המסודרים החדשים: כך נראים חיי ההייטקיסטים שפגשו את הכסף הגדול

הם צעירים, חלק גדול מהם נשים, רחוקים מהלוק של איש העסקים הישן • הם ימשיכו להגיע לעבודה כרגיל, יקנו דירות בלוקיישנים המבוקשים של תל אביב (אבל לאו דווקא להשקעה), יעזרו להורים, ולא ימהרו לרכוש רכבים מפוארים • גלובס בעקבות המתעשרים החדשים, שרוכבים על גל האקזיטים וההנפקות של חברות ישראליות

המסודרים הישראלים החדשים / צילום: Shutterstock
המסודרים הישראלים החדשים / צילום: Shutterstock

הסניף הישראלי של אחד מבנקי ההשקעות הבינלאומיים הגדולים זוכה מדי פעם לביקור של מנהליו, בכירים משוויץ, מזרח אסיה ומערב אירופה. אלה מנהלים שרגילים בלקוחות "כסף ישן" - נדל"ן, פיננסים או מסחר. לאחרונה, הם מבקרים בארץ יותר ויותר, חנוטים בחליפה ובעניבה במטרה לחזות בנעשה כאן: היווצרותו של מעמד חדש של הייטקיסטים שפגשו בכסף גדול.

בצד השני, פוגש אותם ישראלי בשורטס וכפכפים, חולצת פולו במקרה הייצוגי יותר. "בהתחלה זה נראה כביכול לא מכבד", אומר לגלובס מנהל ההשקעות המקומי שביקש להשאר בעילום שם. "אבל למחרת, מי שמתאים את עצמו לצד השני זה הבנקאי. היום כבר שואלים אותי מראש אם יש צורך לארוז עניבות במזוודה לפני שמגיעים לישראל".
בכירי בתי ההשקעות בעולם לא מגיעים סתם לישראל. ישראל הצטרפה לאחרונה לדירוג 20 המדינות בעלות התוצר הגולמי לנפש הגבוה בעולם, והיא במקום שני ברשימת המיליארדרים לנפש. ולא בכדי, בשנה וחצי האחרונות זכו אלפי עובדים לממש מניות בהנפקה או למכור את מניות בחברות פרטיות לקרנות ענק. ההערכה היא כי אלפי עובדים התחלקו ב-5 מיליארד דולר בהנפקות של שנת 2020. אופציות של ההנפקות האחרונות של 2021 עדיין חסומות, והן מגלמות מימוש פוטנציאלי של מיליארדים נוספים שישתחררו לשוק בקרוב.

מאיפה הכסף: מ"אקזיט קטן" ועד מימוש אופציות

העושר משטף ההנפקות הוא רק חלק מהתמונה. כמה אלפים נוספים, בעיקר יזמים, עובדים ותיקים ודרג הנהלה בכירה, פגשו בכ-2 מיליארד דולר מתחילת השנה כתוצאה ממכירת מניות לקרנות הון סיכון שהשקיעו בחברות שבהן עבדו, עסקה המכונה "מכירה שניונית" (secondary).

במהלך עסקאות שכאלה, הקרנות מזרימות כסף לקופת החברה במטרה לסייע לה לגדול, ובמקביל גם רוכשות מניות מעובדים ותיקים במטרה ליצור להם "אקזיט קטן" בו בזמן שהחברה נותרת פרטית.

איירון סורס היא דוגמה לאקזיט מתמשך שעדיין לא הסתיים - ואשר כל שלב בו הביא לגלי עושר חדשים בקרב היזמים והעובדים. לאורך השנים האחרונות נוצרו בחברה עשרות מיליונרים מתוך אלף העובדים כתוצאה מחלוקת דיבידנדים פרטית. בשלב השני, במועד המיזוג עם חברת הספאק זכו 850 עובדים לממש את האופציות שלהן במסגרת רכישת מניות ב-150 מיליון דולר. בשלב השלישי, לאחר תום תקופת חסימת המניות, יוכלו אלף העובדים בחברה לממש את האופציות והמניות שלהם.

