"לתת אשראי חוץ-בנקאי בישראל זה כמו לגרום לרכב אוטונומי לנסוע בהודו"

נראה שלערן הורוביץ, מייסד שותף בחברת הפינטק קרדיט 24, יש משיכה לכיוונים טכנולוגיים שישראלים אחרים נוהגים להגדיר כ"בעייתיים". החברה הראשונה שהקים אחרי שחרורו מיחידת 8200 עסקה בשיווק הימורים באינטרנט. "יחד עם אסף יופה וזיו רוזבך, השותפים שלי, פיתחנו מערכות טכנולוגיות שהותאמו לחברות המוכרות בתחום, למשל 888.

"למה דווקא הימורים? כשהתחלנו, זו לא הייתה תעשייה שהסתכלו עליה בצורה עקומה כמו היום. היו שם חברות מאוד מסודרות. מהתעשייה הזו הגיעו דברים כמו חברת Plus500 שהפכה ענקית ומוכרת, ואנשים כמו טדי שגיא והאחים שקד".

שמונה שנים אחרי שפעלו בתחום, נחשפו ב-2013 לתחום האשראי. "אסף חזר מהמילואים, וסיפר על חבר מהיחידה שבשלוש לפנות בוקר דפק על הדלת של השלמייה, כי רצה שיחתמו לו על הטופס בשביל הכסף שהפסיד על ימי המילואים. דיברנו על אנשים שמחכים לכסף שיגיע מהמדינה וזקוקים לו, ועל כך שאם היינו נותנים להם הלוואה, זה היה כסף בטוח.

"ישבנו בבית של זיו, והתחלנו לבנות אתר אינטרנט שקשור לעולמות האלה. זה לא היה קיים אז בארץ. רצינו לראות איך זה עובד, אז לקחנו כסף שלנו מהבית, בערך 300 אלף שקל, פרסמנו מודעות בגוגל, והתחלנו לתת הלוואות של 5,000-10,000 שקל. אחרי שבועיים נגמר לנו הכסף, והבנו שיש המון ביקוש".

וכך שוב מצא עצמו הורוביץ בעולם שהוא עצמו מודה שהתקשה להתמודד עם הדימוי שלו. "זה עולם לואוטק שמזוהה עם שוק אפור, ואנחנו ניסינו להפוך אותו להייטק. זו הייתה אחת הנקודות הכי קשות בהתחלה, כי אתה נתפס עולם תחתון, משהו שלא מתחבר ליוצאי 8200".

הם בדקו כיצד עובדות חברות אשראי חוץ-בנקאי באנגליה, וקיבלו הצעה להפוך לשותפים בשני סטארט-אפים בריטיים שעסקו בתחום. "במשך כמעט שנתיים היינו בפעילות הזו, חיינו על הקו", מספר הורוביץ. "למדנו איך עובד עולם הפינטק האמיתי, שבארץ עוד לא הכירו. שם הבנקים וחברות הביטוח משתפים פעולה, והמשקיעים מבינים שזה הייטק לחלוטין. אחרי ששתי החברות נמכרו, החלטנו להקים את קרדיט 24".

השנה הייתה 2015, והרעיון של השלושה היה לפתח פלטפורמה ישראלית חדשה. "בנינו מערכת שיודעת לנהל את כל תהליך האשראי אוטומטית, ורצינו לשכפל את זה לעוד מדינות שהן לא מתקדמות כמו אנגליה וארה"ב. בעצם, התחלנו להילחם בטחנות רוח. מצד אחד אומרים פה שרוצים לעודד תחרות בפינטק, ומצד שני אלה רק אמירות, ואף אחד לא תומך בהן. יש הרבה רגולציה. בגלל שהשוק מפגר, זה היה כמו לגרום לרכב אוטונומי לנסוע בהודו.

"למה המשכנו? כי רצינו להוכיח שאנחנו יכולים לגרום לזה לעבוד, הרי ראינו שזה עובד במקומות אחרים. אמרנו לעצמנו שאם נצליח בארץ, נצליח בכל מקום. גם ראינו שברגע שאנחנו נפגשים עם בנק ישראל או בנקים, אנחנו מצליחים לעבור את המשוכות, כלומר השוק מתחיל להיפתח. היום אנחנו החברה היחידה שהיא עם תיק אשראי של פחות מ-250 מיליון שקל, ובכל זאת מדווחת למאגר נתוני האשראי של בנק ישראל. זה נותן לנו יתרונות על כל המתחרים שלנו.

"מצד שני תמיד היה לנו קושי גדול לגייס כסף. אשראי צרכני בישראל נתפס כמשהו ששייך לבנקים וחברות כרטיסי אשראי. זה גם נתפס כשוק מסוכן, ולכן חברות ביטוח ובתי השקעות לא נכנסים אליו, אבל זה לא נכון".

הפלטפורמה של קרדיט 24 מעבדת ומנתחת באופן אוטומטי נתונים פיננסיים ממגוון מקורות, ועל בסיסם מסיקה מסקנות, מקבלת החלטות ומבצעת בזמן אמת את כלל תהליכי חיתום האשראי. אחד היתרונות המרכזיים שלה הוא ביכולת לנהל מאגר לקוחות עצום עם כוח אדם קטן. הורוביץ, יופה ורוזבך מחזיקים ב-54% ממניות החברה, באמצעות גט קליקס. את 2020 סיימו בהפסד של 5.4 מיליון שקל.

