כשהשיתוף הופך לשיתוף-פעולה בין ענקיות הטכנולוגיה - זה יכול לאיים גם על השווקים הפיננסיים

פייסבוק, גוגל, אמזון וחברות ענק טכנולוגיות אחרות שולטות בחיינו, ולצד תרומה לחיי היומיום, הכוח שהצטבר בידיהן מסכן אותנו • כשהן נחשדות בשיתוף-פעולה, זה מסוכן פי כמה ועלול להגיע גם לשוקי המניותהרגולטורים בארה"ב, באירופה ובהודו ינסו לעשות לזה סוף • כתבה שנייה בסדרה

פייסבוק / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop
פייסבוק / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

חברות הטכנולוגיה הענקיות נמצאות כיום בראשיתה של תקופה שהן לא היו מורגלות בה עד עתה. דווקא ההצלחה המסחררת שלהן מושכת אליהן אש, שכן הרגולטורים בכל העולם מתחילים להבין שמתחת לאפם צמחו להן כמה מפלצות. דרכם של הרגולטורים לא תהיה קלה, כיוון שהם מנסים להחזיר את הגלגל לאחור, הם עומדים מול כוח עצום של לוביסטים בוושינגטון,  וכמובן יהיה עליהם להוכיח את טענותיהם בבתי המשפט.

ואכן, לאחרונה דחה בית משפט פדרלי את התביעה נגד פייסבוק , שביקשה לבטל את שתי הרכישות שהיא ביצעה ב-2012 וב-2014 (ווטסאפ ואינסטגרם) בטענה שהיא מונופול שפוגע בתחרות. בית המשפט קבע שהטענה לא הוכחה אבל השאיר את הדלת פתוחה להגשת תביעה מחודשת, ויש להניח שזו אכן תוגש.

גם אמזון ואפל יעלו על המוקד?

פייסבוק היא כבר לא חברת ענק טכנולוגית היחידה שמואשמת בעבירות חמורות, וזו גם לא התביעה היחידה נגדה. בארה"ב כשמתפתחת מגמה כלפי חברה אחת, לא חולף הרבה זמן עד שגם ענקיות טק אחרות מוצאות עצמן על המוקד.

החברה הנוספת היא גוגל. משרד המשפטים האמריקאי הגיש לפני כמה חודשים תביעה נגד גוגל, ותביעה אחרת הוגשה גם נגד החברה האם שלה "אלפבית ". החשד המרכזי: שיתוף-פעולה שנרקם בין גוגל לבין פייסבוק משנת 2017, שנראה בשעתו כמעודד תחרות בתחום הפרסום הדיגיטלי, והתבררה, לטענת התובעים, כעסקה אנטי-תחרותית שהייתה מלווה בחלוקת שווקים בין השתיים ובתיאום מחירים. לתביעה הזו שדורשת, בין השאר, הטלת קנסות ענק על גוגל ושינויים בחברה שימנעו ממנה להמשיך עם פרקטיקות פסולות, מתלווה תביעה נוספת שעוסקת בנושא המשיק של התנהלות אנטי-תחרותית באופן שבו גוגל מקדמת את יוטיוב, למשל, על חשבון מתחרותיה.

ובין לבין, מתברר לאחרונה, שלא די בכך שהן פייסבוק והן גוגל נקטו, על פי הנטען, בפרקטיקות פסולות תוך פגיעה מכוונת בתחרות, כל אחת בתחומה - על פי התביעה שהוגשה נגד גוגל, שתיהן חברו יחד להסכם בתחום של פרסום מקוון. הן הסכימו, על פי הנטען, שפייסבוק לא תתחרה בכלי הפרסום הדיגיטלי של גוגל (Google Ads), ובתמורה היא תקבל "יחס מיוחד" כאשר היא תשתמש בפרסום של גוגל. הן הבינו כנראה שזה הסכם "גבולי", ולכן גם הסכימו מראש לשתף פעולה ביניהן במקרה של חקירה.

גל התביעות נגד פייסבוק וגוגל לא ייעצר פה. קרוב לוודאי שבזמן הקרוב נשמע על תביעות גם נגד אמזון ואפל בהאשמות דומות של פגיעה חמורה בתחרות. אמזון , למשל, פועלת בניגוד עניינים מובנה במכירת המוצרים שלה אל מול מתחרים שאותם היא מתארת כ"שותפים", עד שיום בהיר אחד הם מוצאים עצמם מחוץ לשוק. אמזון שולטת בשיעור של 50% בקמעונאות המקוונת, יש לה נוכחות גדולה בענן, והיא משתלטת על שוק המשלוחים.