היזמים, קבוצה של תשעה איש בראשות המנכ"ל תומר בר זאב, מחזיקים יחד 40% ממניות החברה, מה שאומר שהשווי שלהם בהנפקה עמד על 4.5 מיליארד דולר, לא כולל דיבידנבדים והזרמות הון פרטיות שהועברו לכיסם עוד בטרם ההנפקה. שוויו של המנכ"ל תומר בר זאב, על פי ההערכה עומד על כ-640 מיליון דולר.

מאיפה הם באו: "גרו עד לא מזמן אצל ההורים"

נורית פירני, מנהלת מרכז העסקים של לאומי טק - פעילות של בנק לאומי שמרכז בין השאר גם ניהול חשבונות של הייטקיסטים - מספרת על שינוי חד שחל לפני שנה וחצי, זמן קצר לאחר פרוץ מגפת הקורונה. "במשך שנים עובדי ההייטק והיזמים התמודדו עם משכורות מעמד הביניים, חלקם אפילו לא הצליח לגמור את החודש, חלקם גרו אצל ההורים. הם חיו בצל התקווה לאקזיט המיוחל, וכשזה קרה, חברות נמכרו בדרך כלל בשווי של פי שניים או שלושה על ההשקעות. סבבי סקנדרי כמעט ולא היו".

גם בתוך מעמד המתעשרים קיימים מעמדות: "יש להבחין בין היזמים, הדרג הניהולי הבכיר והעובדים הוותיקים שנפגשו עם סכומי כסף משמעותיים, של חמישה, עשרה או אפילו כמה עשרות מיליוני דולרים", אומרת פירני, "לבין העובדים הזוטרים יותר שפוגשים סכומים שנעים בין מאות אלפי שקלים לכמה מיליונים בודדים - זה אמנם מאפשר להם להרגיש ברווחה כלכלית, אבל לא הופך אותם לעשירים ברמה כזו שהם יכולים להרשות לעצמם לרכוש כמה נכסי נדל"ן".

עם זאת, אומרת פירני, האוכלוסייה המתעשרת מגוונת יותר. "נתח הנשים בקרב חשבונות ההייטק שלנו קפץ מאחוזים בודדים ל-15%, והנהנים הם כבר מזמן לא רק המהנדסים הנמצאים בליבת הטכנולוגיה אלא גם אנשי שיווק, תפעול ומשאבי אנוש".

היום שאחרי: מגיעים לעבודה כרגיל

מייקל גרוס, הוא מנכ"ל לומברד אודייר ישראל, נציגות ישראלית של בנק שוויצרי שמתמחה בבנקאות פרטית ומנהל נכסים בשווי של 350 מיליארד דולר. "אני כבר 16 שנה בבנקאות פרטית שוויצרית שפעילה בישראל, ומעולם לא ראיתי את מה שאני רואה כעת", הוא אומר לגלובס. "קצב ההנפקות וסבבי הסקנדרי הגדולים יוצרים ריבוי עובדים ויזמים שפוגשים בכסף עוד לפני ההנפקה, כל זה גרם למספר מתעשרים גדול מאי פעם.
"רובם המוחלט הם אנשים רגילים, נורמטיבים, בגילאי תחילת שנות השלושים עד אמצע הארבעים, יוצאי היחידות הטכנולוגיות, שנפגשים כמעט בפתאומיות - אם כי לאחר תקופה של עבודה קשה - עם כסף גדול. רובם מממשים מניות בסבבי סקנדרי, אבל יודעים שהמפגש עם הכסף הגדול באמת יגיע יותר מאוחר, בהנפקה או באקזיט, כך שהם למעשה ממשיכים בחייהם הרגילים, מגיעים למשרד כל יום ומחויבים לרעיון שהחברה שבה הם עובדים תמשיך להשיג הישגים".

