הבנק הדיגיטלי: "הבנקים הפעילו לחץ ויפגעו ביכולת התחרותית שחקנים חדשים"

במכתב ששלחו בבנק שמקים אמנון שעשוע לנגיד בנק ישראל, למפקח על הבנקים, למנכ"ל משרד האוצר ולגורמים נוספים, הם מזהירים מפני גביית תשלום על בקשות מידע אודות הלקוחות כחלק מרפורמת הבנקאות הפתוחה 

אמנון שעשוע / צילום: יונתן הפנר
אמנון שעשוע / צילום: יונתן הפנר

בחוק ההסדרים המתגבש מוקדש פרק לרפורמת הבנקאות הפתוחה שבכוונת משרד האוצר לקדם, במטרה לפתוח את עולם הבנקאות לחברות פינטק וגם לבנקים הדיגיטליים, שלפחות שניים דוגמתם קמים בישראל בימים אלו. הדיווחים על כוונת אפשרית לגבות מחיר על בקשות מידע אודות הלקוחות עוררו את זעמו של אחד מהבנקים הדיגיטליים החדשים, הבנק שמקים אמנון שעשוע.

"הצטערנו מאד לגלות שעל רקע לחצים שהופעלו על ידי המערכת הבנקאית, ישנה כוונה לגבות תשלום עבור השימוש בכלי החשוב הזה. להבנתנו הכיוון המסתמן הוא יצירת מגבלה של 4 קריאות ללקוח ליום לכל סל מידע (עו"ש, פקדונות, הלוואות, כרטיסי אשראי וניירות ערך), כאשר כל קריאה נוספת תהיה כרוכה בעלות שטרם הוגדרה", כתבו בבנק הדיגיטלי הראשון לשורה של בכירים במערכת הכלכלית, בהם נגיד בנק ישראל אמיר ירון, המפקח על הבנקים יאיר אבידן, מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב, יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה ויועמ"ש רשות התחרות וממלאת מקום הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן.

"באופן טבעי, לבנקים הגדולים שמחזיקים במידע על הלקוחות יש חשש גדול מהרפורמה, שתגרום להם לאבד את היתרון היחסי שלהם ותשמר את ההגמוניה שלהם. הבנק הדיגיטלי הראשון, כשחקן חדש שבא לחולל תחרות, יהיה, בוודאי בשלבים הראשונים לפעילותו, יותר בצד שמבקש את המידע ופחות בצד שמשתף אותו, ובמילים אחרות, הבנק הדיגיטלי יהיה צרכן מאד משמעותי של הבנקאות הפתוחה", ציינו בבנק הדיגיטלי.

במכתב הם מסבירים כי לתפיסתם מדובר במגבלה שתפגע ביכולת התחרותית של שחקנים חדשים ותחטא למטרה שבסיס החוק לפיה המידע שייך ללקוחות.

בבבסיס הדברים עומדת הטענה כי אין הצדקה ליצירת מגבלה על בקשות מידע, השייך ללקוחות. "האם יעלה על הדעת כי הם יידרשו לשלם, במישרין או בעקיפין על מידע השייך להם?", תהו בבנק הדיגיטלי הראשון וביקשו מהמעורבים לבצע חשיבה מחודשת בכל הקשור לכוונה לגבות מחיר על השימוש בבנקאות הפתוחה.

בבנק הדיגיטלי שוללים את החששות כי אם המידע יינתן בחינם, תהיה הצפה של פניות שתגרום לקריסת המערכות הבנקאיות ומציינים כי לתרחיש קיצון כזה נכון להערך באמצעים אחרים, וכן את החשש מעלות אפשרית שתיווצר למערכות המחשוב של הבנקים כתוצאה מעומס פניות. "מהניסיון שלנו, אין להיקף הפניות השפעה על מבנה העלויות. אנחנו יכולים להגיד מבחינתנו, כספקי מידע, שאנחנו יכולים לעמוד בהיקפי פניות אדירים, ללא כל עלות נוספת", הסבירו במכתב.

"אחד הטיעונים שהוצגו בפנינו הוא שממילא ברגע שהלקוח יוזם פניה אקטיבית לקבלת מידע, המגבלה לא תחול. אלא שאין משמעות אמיתית לקריאה ביוזמת הלקוח כיוון ששרתי הבנקים מגיבים בצורה איטית, באופן שהלקוח יידרש לחכות כמה דקות עד שהמידע יגיע. לכן, מקבל המידע חייב לבצע קריאות יזומות כל כמה דקות על מנת לעדכן את המידע פרואקטיבית לפני שהלקוח נכנס למערכת", נכתב.

צרו איתנו קשר *5988