פז לא הצליחה למכור את בית הזיקוק שלה באשדוד ותבחן את חלופת הפיצול

לנוכח הפסדי הענק שרשם בית הזיקוק בשנה החולפת, ההצעות שקיבלה פז תמורתו היו נמוכות משמעותית מהשווי שאליו כיוונה בתחילת התהליך, ואף משוויו של בית הזיקוק במאזן החברה

מנכ"ל פז, ניר שטרן / צילום: כדיה לוי
מנכ"ל פז, ניר שטרן / צילום: כדיה לוי

חברת האנרגיה והקמעונות פז לא הצליחה להשלים הליך למכירת בית הזיקוק שלה באשדוד. לפיכך הנחה דירקטוריון פז את הנהלת החברה להכין תוכנית לפיצול בית הזיקוק ממנה, באמצעות חלוקת דיבידנד בעין או מהלך בעל אופי דומה, ולהביא אותה לאישור הדירקטוריון.

פז נמצאת בעיצומו של הליך למכירת השליטה בה או למיזוגה, ובחברה מציינים כי "הדירקטוריון יבחן את התוכנית בשים לב גם להצעות השונות המוצעות לפז בעת האחרונה בקשר למיזוג ו/או לרכישת מניות החברה, ובהמשך להתפתחות במגעיה עם המציעים".

בפז מוסיפים, כי "פיצול בית הזיקוק באמצעות דיבידנד בעין או מהלך בעל אופי דומה ינתק את בית הזיקוק מפז ויהפוך את בית הזיקוק לחברה עצמאית ונפרדת לחלוטין, אשר מניותיה ייסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב. המניות יוחזקו מיד לאחר המהלך בידי בעלי המניות של פז (כיום בעיקר גופים מוסדיים, ק' י'). המהלך יאפשר לחברה להתמקד בצמיחה בתחומי הליבה האחרים שלה בהתאם לאסטרטגיה שקבע דירקטוריון החברה בחודש מאי השנה, לרבות בתחומי הקמעונות והנדלן".

כיוונה לשווי של 1 מיליארד דולר

פז קיבלה בשנה האחרונה מספר הצעות לא מחייבות לרכישת בית הזיקוק שהסב לה הפסדים כבדים בשנים האחרונות, אולם ההצעות היו נמוכות משמעותית משווי של כ-1 מיליארד דולר (3.3 מיליארד שקל) שאליו כיוונה בתחילת התהליך. נוסף על כך, הצעות אלו גם היו כנראה נמוכות יותר מהשווי המאזני של בית הזיקוק, ועקב זאת לא נענו על-ידי החברה.

 נכון לסוף 2020 עמד השווי המאזני של בית הזיקוק בספרי פז על 1.5 מיליארד שקל, ומשקף את ההון העצמי שלו. שווי זה נקבע אחרי הפחתות של 338 מיליון שקל (284 מיליון שקל נטו) שנרשמו בשווי בית הזיקוק ב-2020 בעקבות משבר הקורונה והירידה בערכו של הדולר מול השקל. שני גורמים אלו הובילו להפסד של 664 מיליון שקל שרשם בית הזיקוק באשדוד ב-2020. 

הצעת רכישה אחת ושתי הצעות מיזוג

פז, בניהולם של הראל לוקר (יו"ר) וניר שטרן (מנכ"ל) היא חברה מובילה בישראל בתחום הפעלת תחנות תדלוק ומתחמים קמעוניים. החברה מפעילה 256 מתחמי תדלוק ומתחמים קמעוניים, אשר במרביתם פועלת רשת חנויות הנוחות Yellow של החברה.

פז היא גם בעלת שטחי הנדל"ן שעליהם ממוקמים 106 ממתחמי התדלוק שלה, וכן בעלת זכויות קנייניות במגרשים עצמאיים שאינם משמשים לתחנות. כך, שהחברה גם משכירה שטחים במתחמי התדלוק לשוכרים שונים, ובהם בעלי עסקים, מסעדות, בתי קפה וחנויות.

נוסף על כך, עוסקת פז בשיווק ישיר של דלקים ומוצרי נפט לחברות ומפעלים ברחבי ישראל, וכן לחברות תעופה. פעילות החברה כוללת גם בעלות על חברות בנות מתחומי התעשייה, שעוסקות בייצור שמנים וכימיקלים, בייצור מוצרי איטום לענף הבנייה וכן בייצור מוצרים לתשתית תחבורתית.

לפז, שנסחרת כיום בבורסה בשווי של כ-3.8 מיליארד שקל, אין בעל שליטה בשנים האחרונות, מאז מכר צדיק בינו את החזקותיו. על רקע זה הוגשו לאחרונה שלוש הצעות לרכישת השליטה בחברה, על-ידי קבוצת משקיעים בראשות לאומי פרטנרס, קבוצת הנדל"ן והתשתיות שיכון ובינוי, ולאחרונה גם על-ידי יוסי ושלומי אמיר, בעלי השליטה ברשת הסופרמרקטים פרשמרקט.

שתי ההצעות האחרונות הן בדרך של מיזוג: האחים אמיר מציעים לדירקטוריון פז למזג את פרשמרקט לפז, בתמורה ל-36% מהון המניות של חברת האנרגיה. נוסף על כך, תוענק לבעלי המניות בפרשמרקט הזכות לרכוש מניות המהווה 9% מהון המניות של פז. פרשמרקט נסחרת בשווי של כ-1.8 מיליארד שקל, ועסקת המיזוג, אם תתבצע, תיצור חברה בשווי של 5.6 מיליארד שקל. 

הצעתה של שיכון ובינוי, בשליטת נתי סיידוף, היא למיזוג החברה הבת שלה, שיכון ובינוי אנרגיה, לפז, בתמורה להקצאת 48% ממניות פז (לאחר המיזוג). הצעה זו משקפת שווי של כ-7.3 מיליארד שקל לחברה הממוזגת, או כ-3.5 מיליארד שקל לשיכון ובינוי אנרגיה (שהינה חברה פרטית) עצמה. מציע נוסף הוא כאמור קבוצת המשקיעים שאותה מובילה לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות של בנק לאומי. זו מבוססת על הזרמת הון וצירוף קבוצת משקיעים בעלי מומחיות לדירקטוריון פז, לצורך הכוונת פעילותה והשבחתה.