אל תקראו לו יס מן: יו"ר ועדת הכספים החדש מתכונן לתפקיד ומזהיר את הפוליטיקאים החרדים

יו"ר ועדת הכספים הנכנס אלכס קושניר עבר את טבילת האש מצד אחד עם אישור חוק החל"ת, אבל מצד שני למד מהתקשורת על חוק ההסדרים שמגבש ראש מפלגתו ליברמן • בראיון ראשון בתפקיד הוא מסביר לגלובס שלא יהיה "יס מן", מספר מה צפוי לח"כים החרדים ומתווה דרך ליציאה ממשבר הקורונה

ח"כ אלכס קושניר, יו"ר וועדת הכספים / צילום: יוסי זמיר
ח"כ אלכס קושניר, יו"ר וועדת הכספים / צילום: יוסי זמיר

על רקע כישלון הקואליציה השבוע באישור חוק האזרחות ודחיית חוק שירות הביטחון בשל היעדר רוב, דווקא היו"ר הטרי של ועדת כספים, אלכס קושניר, עבר בהצלחה את המבחן הראשון שלו - אישור חוק החל"ת בוועדה ולאחר מכן גם במליאה. השבוע, במהלך עוד אחד מהפיליבסטרים של האופוזיציה בוועדה, התפנה ח"כ קושניר לראיון ראשון בתפקיד שיכריע את גורל הממשלה: אישור תקציב או בחירות.

למרות ההצלחה, קושניר הספיק לקבל מכה קלה בכנף, כשנאלץ ללמוד עם כל הציבור בישראל על חוק ההסדרים שנרקם. כיצד קרה שדווקא הוא, שנמצא בצומת מרכזי בדרך לאישור החוק, נחשף לתוכנית כך? "התוכנית הוצגה בראשי פרקים לראש הממשלה. זה סביר מאוד שראש הממשלה רואה את עיקרי החוק לפני יו"ר ועדת כספים", הוא אומר.

ישנן כמה רפורמות על השולחן בתוכנית. על מה תתעקש שיישאר ולא יתפצל?  
"ברגע שנקבל את כל החוק, נוכל לנהל דיון מקצועי על החלוקה. אם תהיה חלוקה מקצועית לפי ועדות מקצועיות, אני לא אריב עם אף אחד. בסוף המטרה היא להעביר את התקציב. כמובן נושא התקציב עצמו צריך לעבור פה, וכל הדברים שקשורים לוועדה. אני סומך על כל חבריי לקואליציה שיעשו את העבודה כמו שצריך".

ובחזרה לעבודה בוועדה. קושניר מסביר את ההצלחה היחסית בימיו הראשונים בתפקיד. 

"אני מנסה לנהל את הדיונים בצורה מקצועית ושקופה. אני נותן לכולם את היכולת להתבטא ומנסה להשאיר את הפוליטיקה מחוץ לחדר הוועדה וכמובן לא תמיד אני מצליח", הוא אומר בלשכתו החדשה הצמודה לחדר הוועדה. "בחוק החל"ת אני חייב להגיד שההיענות של משרד האוצר ושל שר האוצר הייתה ברמה מאוד גבוהה והזמינות הייתה מיידית, ולכן הצלחנו לפתור הרבה מאוד דברים ולסייע לאוכלוסיות נוספות מעבר למה שהופיע בתזכיר החוק".

"אני שחקן קבוצתי"

קושניר בן ה-42 נשוי, אב לילדה ומתגורר בעיר אשקלון. לפני שנבחר לראשונה לכנסת ב-2019 (הכנסת ה-22), כיהן כמנכ"ל משרד העלייה והקליטה ולפני כן היה בתפקידי ניהול בשוק הפרטי. לשאלתי האם בחר בתפקיד הבכיר בכנסת עם הקמת הממשלה או התבקש על ידי יו"ר מפלגתו ושר האוצר אביגדור ליברמן לכהן בו, הוא משיב בכנות: "לא דרשתי את התפקיד. אני שחקן קבוצתי, כל תפקיד שהייתי מקבל הייתי שמח למלא", ומיד מוסיף "אני כמובן מאוד שמח וגאה שקיבלתי את התפקיד הזה".