מאפיין מרכזי בהתעשרות החדשה הוא העובדה שחלק מההתעשרות הנוכחית, וגם זו העתידית, תלוי בהמשך העבודה תחת אותה החברה, כחלק מהסיבה שמה שמומש עד כה הוא רק אחוז קטן מכלל המניות המוחזק על ידי העובדים והיזמים. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא חברת הסייבר ארמיס שנמכרה בינואר שנה שעברה לקרן אינסייט לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר. "את יום המכירה אנחנו זוכרים טוב מאוד עד היום, השישי בינואר 2020", סיפר לגלובס יבגני דיברוב, מנכ"ל ארמיס ומייסד משותף בחברה. "הודענו לעובדים וכולם שמחו על הסכום הגדול, אבל יום לאחר מכן, הכל נמשך כרגיל".

נדיר יזראל, סמנכ"ל טכנולוגיות ומייסד שותף בארמיס מספר: "בגלל שהכל המשיך לרוץ כרגיל שנייה אחרי האקזיט היינו במוד של הכחשה. הרבה מאיתנו לא היו מסוגלים בכלל להאמין שמשהו קרה וההתנהגות הפיננסית לאחר מכן היתה זהירה: אחרי הכל, מדובר באנשים מתוחכמים שמקבלים החלטות באופן מסודר, זה הרוב. קונים בית, סוגרים משכנתה. זה רחוק מהסיפור של ‘מסודרים’".

בכיר באחד משירותי הפמילי אופיס בישראל, שירותי ניהול עושר למיליונרים, אומר: "הרבה פעמים בהייטק תראה מתעשרים שהם מתמטיקאים, גאונים מסוגים שונים שאיש לא היה יכול להעלות על הדעת שהם עשירים. הם מתלבשים בצניעות ומתנהגים כאילו דבר לא קרה, במקרים קיצוניים תראה אותם גם מוזנחים. יש להם סדרי עדיפויות אחרים והם לא סוג האנשים שינהלו חיי ראווה. מקסימום יפתחו איזה תחביב ויהפכו להיות פודיז. אותם ‘קרחניסטים’ שמנהלים אורח חיים פרוע הם המיעוט שבמיעוט".

עובדי ורביט / צילום: אריק סולטן
 עובדי ורביט / צילום: אריק סולטן

מה קונים: נדל"ן בשכונה טובה בתל אביב לפני הכל

אלכסנדר (שם בדוי) הוא עובד בחברת הייטק שייצרה לאחרונה מספר רב של מתעשרים חדשים. עוד קודם לכן, הוא היה במגעים לרכישת דירה באשדוד במטרה לשפץ אותה. האקזיט שינה את הכל: במקום אשדוד, החליט לרכוש דירה של 12 מיליון שקל בתל אביב.

דניאל היה יכול לסגור את המשכנתה בת מיליון שקל על דירה שרכש בתל אביב. במקום זאת, החליט לרכוש בכסף שקיבל דירה נוספת להשקעה בעיר ב-4 מיליון דולר וליטול גם עליה משכנתה. כחלק מהאווירה האופטימית, הכסף המזומן לא תמיד משמש לסגירת משכנתאות אם הרוכש מזהה הזדמנויות השקעה.

"נדל"ן תהיה הבחירה הראשונה ובדרך כלל באזורי הביקוש בתל אביב", אומר בכיר באחד משירותי הפמילי אופיס בישראל. "הפנטזיה היא לגור בתל אביב ובשכונות הטובות שלה, כמו הצפון הישן, בקרבת פארק הירקון, או קרוב לים באזור הטיילת או בנווה צדק. אלה שהכניסו עשרות מיליוני דולרים בדרך כלל יחפשו לא את בית המגורים המשפחתי הרגיל - אלא משהו מגניב, עדיף עם גג מדליק. חנייה ורכב פרטי פחות מעניינים אותם, חלקם באים בגישה שהרכב האישי יילך וייעלם מחיינו, ואת חלקם זה בכלל לא מרגש".

לפי ההערכה, סך ההשקעות בנדל"ן מהווה בין שליש למחצית מההוצאות הכרוכות בתקבולי האקזיטים. נתח זה כולל לרוב שיפור דיור לצריכה עצמית ועוד נכס אחד או יותר להשקעה. "לפני כמה שנים דירות בתל אביב של 10 מיליון דולר ומעלה היו נמכרות למשפחות עשירות מחו"ל, או ל’כסף ותיק’ ישראלי. היום אלה צעירי ההייטק שחוטפים אותם", אומר מנהל השקעות בבנק אירופי.

