מה כוללת מהפכת היבוא של ליברמן, ומתי זה יקרה?

האם בתוך שנה מהיום, לקראת סוף 2022, הציבור יתחיל ליהנות מירידת מחירים של מגוון מוצרים - החל מאופניים, דרך תמרוקים ומוצרי חשמל ועד מוצרי חלב?

שר האוצר אביגדור ליברמן, בשיתוף עם שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, מקדם בימים אלה תכנית רוחבית לפתיחת המשק ליבוא לצורך הפחתת יוקר המחיה והגברת הפריון ביחס למדינות ה-OECD. על פי הערכות האוצר צפויה הרפורמה להפחית את הנטל הרגולטורי על יבואנים, במיוחד קטנים ובינוניים, ולהביא לפתיחת התחרות - דבר שיוביל לירידת מחירים ולחיסכון משקי של כ-5 מיליארד שקלים. בנוסף, צופים באוצר כי מגוון המוצרים שישווקו בארץ יתרחב משמעותית.

התכנית של האוצר באה לפתור בעיה מרכזית בשוק הישראלי שמטרידה את כלל הציבור: מחירי המוצרים בישראל גבוהים באופן גורף ומשמעותי בהשוואה למדינות המפותחות. רמת המחירים בישראל גבוהה בכ-30% מאשר במדינות ה-OECD; פער הפריון בין ישראל ל-OECD אינו מצטמצם ואף מתרחב ועומד על כ-20%.

בשווקים מסוימים פערי המחירים דרמטיים, כאשר בשוק התמרוקים, למשל, פערי המחירים ממדינות ה-OECD עומדים על עשרות אחוזים. כך, דאודורנט בישראל יקר ב-60%, סבון רחצה ב-40%, שמפו ב-34% וכו'. הרגולציה היום מונעת כמעט לחלוטין יבוא מקביל של תמרוקים. בחינת ההוזלה מיבוא מקביל עומדת על כ-40%. בשוק מוצרי החלב נרשם פער של 80% ביחס לשווקים באירופה, ובשוק חלקי החילוף לרכבים פער של 60%.

שורש הבעיה הינה הרגולציה הייחודית לישראל השונה מהמקובל בעולם המערבי, וכן משטר אכיפה שאינו תואם לנעשה בעולם המערבי. נערכות בישראל בדיקות מקדימות (בדיקות דגם) לרוב המוצרים המיובאים לשוק , בניגוד לאכיפה בשוק לאחר שהמוצר כבר נכנס לשוק, כמקובל באירופה.

בשל החסמים הללו, טווח משך הזמן הממוצע לאישור דגם של מוצר עומד על בין 3-9 חודשים. לאחרונה נוצרה סיטואציה של "פקק במכון התקנים" - חל גידול של מאות אחוזים במלאי המוצרים הממתין לבדיקות דגם ומשלוח במכון התקנים בטרם שיווקם בארץ (יש מוצרים שממתינים עוד מנובמבר שעבר). הדבר מביא לגידול משמעותי בעלויות היבוא שמגולגלות בתורן למחיר צרכן.

המודל הקיים מיטיב עם יבואנים גדולים ומקשה על כניסתם לשוק של יבואנים קטנים

מה כוללת הרפורמה והאם היא באמת תשנה את המציאות בישראל ואת יוקר המחיה? באוצר מתייחסים לרפורמה הזאת כ"מהפכנית" וכזאת שתביא לשינויי דרמטי במשק, כאשר על פי לוח הזמנים שהם צופים מרגע שיאושר חוק ההסדרים והתקציב בחודש נובמבר השנה תוך כחצי שנה ניתן יהיה להתחיל לייבא מוצרים חדשים לארץ ללא החסמים שאפיינו עד כה את היבוא. התכנית מתווה לוחות זמנים ברורים, וצפויה לחול בפעימות.

מתווה עקרונות מחייבים לקביעת רגולציה על יבוא מוצרים שנועדה להתאים את הרגולציה במדינת ישראל למדינות המפותחות ולהסיר חסמי סחר ביבוא מוצרים. זאת, לצד ביצוע הפחתה משמעותית לרגולציה ייחודית והפחתה בצורך בקבלת אישורים מקדימים או בדיקות מעבדה בכניסה למדינה.

התכנית מיישמת את המלצת ה-OECD למדינת ישראל ומתבססת על רפורמה שנערכה בשוויץ בשנת 2010 - רפורמת "Cassis-De-Dijon" שנועדה להגדיל את היקפי היבוא לשוויץ ולהביא לירידת מחירים. הקווים המנחים לתכנית הותוו כבר בשנת 2014 בהמלצות ועדת לנג, שעוגנו בהחלטת ממשלה להגברת התחרות וייעול תהליכי האסדרה בתחום היבוא.

אחד הצעדים המרכזיים בתכנית הנו עדכון הרגולציה הישראלית לפי עקרונות של מדינות ה-OECD באמצעות התאמה לדרישות הרגולציה שחלות על יבוא במדינות מפותחות; שינוי משטר האכיפה למשטר של הצהרה על עמידה ברגולציה ומיקוד האכיפה לפי ניהול סיכונים (מעבר לאכיפה בדיעבד); והתאמת הרגולציה כך שלא תמנע יבוא מקביל; עקרונות אלו יחולו על רגולציה ישראלית קיימת וחדשה.

כלומר: החל מכניסת העקרונות הללו לתוקף ניתן יהיה לייבא כמעט כל מוצר שנמכר ומשווק באירופה גם בישראל, ללא צורך לעבור דרך מכון התקנים וללא חסמים נוספים. העלות היחידה של היבואן תהיה העלות של הובלת המוצר לישראל.