"אחד הדברים שחייבים להוביל את יו"ר ועדת הכספים זה התייחסות בחרדת קודש לכסף הציבורי, כי מתקבלות פה החלטות שמשפיעות באופן ישיר על כלכלת ישראל ועל אזרחי מדינת ישראל. אני מביא איתי ניסיון מעבודה בממשלה כמנכ"ל וגם בהשכלה שלי (תואר ראשון בכלכלה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון, שא"כ), אז יש לי מספיק כלים להתמודד עם התפקיד, ויחד עם זה לומדים כל שנייה. הטירונות, מה שנקרא, תהיה על רטוב - על תקציב המדינה".

ליברמן הודיע שהוא רוצה אצלו את ועדת הכספים כדי לקדם במהירות את מה שיחליט עליו באוצר. אתה בעצם רק מוציא לפועל?
"קודם כול ראית שגם בחוק החל"ת הוועדה הצליחה לשנות ולשפר הרבה דברים. יחד עם זה אני חושב שזה מאוד יעיל לעבוד ככה. אין אינטרסים פוליטיים בעבודה והוועדה לא לעומתית. אבל זה לא אומר שהיא לא ביקורתית. מעבר לזה אני יכול להבטיח לך שלא יהיו פה מיסי מעבר בין הממשלה לכנסת", הוא רומז בביקורתיות על פועלו של קודמו בתפקיד יו"ר יהדות התורה משה גפני. "יהיו פה דיונים עניינים, יהיו דרישות ענייניות ויהיה מו"מ מול האוצר כדי להשיג את הדרישות הרלוונטיות".

"רק הפוליטיקאים החרדים צריכים לדאוג"

קושניר נכנס לנעליו של גפני, שהפך להיות במרוצת השנים מזוהה עם הוועדה באופן טוטאלי. אף שחברו של קושניר לסיעה השר עודד פורר כיהן זמן קצר בתפקיד יו"ר ועדת כספים, עדיין גפני הוא נקודת הייחוס של המינוי החדש. יו"ר יהדות התורה ידע להיכנס לעימותים גם עם שרי האוצר, מכחלון ועד כ"ץ, בשנים האחרונות, והשאלה האם קושניר ידע לעשות זאת מול יו"ר מפלגתו היא שאלה הרת גורל.

תדע להתעמת עם החלטות השר ליברמן או פקידי האוצר?
"אני לא רוצה לקרוא לזה עימותים. הרי לכולנו בסוף יש את אותה מטרה. דיונים מקצועיים וויכוחים בהחלט כן. עימותים - לא. בסוף יש כאן אנשי מקצוע שמביעים את עמדתם ולחברי הכנסת יש יכולת להתבטא ולהשפיע".

ובכל זאת השליטה המוחלטת של ליברמן במפלגה היא דבר ידוע, ולכן באופוזיציה יש מי שחוששים שאתה תהיה "בובה" שלו בוועדה.
"אני לא יכול להתייחס לכל אמירה. בסוף חובת ההוכחה היא עליי ולוועדה יש תפקיד מאוד חשוב בפיקוח על פעולות הממשלה, וככה נעשה. אני גם רוצה להזכיר לך שבמשבר הכלכלי של ישראל ב-2003 נתניהו היה שר האוצר, אברהם הירשזון יו"ר ועדת כספים ומאיר שטרית שר במשרד האוצר - זה מבנה שיכול להיות מאוד אפקטיבי לצליחת המשבר גם הפעם... שיטת העבודה הזו היא כנראה האפקטיבית ביותר כדי להביא פתרונות מהירים. לא יהיו אצלי כותרות צהובות וסחטנות פוליטית לא תהיה פה".

אתה רומז לגפני?
"לא. אני רק מציין עובדה", משיב ח"כ בחיוך.

האם החרדים צריכים לדאוג עכשיו שאתה פה?
"הפוליטיקאים החרדים כן, הציבור - לא".