איך הקורונה השפיעה על הפעילות שלכם?
"רוב החברות בתחום נכנסו למגננה. לנו הייתה עצירה באפריל 2020, אבל אז הבנו שהשד לא נורא. אנחנו מקבלים 200-300 בקשות ביום, ויש לנו רק ששה עובדים. בחברות אחרות צריך לפחות 20-30 עובדים בשביל לטפל בכמות כזו - אז זה יתרון טכנולוגי שבא לידי ביטוי באופן משמעותי בקורונה.

"הרשינו לעצמנו להקשיח את התנאים, ולקבל אוכלוסייה בעשירונים הגבוהים יותר, שביעי-שמיני ומעלה. צמצמנו בקרוב ל-40% את החובות המסופקים, כלומר את מספר האנשים שהגיעו לגבייה משפטית. בניגוד לחברות הגדולות, אנחנו מסוגלים לנתח כל לקוח בפני עצמו בצורה מאוד מקיפה, ולהעריך את יכולת הסיכון שלו. כשהן נתקעו, אצלנו זה לא קרה".

ובכל זאת החלטתם לשנות כיוון, ולהתחיל למכור את הטכנולוגיה החוצה.
"לא חשבנו שהשוק הישראלי יהיה כל כך אנטי לנושא. לא חשבנו שככה יסתכלו עלינו פה. ראינו בזה עוד תחום הייטק. החלטנו שעדיף שגופים אחרים ינהלו את המלחמה הזו, ושאנחנו לא רואים את עצמנו יותר כחברת אשראי, אלא כחברה טכנולוגית לכל דבר ועניין, שמציעה את המערכת לגופים גדולים שרוצים להיכנס לתחום האשראי.

"היכולת של חברת ביטוח להביא לקוחות לשולחן יותר גדולה משלנו, אבל אין לה את הטכנולוגיה שלנו, התשתית אצלנו. הרי כבר נתנו עשרות מיליונים מהכסף שלנו, ותיקפנו את המערכת, והראינו איך זה עובד. לכן, ברמה העסקית נכון יותר לעשות שיתוף פעולה".

הפיבוט זה לוותר על חלום?
"לא, כי החלום שלנו תמיד היה לפתח טכנולוגיה שנותנת מעטפת. שיתופי הפעולה עוזרים לנו להגשים את החלום יותר מהר, וביותר גדול. אז גם תחושת הסיפוק יותר גדולה".

אתם מתכננים הנפקה עד סוף 2021.
"זה כדי להתפתח בשוק הישראלי, וגם כדי לצאת החוצה - לאנגליה ולשווקים אחרים באירופה. חברות כמונו לא מסוגלות להביא כסף לשולחן בצורה רגילה. היום 40% מהכסף בקופה הוא של שלושתנו. יש כאן סטייטמנט גדול כלפי המשקיעים - זה נותן להם ביטחון שאנחנו חיים את העסק. החלטנו ללכת למהלך ציבורי לא בגלל שזה האידיאל, אלא בגלל שככה יסתכלו עלינו אחרת, ויהיה קל יותר להגיע לשיתופי פעולה. אף גוף קמעונאי גדול לא יפתח לנו את הדלת בלי שנהיה ציבוריים".

מצד אחד אתם רוצים לצאת להנפקה, כלומר להיכנס למגרש של הגדולים, ומצד שני מעסיקים רק 6 עובדים. איך זה מתיישב?
"הרבה דברים שעד היום בני אדם עשו, אפשר לעשות בצורה אוטומטית לחלוטין. שלושתנו פיתחנו את המערכת, לא צריך בשביל זה הרבה כוח אדם. כשאתה נלחם גרילה, אתה מוצא דרך לעשות דברים בלי אופרציה כבדה. תפעול האשראי זה משהו שמצריך כוח אדם, אז במקביל לחיתום פיתחנו טכנולוגיה תומכת תפעול. עכשיו אנחנו מתכוונים לגדול עם מספר העובדים בתחום הפיתוח".

מה הטעות הכי גדולה שעשיתם בדרך?
"ברמה המקצועית, זה שהתחלנו בשוק הישראלי, ואני אומר את זה בצער רב. מדובר בשוק של 250 מיליארד שקל אשראי לאנשים פרטיים (לא כולל משכנתאות), ועדיין אין יכולת אמיתית לפעול בתחום. עד היום אנחנו שואלים את עצמנו למה לא התחלנו במדינה אחרת.

"טעות שנייה, ברמה התפעולית של העסק, היא שלא הבנו בזמן שאנחנו לא אנשי מכירות. אנחנו אנשי טכנולוגיה, וזה תחום שדורש המון יחסי ציבור. חשבנו שנתמודד לבד - נגיע לגופים הגדולים, ונרתום אותם לעבודה איתנו - אבל האמת היא שהיינו צריכים לאייש את הפוזיציה הזו".

מה השאיפות לעתיד, ומתי תהיו רווחיים?
"בזכות שיתופי הפעולה - עכשיו יש על הפרק שניים, עם חברת ביטוח וחברת תעופה - אנחנו צופים שנוכל להגיע לרווחיות בתקופה יחסית מאוד מהירה. למעשה, היום ההוצאה הכי כבדה שלנו היא על שיווק, וכשלא נשווק יותר את פעילות ההלוואות אצלנו, זה יהיה חיסכון של 2.5-3 מיליון שקל בשנה. ברגע שנעשה את זה נהיה רווחיים, כי הפעילות אצלנו רזה".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il