רפורמה ביבוא המזון

בהתאם לרפורמת Cassis-De-Dijon יפתחו בישראל מסלול יבוא על בסיס עמידה ברגולציה של האיחוד האירופי או ארה"ב וכן יתקיים יבוא מוצרים על בסיס עמידה ברגולציה של האיחוד האירופי או ארה"ב ושיווקם באותם גושי סחר בהתאמה. היבוא יעשה במסלול ירוק על בסיס הגשת הצהרה בלבד.

עוד יפתח מסלול ליבוא מקביל שנועד לצורך הגברת התחרות בין היבואנים על מוצרים קיימים בשוק, ולעודד כניסת יבואנים קטנים במוצרים המיובאים כיום בבלעדיות. יבוא מוצר יתאפשר על בסיס הגשת הצהרה על התאמה למוצר המשווק בישראל וצירוף בדיקת מעבדה המאמתת את ההתאמה ללא צורך במסמכים מהיצרן המקורי.

בניגוד לרפורמות קודמות שנעשו, בהם "רפורמת הקורנפלקס", לא מדובר בטיפול נקודתי במוצר או בשוק מסויים אלא במגוון רחב של מוצרים מתחומים שונים - מוצרי מזון קפואים ויבשים, ריהוט, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, אביזרי רכב, צעצועים, משקאות ועוד ועוד.

דוח מבקר המדינה הצביע על פער של 37% בין מחירי המזון בארץ לממוצע מחירי המזון במדינות ה-OECD (מונחי כוח קניה) ופער של 51% ממדינות האיחוד האירופי. בשל הרגולציה הייחודית בישראל, קשה ואף בלתי אפשרי לייבא מוצרי מזון רבים. כך למשל, לא ניתן לייבא שימורי מזון מאחת חברות המזון הגדולות באירופה, לא ניתן לייבא פטריות פור'ציני, גבינות קשות ומעדנים. גורמים באוצר מסבירים, כי ביחס למשטר האכיפה, רפורמת הקורנפלקס שאמנם הקלה על תהליך היבוא של מזון רגיל לא שינתה דבר בהליך היבוא של מזון רגיש.

מזון רגיש מהווה כ-50% מסל המזון שצורך משק בית ממוצע ולפי חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) לא ניתן לייבא מזון רגיש אלא אם כן יש בידי היבואן אישור מוקדם ליבוא. נוהל מזון רגיש קובע, כי מעבר לאישור המוקדם, כל מזון רגיש מחייב בדיקת מסמכים ודיגום בתחנת ההסגר. הליך היבוא, מבחינת מתן אישורים רגולטורים, מסורבל וארוך וגורר עלויות רבות - קניה בכמויות גדולות, עלות אחסון בנמל, עלות העסקת עובדים שיתמודדו על הבירוקרטיה של משרד הבריאות, עלויות הון חוזר, הפסד הזדמנויות עסקיות, עלות ביטוח וכו'. המשמעות של זה היא השתת עלויות רבות על המחירים לצרכן. בנוסף, הליך היבוא הרגולטורי לא מאפשר ליבואנים קטנים ובינוניים להתחרות ומשמר תעשיה ריכוזית עם מעט ספקים.

אלו מוצרים לא ייכללו במהפכת היבוא החדשה? בשר, דגים, ירקות ופירות שעל פי הצהרות האוצר יטופלו במסגרת רפרומה נפרדת שעליה דנים בימים אלה נציגי האוצר ונציגי משרד החקלאות; וכן מוצרים שנחשבים למסוכנים כמו מוצרי מזון לתינוקות, מזון לבעלי רגישויות, תוספי תזונה ומוצרים נוספים שנכללים ברשימה שנוצרה על בסיס הערכת ניהול סיכונים של משרד הבריאות.

"הגיע הזמן להקל ולפשט את התהליכים"

לוח הזמנים כאמור כולל מספר פעימות לפתיחת היבוא, בהם פעימה מיידית שכוללת את הרפורמה בתקינה. בהנחה שחוק ההסדרים יעבור, בתאריך ה-1 ביוני 2022 יעברו כל המוצרים שחייבים בתקן רשמי למסלול של הצהרה על עמידה בתקן בכניסה לשוק ואכיפה בדיעבד. על פי דוח RIA שנערך במשרד הכלכלה והתעשייה, מהלך זה לבדו צפוי לחסוך לציבור הצרכנים כמיליארד שקלים בשנה.

לדברי שר האוצר, אביגדור ליברמן, "פתיחת השוק ליבוא ולתחרות היא השלב הראשון בסל הפתרונות שאני מקדם לטיפול ביוקר המחיה בישראל. אין סיבה שמוצר שמאושר לשימוש בארה"ב ואירופה יידרש לאישורים ולתקינה שונה בישראל. הגיע הזמן להקל ולפשט את התהליכים, תוך שאנו נוהגים באחריות הנדרשת על מנת ולאפשר לעסקים ולצרכנים ליהנות ממגוון רחב יותר של מוצרים במחירים תחרותיים. אני מודה לשרת הכלכלה והתעשייה על שיתוף פעולה פורה ועל הבנה עמוקה בצורך בצעד חשוב זה".

שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, הוסיפה כי "הרפורמה נעשית בשיתוף פעולה מלא בין משרד האוצר למשרד הכלכלה והתעשייה ומצטרפת לשורת רפורמות, ובראשן הרפורמה ברגולציה, שמטרתן לחזק את כושר התחרות של המגזר העסקי, להפחית חסמים לפעילות עסקית, להגביר את יעילות המשק ולהגדיל את הפריון, וזאת במטרה להביא לצמיחה גבוהה של הכלכלה לרבות הייצור והתעשייה הישראלית".