תסביר לי את ההבדל.
"יש הבדל מאוד גדול בין האינטרסים והצרכים של הציבור לאלה של הפוליטיקאים. יהיה פה שינוי בסדרי העדיפויות - מי שעובד, משלם מסים, משרת בצבא ועושה מילואים יקבל עדיפות, ולציבור החרדי אנחנו נשאף לתת תמריצים כדי לשלב אותו בשוק התעסוקה עם לימודי ליבה כדי שיהפכו להיות באמת חלק מהחברה הישראלית. זה אגב מה שאני שומע גם מהציבור החרדי: הם רוצים שינוי ורוצים להיות חלק. הפוליטיקאים החרדים מנעו מהם לעשות את זה, החזיקו אותם סגורים ללא השכלה ואנחנו חייבים לטפל בזה גם לטובת המגזר החרדי וגם לטובת המדינה כולה".

כלומר לא יהיו רק גזרים, אלא גם מקלות.
"יש כרגע עבודת מטה במשרד האוצר ואנחנו נקבל אותה במסגרת חוק ההסדרים ונראה", חושף קושניר את העובדה כי חוקים הנוגעים לשילוב חרדים, לימודי ליבה ועוד צפויים להיות חלק מחוק ההסדרים שבדרך לכנסת וצפויים להתסיס עוד את יחסי האופוזיציה-קואליציה המתוחים ממילא.

"יש חורים שחורים בכלכלה שאף אחד לא נוגע בהם"

קושניר אומר שהוא נערך מקצועית לדיונים הארוכים בוועדה בראשותו. "האופוזיציה לא עושה לנו חיים קלים. אני לומד וקורא המון ומנסה להבין איך הדברים יתבצעו. אני הייתי שותף לתקציב האחרון שעבר במרץ 2018 כמנכ"ל משרד הקליטה.

"התחלתי את הדיונים בוועדה עם סקירות של גורמי מקצוע ואני ממשיך את זה במקביל לחקיקה גם כדי להכין את הוועדה וגם כדי להכין את הציבור כדי שאנחנו נבין מה המצב באמת של המשק הישראלי. זה ייתן רקע מקצועי לכולם להיות מוכנים לדיוני התקציב ולראות מה האתגרים בפנינו. יש הרבה מאוד דרישות אזרחיות ומצד שני בור מאוד גדול, גם מהקורונה וגם מהתנהלות של כלכלת בחירות במשך שנתיים וחצי, ועכשיו צריך לסגור את הפערים האלה" .

יצאת פסימי יותר אחרי הסקירות שכבר ראית?
"אתה מבין אחרי עוד סקירה ועוד סקירה שיש פה אתגרים בכל תחום גם בשוק התעסוקה, בפיסיקלי, בתשתיות, ברגולציה-בירוקרטיה. בכל מקום שאתה נוגע אתה רואה שיש הרבה מאוד אתגרים אבל בשביל זה אנחנו פה. חובת ההוכחה עלינו".

לאחר למעלה משנתיים ללא תקציב קבוע, השבוע עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית התיקון לחוק הכנסת שמאפשר את דחיית התקציב והעברתו לאחר 154 יום מכינון הממשלה במקום 100 ימים כפי שהיה קבוע בחוק. השותפות בקואליציה שמחו נמרצות נגד אי העברת התקציב בימי שלטונו של נתניהו, הוסיפו כעת 40 ימים נוספים ללא תקציב כדי לאפשר לממשלה להתייצב. אולם ח"כ קושניר טוען כי הסיבה לדחייה נעוצה בחגי תשרי.

"כשאת פותחת את לוח השנה את רואה שספטמבר מלא חגים כמעט ללא ימי עבודה ומצד שני צריך לתת לממשלה החדשה זמן להיערך ולכנסת לדון בתקציב. אנחנו חייבים לאפשר פה דיונים ענייניים ומקצועיים בכנסת כדי לאשר את התקציב ואת חוק ההסדרים ולכן אני חושב שזו דחייה סבירה. כשאנחנו נגיע למצב שאנחנו מעבירים את התקציב הוא יהיה 21 ו-22 וזה ייתן ודאות למשק וחמצן להרבה מאוד גופים. חוק התקציב יוכל לזרוע את הזרעים להוציא את הכלכלה מהבוץ שהיא נמצאת בו".

