מיהן ציידות חדי הקרן הישראלים ולמה כניסת סופטבנק לישראל משמעותית?

יוסי כהן, ראש המוסד היוצא, מונה לנהל את פעילות קרן ההשקעות הטכנולוגית הגדולה בעולם, סופטבנק, בישראל • וגם דירוג קרנות ההון סיכון הישראליות שזיהו הכי הרבה יוניקורנים • סיכום השבוע שהיה בהייטק

מטה סופטבנק בעמק הסיליקון / צילום: Shutterstock, Sundry Photography
מטה סופטבנק בעמק הסיליקון / צילום: Shutterstock, Sundry Photography

בסוף השבוע חשפנו חדשה דרמטית: ענקית ההשקעות סופטבנק פותחת נציגות בישראל וממנה את יוסי כהן, ראש המוסד היוצא, למנהל הפעילות המקומי. המינוי של כהן, שלא מגיע עם ניסיון בהשקעות, היא חדשה פיקנטית בפני עצמה, אך משמעותית לא פחות ההחלטה של אחד מגופי ההשקעות החשובים בעולם לפתוח כאן משרד.

במקביל המשכנו השבוע בסדרת הכתבות על ההתחלות השנויות במחלוקת של חברות הטכנולוגיה הגדולות, והפעם תוכלו לקרוא על הפרקטיקות שזנחו סימילרווב ואיטורו בדרך לוול סטריט. וגם בדקנו מיהן קרנות ההון סיכון הישראליות שזיהו הכי הרבה יוניקורנים בשווי מעל מיליארד דולר. התשובות בהמשך.

סיכום השבוע עם שמונה דברים מעניינים שכתבנו עליהם.

לקבלת סיכום השבוע בהייטק במייל: הירשמו כאן.

1. סופטבנק נוחתת בישראל, יוסי כהן ינהל את הפעילות

חשיפת גלובס: יוסי כהן, ראש המוסד היוצא, מונה לתפקיד מנהל הפעילות הישראלי הראשון בקרן הענק סופטבנק של המשקיע היפני מאסאיושי סון. בסופטבנק, שעד היום לא החזיקה נציגות מקומית, מתכוונים לרשום צ'ק מינימלי של 50 מיליון דולר לחברות צמיחה ישראליות שהגיעו לשווי של לפחות 250 מיליון דולר. לפי הערכות סופטבנק תבצע בין שלוש לחמש השקעות בשנה בארץ. הכניסה של סופטבנק משמעותית לתעשיית ההייטק הישראלית, ולא רק בגלל האיש שנבחר לייצג אותה.

2. שינויי הכיוון של סימילרווב ואיטורו בדרך לוול סטריט

השבוע המשכנו בסדרת הכתבות שחושפות את ההתחלות השנויות במחלוקת של חברות הענק הישראליות הוותיקות. אחרי איירון סורס ופיוניר, הגענו לסימילרווב ואיטורו. מדוע נאלצה סימילרווב לשנות את האופן שבו היא אוספת נתונים ממשתמשים? וגם מה גרם לאיטורו לצמצם את החשיפה למכשיר שהיה בעבר בסיס ההכנסות המרכזי שלה - חוזי הפרשים? סיכום של סדרת הכתבות אפשר למצוא בפודקאסט שהקלטנו על החצר האחורית של ההנפקות הנוצצות. מוזמנים להאזין.

3. ציידות היוניקורנים של ישראל

בחודשים האחרונים נראה שמי שמתאמצים במיוחד לחגוג את ההצלחות של ההייטק הישראלי הם המשקיעים שעומדים מאחורי החברות. המשקיעים, שששים להדגיש את חלקם בגל ההצלחות, עושים זאת מעל שלטי חוצות, בראיונות ובפוסטים ממומנים. אבל מעבר לפרסומות העצמיות, מיהן באמת ציידות היוניקורנים? מיפוי של גלובס בדק אלו קרנות הון סיכון ישראליות זיהו בשלב מוקדם את הסטארט-אפים שהפכו ליוניקורנים. המובילות במרוץ: ויולה ונצ'רס ואלף.

4. סטארט-אפ גורו

אריק רייס פרסם ב-2011 את הספר "הסטארט-אפ הרזה" (The Lean Startup) ושינה לתמיד את האופן שבו חברות הזנק מתנהלות. כלל ראשון: תשכחו מתוכנית עסקית ארוכת טווח, תבדקו את עצמכם כל הזמן מול הלקוח ואל תפחדו משינויי כיוון (pivot). בראיון בלעדי לרגל יציאת התרגום לעברית של הספר, רייס מספר גם על המיזם הנוכחי שלו, הבורסה ארוכת הטווח, שרוצה לעשות רפורמה לקפיטליזם. ב-19.7 בשעה 21:00 נשדר בפייסבוק ובאתר גלובס שיחה מורחבת עם רייס. מוזמנים לשלוח לנו שאלות עבורו: g@globes.co.il

5. סטייק מודפס כמנוע צמיחה

"הנושא של בשר מתורבת הוא אסטרטגי לישראל לא רק כמנוע כלכלי אלא גם כמקור לביטחון תזונתי", אומר דידיה טוביה, מייסד-שותף ומנכ"ל חברת הבשר המתורבת אלף פארמס, שהודיעה השבוע על גיוס ענק של 105 מיליון דולר.

6. דוהרים לניו יורק

הבורסה בתל אביב מחזרת אחריהן במרץ, אך חברות הטכנולוגיה הישראליות המובילות לא רואות בה אופציה ומדלגות ישר לוול סטריט. מדוע?

7. משכפל את הקונספט

ערן לסר הקים את מכללת ג'ון ברייס על בסיס הניסיון שרכש מהכשרת תוכניתנים בממר"ם. עכשיו הוא מנסה לייצא את אותו הידע לאוקראינה וסרי לנקה.

8. לא נותנים צ'אנס

חברות ההייטק הישראליות נואשות לעובדים, אבל כ-45% מהמועמדים חסרי הניסיון התעסוקתי דיווחו שנדרשה להם יותר משנה למצוא את המשרה הראשונה.

צרו איתנו קשר *5988