 
  

השלב הבא: עוזרים להורים, משקיעים בעצמם

במקום השני לאחר נדל"ן משמש הכסף של המתעשרים החדשים לעזרה להורים - גם כאן לרוב באמצעות רכישת נדל"ן. "זה דור של מילניאלס שמגיע עם דרישות אחרות ועם מטרות אחרות מהדורות שהגיעו לפניו", אומר לגלובס בכיר בבנק השקעות זר המשרת מיליונרים. "אם בעבר היו מגיעים אלינו אנשים בשלב מתקדם יותר של חייהם כשהם דואגים לשימור ההון שלהם במשפחה והעברתו לדור הבא, היום כבר מדובר באנשים צעירים מאוד, חלקם ללא משפחה או עם משפחה צעירה שדואגים לדור שמעליהם, בין אם זה לקנות עבורם דירות או לסייע להם במזומן".

המאפיין הבולט ביותר, אולי, של מתעשרי ההייטק הוא ההון שהם משקיעים בחזרה בחברות הייטק אחרות - של חברים או של מכרים מהתעשייה. יבגני דיברוב, מנכ"ל ארמיס, מגלה כי כ-20% מהונו האישי מוקצה להשקעות באפיקי הייטק שונים, בהם קרנות הון סיכון קטנות וגדולות ובשורה של חברות סטארטאפ בתחום הסייבר והקריפטו, דוגמת וויז, פיירבלוקס ואפסגון. "זהו סגמנט שהייתי מגדיר אותו כהשקעות בסיכון גבוה, אבל בסוף מדובר באנשים שאנחנו מכירים וסומכים עליהם", הוא אומר לגלובס.

בכיר בבנק השקעות אירופי מגלה כי רבים ממתעשרי ההייטק מעונינים להמשיך ולהיות חלק מהצמיחה של התעשייה על ידי השקעה בקרנות פרייבט אקוייטי והון סיכון המושקעות בעצמן בהייטק הישראלי. כך, בעקיפין, יכולים מתעשרי ההייטק להמשיך ולהיות חלק מההצלחה של שוק הטכנולוגיה הישראלי והעולמי.

הטעויות: שמים את הביצים בסל אחד

הייטקיסטים ייטו להשקיע בהייטקיסטים. הם ייטו להשקיע בחברות סטארט-אפ של יזמים הנמצאים ברשת החברתיות שלהם ובשוק ההון, הם יבחרו להשקיע במניות ובתעודות סל טכנולוגיות.

מי שחושב שמדובר בהשקעה מסוכנת הוא שי ירון, מנכ"ל קרנות הנאמנות של אלטושלר שחם, שקורא לאזן את ההשקעות בהייטק עם אפיקים סולידיים יותר כמו אג"ח. "חלק גדול מהרווחים בתחום הזה הוא עדיין על הנייר, כך שתחושת ההתעשרות היא לפעמים מטעה. התפיסה שהטכנולוגיה תמשיך להוביל את הצמיחה העולמית היא נכונה, אבל יש פער בין החיים הריאליים לדרך שבה שווי המניות בבורסה מביא את זה לידי ביטוי," אומר ירון. "צמיחה כה גבוהה כמו שראינו בשנה האחרונה לא יכולה להמשך ברציפות יותר מכמה שנים וחברות מתקשות לשמר צמיחה מסיבות שונות שקשורות לתחרות גוברת, רגולציה, אתגרים טכנולוגים".

בכיר בבנק השקעות אומר לגלובס כי יזמים רבים - על אף הרקע המתמטי העשיר שלהם - נוטים לפעמים לטעות בעושר שלהם. "יזם שקיבל 100 מיליון דולר, צריך לזכור פעמים רבות שהוא יסיים עם מחצית מכך, לאחר מסים והפרשות שונות". ואילו יזמים אחרים ממהרים להשקיע בחו"ל מבלי לקחת בחשבון שיקולי מס, ורבים מהם משלמים מס כפול בישראל ובארה"ב. 

צרו איתנו קשר *5988