ועדיין למרות הגירעון והבור התקציבי, ישראל ביתנו חתומה על הסכמים קואליציוניים והבטחות בשווי עשרות מיליארדי שקלים.
"זה אתגר מאוד מאוד גדול. אפשר לעשות את זה באמצעות שינוי סדר העדיפויות. להשקיע משאבים במקום שבו יש תשואה גבוהה יותר. אנחנו חייבים לתמרץ את המשקיעים הפרטיים להכניס את ההון הפרטי לפרויקטים תשתיתיים כי בסוף אנחנו צריכים למצוא נקודות שבהו התשואה להון היא הכי גבוהה. אין לי ספק ששנת 22' תהיה מוקדשת בעיקרה כדי להגדיל את התוצר ואת הכנסות הממשלה", שוטח קושניר בקצרה את משנתו הכלכלית ומוסיף, "עוד דבר שכדאי להסתכל עליו זה נושא הגבייה. יש היום חורים שחורים בכלכלה הישראלית שאף אחד לא נוגע בהם וזה אתגר מאוד מאוד גדול. סקטורים שבהם המס לא תמיד משולם או לא משולם במלואו".

חרדים וערבים?
"כן. ושם המדינה חייבת להיכנס לממש את הריבונות שלה וגם להגדיל את ההכנסות ממסים. בסוף אנחנו חיים במדינה דמוקרטית - כל האזרחים שווים. אם מתבצעת פעילות כלכלית היא חייבת במס וזה לא משנה מי מבצע את הפעילות הזאת".

במסגרת הקיצוצים הנדרשים והבור התקציבי - איך תיישמו את הבטחת הבחירות המרכזית שלכם להבטחת הכנסת מינימום לקשיש?

"יש 150 אלף קשישים שלא מגיעים בהכנסה שלהם ל-70% משכר המינימום ואנחנו רוצים לקדם חוק שלא יהיה קשיש שמקבל פחות מזה. קודם כול זה ישפר מאוד את מצב העוני בישראל וגם אנחנו מעריכים שהכסף הזה ברובו יתורגם לצריכה".

פורסם לאחרונה כי שר האוצר בוחן את ביטול הפטור ממע"מ על קניות באינטרנט מחו"ל, מה עמדתך?
"שר האוצר אמר דבר מאוד פשוט: כל הספינים לא רלוונטיים תתייחסו רק להודעות רשמיות של משרד האוצר".

ובכל זאת?
"הסוגיה מורכבת. מצד אחד יש פה יתרון שאנחנו נותנים לסוחר הזר שלא מחייבים אותו במע"מ ופוגעים בסוחר וביצרן הישראלי, ומצד שני אנחנו רואים שזה מוזיל מחירים ולכן צריך למצוא שביל זהב לאזן את הדברים".

משבר הנדל"ן, פערים חברתיים או סגירת גירעון - מה היעד מספר אחד שלך?
"זה סיבות ותוצאות. כי הנושא של סגירת הגירעון הוא קריטי הוא יכול להבטיח לא רק את ההווה אלא גם את העתיד של הכלכלה הישראלית. נושא הפערים החברתיים נגעתי בהם ואני חושב שאפשר לעשות שיפורים משמעותיים באופן מיידי וחלקם לא יעלו כסף. בכל מה שקשור למשבר הנדל"ן אנחנו מתחילים סדרת דיונים על הנושא הזה בוועדה ומזמינים את כל המומחים בתחום הזה כדי להבין את שורש הבעיות וגם כדי להביא הצעה לפתרון. במקביל מתקיימים דיונים בממשלה בין שר האוצר לשר השיכון, אבל בסוף אי אפשר לפתור את נושא הנדל"ן על ידי משרד כזה או אחר, צריכה להיות פעולה משולבת של כולם וזה מופיע בקווי היסוד של הממשלה ואנחנו על זה".