אפל  שולטת ב-45% משוק הסמארטפונים. האפסטור שלה הוא הדרך היחידה שבה לקוחות האייפון יכולים להתקין אפליקציות במכשיר, והיא גובה עמלה בשיעור ניכר מרכישות שמתבצעות באמצעות האפליקציות באייפון.

מה שתרם לצמיחה גם גרם לבעיות

הסיפור של חברות הענק הטכנולוגיות אינו רק סיפור אמריקאי. מדובר בתאגידים רבי עוצמה וחוצי גבולות תרתי משמע, ומשכך - גם לאירופה יש הרבה מה לומר בעניין. והנה גם הודו על 1.3 מיליארד תושביה מהדקת את הרגולציה ומתעמתת עם חברות הענק האלה.

כאשר מתבוננים בדרך שבה פועלות חברות הטכנולוגיה הענקיות מתברר שמה שהביא לצמיחתן המדהימה, הוא גם מה שעלול להביא עליהן את הקשיים והבעיות בשנים הקרובות.

בדרכן לפסגה הן רמסו ורומסות את המתחרים, הן לא היו קשובות די הצורך למחזיקי העניין שלהן ובראשם העובדים והלקוחות, כלומר הציבור הרחב.

כבר היום, העובדים בחברות כמו גוגל, אמזון ופייסבוק, בני דור המילניאלס, דורשים מההנהלות הבכירות שלהן לפעול לפי סט ערכים שמקובל עליהם, אם זה לגבי שימושים לא ראויים ביכולות של בינה מלאכותית, לגבי מוצרים מתוחכמים שעלולים להוות כלי בידי משטרים טוטאליטריים, או בסוגיות אנושיות כמו יחס לנשים, יחס ללהט"ב, יחס לעובדים ב"רצפת הייצור" כמו במקרה של אמזון בשיא הקורונה, ועוד. כבר היום מסתמנת תופעה של צעירים מוכשרים מאוד שאינם מוכנים לעבוד בחברות שערכי הליבה שלהן סותרים את אלה שלהם.

ייעוד הוא לא רק עשיית רווח

המונח ייעוד (Purpose) חודר יותר ויותר לספרות הניהולית. כשם שיחידים צריכים לשאול את עצמם לשם מה הם הגיעו לעולם הזה, כך גם חברות עסקיות צריכות לקבוע ולנסח את הייעוד שלהן ולהתמיד בו, ייעוד שהוא מעל ומעבר למה שברור מאליו - לעשיית רווחים. כנס שקיים גלובס לפני כמה חודשים סביב הנושא של ייעוד, הצביע על מרכזיותו של עקרון זה לקיומה של חברה עסקית ולשגשוגה.

חברות צעירות ובהן חברות סטארט-אפ, מוקמות על ידי יזמים, שרוצים כמובן להרוויח ואולי גם להגיע לאקזיט ולהתעשר, אבל בלא מעט מקרים, מאחורי הרצון הטבעי הזה מסתתרת תחושת ייעוד באופן מודע והרבה פעמים גם באופן בלתי מודע. אלא, שכאשר חלק מן החברות הללו גדלות, הן משאירות מאחוריהן את תחושת הייעוד ומתמכרות לתחושת הכוח, וזה בבסיס מה שקרה לפייסבוק, וגרר את התגובה הציבורית, התקשורתית והרגולטורית כלפיה.

איך כל זה מתקשר לשווקים הפיננסיים, תשאלו? הקשר הדוק וחזק: המניות של חברות העל הטכנולוגיות הובילו את העליות בשנים האחרונות בוול סטריט, אך כעת החברות שציינתי צפויות להיות במוקד חקירות ותביעות נגדן גם באירופה וגם בארה"ב. המינוי האחרון של יו"ר נציבות הסחר של ארה"ב, לינה קאן, אינו מבשר להן טובות שכן היא ידועה כאגרסיבית מאוד בנושא זה.

גם הכוונה להגיע למס גלובלי בשיעור מינימלי של 15%, פרי יוזמתה של שרת האוצר האמריקאית ג'נט ילן, עתידה לפגוע בהן. כל הגורמים האלה עלולים להטיל עליהן צל כבד, שחלק ממנו עלול להתפשט גם לשוקי המניות בכללותם.

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש ויו"ר מיטב דש קרנות נאמנות בע"מ. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם