אדם, בעוד שהמטלות הולכות ונערמות, והסיכונים הסביבתיים גוברים.

ומה, בכל זאת, כלל לא מופיע בחוק ההסדרים כפי שפורסם לציבור? נושא פינוי מפרץ חיפה, שסוכם בהסכמים הקואליציוניים, וחיזוק הסמכויות או תקצוב המנהלת להיערכות למשבר האקלים שהוקמה בהחלטת ממשלה. עוד נעדר: מס על פלסטיק או צעדים כלשהם לצמצום השימוש בכלים החד פעמיים המזיקים. חיזוק המזהמים: יש. הגנה על האקלים, הסביבה או על האוויר הנקי של התושבים? בינתיים יאלץ הציבור להספק במילים יפות ללא כיסוי.

ישראל כרגיל מאחרת

מה עוד מתחבא בחוק ההסדרים ומסמן את ההתעלמות מהסביבה? פיתוח מואץ של משק הגז, והבטחת עתידו עשורים רבים קדימה - בזמן שהעולם מתקדם לייצור אנרגיה באמצעים שלא פוגעים באקלים. כך למשל, דורשים באוצר; "אין חיפושי מאגרים חדשים והייצוא מוגבל. חלון ההזדמנויות להכנסות עתידיות הולך ונסגר". כדי לפתח מאגרים של דלק פוסילי הפוגע באקלים, דורשים במשרד האוצר: יצירת בורסת גז ומתן תמריץ לחיפושי גז חדשים.

ובאשר להולכים אחר השמש? הם, כך נראה, ימשיכו לחכות: שקף קצר ואמורפי מצהיר שכדי לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת נדרשים 130 אלף דונם של קרקעות, כי קיים קושי בשימוש בשטחים הפתוחים, ועל כן מוצע להסיר חסמים בתכנון ולקדם דו שימוש על כבישים, מחלפים, בתי עלמין ושדות חקלאיים. אבל כדי לתת ודאות ליזמי האנרגיה המתחדשת ולהתעלות על הישגיה העלובים של ישראל בתחום עד כה, נדרש הרבה יותר מזה.

הבטחה אחת של הממשלה שמתקיימת בחוק ההסדרים, היא מנגנון למיסוי פחמן, כאשר ישראל כרגיל מאחרת ומצטרפת לעולם אחרי שמדינות רבות כבר רצו קדימה. במסמך שפורסם, אין פרטים מהותיים הנוגעים למנגנון המסתמן, אך מצוין כי במקביל למנגנון תתבצע הסרת חסמים לתחבורה חשמלית ואנרגיה ירוקה. כך או כך, חשוב לזכור: מנגנון מיסוי פחמן איננו פתרון קסם, ולא יכול להיוותר בחלל ריק.

כדי לדחוף להפחתת פליטות אמיתית, נדרשת השקעה ממשלתית גדולה מאוד בפתרונות אקלימיים ובריאותיים - דוגמת קידום מערכות להסעת המונים, חישמול מהיר של התחבורה הציבורית ותוכניות להפחתה אקטיבית של פליטות פחמן בתעשייה ובמשק. אחרת? הישראלים ימשיכו לשלם ולא לקבל בתמורה דבר.

סיפור קטן אחד ממחיש היטב את תכלית חוק ההסדרים של משרד האוצר. בשנה שעברה, בעת הדיונים על חוק, הזהיר אחד העובדים במשרד להגנת הסביבה: "הציבור לא יקבל משרד שעוסק באיזון בין צרכי הסביבה וצרכי הפוגעים בה, בדיוק כפי שמשרד הבריאות לא נדרש לאזן בין שיקולים בריאותיים לשיקולי קופות הפנסיה, ומשרד ביטחון הפנים לא נדרש לקבוע איזון בין מניעת הפשע לצרכי הפושעים". במילים אחרות: גם במשרד להגנת הסביבה יודעים היטב שלאחר המילים היפות של החודשים האחרונים, כעת קיים סיכון ממשי שאותה ממשלה שחבריה - מלפיד ועד ליברמן - ידעו לזרוק לאוויר בזמן את המילים "משבר האקלים", תהפוך בידיה את המשרד להגנת הסביבה למשרד להגנת המזהמים.