הקורונה חוזרת, והממשלה מתמהמהת בהצגת פתרונות. בתחום הכלכלי - מה עצתך?
"אני לא מומחה לבריאות. אני חושב שאנחנו צריכים לשנות את הדיסקט ולהבין ששיטת האקורדיון המפורסמת פוגעת בכלכלה ולא בטוח שהעסקים יוכלו לשרוד עוד אקורדיון כזה", אומר קושניר ויוצא נגד השיטה שהובילה הממשלה הקודמת לסגירה ופתיחה של עסקים והמשק כולו נוכח כל עלייה בתחלואה. "נצטרך ללמוד לחיות יחד עם הנגיף אם ניקח בחשבון שרוב האוכלוסייה בישראל מחוסנת ואפשר לפעול אחרת. הדבר האחרון שצריך לפגוע בו זה העסקים והפעילות הכלכלית. על זה חייבים לשמור מכל משמר", הוא מסכם ובכך נדמה כי מיישר קו עם הממשלה שנוטה להימנע מהחלטות לא פופולריות בשלב הזה.

מפלגתך תמכה במתווה הגז. איך אתה מרגיש שאתה רואה שקרן העושר איננה?
"צריך לקיים דיון בנושא הזה ובאמת לשאול איפה הכסף".

קיצוצים או העלאת מיסים? "נהפוך את ההקצאה ליעילה"  

שר האוצר אביגדור ליברמן חוזר ואומר שהממשלה הנוכחית לא תעלה מסים. עם זאת הממשלה חייבת למצוא מקורות כספיים או לקצץ בהוצאות.

אז היד קלה על קיצוצים רוחביים בכל המשרדים?
"אני דוגל בהפרדת רשויות, כרגע הדיונים הם במשרד האוצר, הם עשים עבודת מטה. כשחוק ההסדרים והתקציב יבוא לכנסת נדון בהם. אבל מה שבטוח - אם נעשה שינוי סדרי עדיפויות ונהפוך את ההקצאה ליעילה יותר אפשר להגיע לפתרונות בלי להעלות מסים ובלי לפגוע באופן משמעותי בהוצאה האזרחית".

קיצוץ בשירותים החברתיים? העלאת מיסים על דירות יוקרה?
"זה מכלול של שיקולים אני לא רואה שום הצדקה להעלאת מסים בשלב הזה כי זה עוצר את הפעילות הכלכלית. אפשר לייעל הרבה מאוד דברים וגם לדאוג להוצאה ציבורית באותה רמה עם הקצאה יעילה עם השקעה בפרויקטים שיביאו תשואה גדולה יותר. אני חושב שאפשר להגיע לנוסחה הזו ולפעולה משולבת שתניע את המשק הישראלי קדימה.

"עם גירעון כזה לאורך זמן אנחנו לא נשרוד. הרי בסופו של דבר כבר אנחנו רואים איתותים של חברות דירוג על מצבה הפיסקלי של ישראל ואם אנחנו נרד בדירוג המשמעות מאוד פשוטה - הוצאות הריבית יעלו. כבר היום אנחנו משלמים 40 מיליארד שקל בשנה. זה סכום אדיר שיכול לשנות את פני המדינה".

אלכס קושניר

אישי: נולד ב־1978 בדרוהוביץ' שבאוקראינה הסובייטית. עלה לישראל עם אמו בשנת 1992. הוא נשוי לאלונה, אבא של ליאל (10) ומתגורר באשקלון
מקצועי: סיים תואר ראשון בכלכלה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון. היה מנכ"ל במשרד הקליטה והעלייה וראש ארגון נתיב בשנים 2016־2018
עוד משהו: בצבא שירת כלוחם בגבעתי והגיע עד לתפקיד מ"פ. אחרי השחרור התגייס לשב"כ שם שירת במשך תשע שנים

צרו איתנו קשר *5988