דוח שירות התעסוקה ל-2020: משבר הקורונה העמיק את הפערים בין החזקים לחלשים

שנת התעסוקה 2020 עבדה בסימן מעבר קיצוני משיעור אבטלה בשפל היסטורי של 3.4% לשיעור אבטלה חסר תקדים של 28% באפריל - כך עולה מדוח סיכום מגמות התעסוקה של 2020 של שירות התעסוקה. באפריל 2020 כ-1.135 מיליון אישה ואישה הפכו לדורשי עבודה, עלייה של 690% לעומת פברואר באותה שנה.

שירות התעסוקה קובע כי "מדיניות הסגרים הפכה לגורם המשפיע והמכריע על היקף התנודות במספר דורשי העבודה. בכניסה לכל אחד משלושת הסגרים נרשמה עלייה חדה במספר דורשי העבודה, רובם יצאו לחל"ת; וביציאה ממנו נרשם תהליך הדרגתי של חזרה לעבודה שארך בין 6-8 שבועות, ועיקר החוזרים בו היו דורשי עבודה שיצאו לחל"ת, ולא כאלה שנותרו ללא מעסיק בקצה", נכתב בדוח.

  

לשימוש במנגנון החל"ת כפתרון שנועד לספק גמישות למעסיקים בהוצאה והשבה של עובדים ממעגל העבודה היו השפעות מעורבות: מצד אחד, החל"תניקים חזרו מהר יותר לעבודה בתום הסגרים מאשר המפוטרים; ומצד שני, עבור מרוויחי שכר נמוך "הפכו דמי האבטלה מרשת ביטחון לתמריץ שלילי ובמידה רבה לחסם בפני חזרה לעבודה". בשירות התעסוקה מוסיפים כי ככל שהמשבר התארך הפכו חלק מהחל"תניקים, והם עלולים להתקשות בחזרה לשוק העבודה ולהזדקק להבטחת הכנסה.

משבר הקורונה בלם ירידה עקבית בשנים האחרונות בסך מספר מקבלי הבטחת הכנסה בכל קבוצות הגיל. עם פרוץ משבר הקורונה חל זינוק במקבלי הקצבה. הקפיצה הגדולה הייתה אצל צעירים עד גיל 24 שגדל בשנת 2020 (מחודש מרץ עד דצמבר) ב-330% לעומת חודשים דומים אשתקד, אצל צעירים בני 34-25 הגידול עמד על 137%, בקרב בני 44-35 עמד על 55%, בקרב בני 54-45 עמד על גידול צנוע של 13%, ואילו בקרב המבוגרים בני 55 ומעלה חלה ירידה של 10%.

  

הסיבה המרכזית לירידה במספר המבוגרים מקבלי הבטחת הכנסה היא שמבוגרים רבים יצאו לחל"ת, ולכן היו זכאים לקבל דמי אבטלה עד יוני 2021. לעומתם, חיילים משוחררים וצעירים רבים ללא תקופת אכשרה מתאימה תבעו הבטחת הכנסה, משום שלא היו מועסקים, והכנסותיהם היו נמוכות יחסית, ועל כן לא היו זכאים לתבוע דמי אבטלה.

למשבר התעסוקתי היו השפעות שונות על שלוש קבוצות עיקריות: אלה שלא נפגעו כלל מהמשבר כלל, ובחלק לא מבוטל מהמקרים אף שיפרו את רמת ותנאי חייהם בשנה זו; אלה שנפגעו מהמשבר והפכו לדורשי עבודה, אך מיהרו לחזור למעגל העבודה בשוך הסגרים; ואלה שיצאו ממעגל העבודה ולא הצליחו לחזור אליו.

הקבוצה השלישית מורכבת בעיקר מדורשי עבודה מהחברה הערבית, מהחברה החרדית, מיישובים מהאשכולות הסוציו-אקונומיים היותר נמוכים (1-3) והם יותר מבוגרים. בשירות התעסוקה טוענים כי דורשי עבודה מאוכלוסיות אלה הם המועדים לשהות באבטלה ממושכת גם בתום תקופת הזכאות, להתקשות יותר לשוב למעגל העבודה ואף להזדקק לקצבאות סוציאליות כהבטחת הכנסה.

מה שמאפיין את דורשי העבודה המצויים בסיכון תעסוקתי - בין שהם ערבים, חרדים (בעיקר גברים), מבוגרים וכאלה המגיעים מאשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים יותר - הוא רמות נמוכות של מיומנויות דיגיטליות וכישורי עבודה שפחות מתאימים לדרישות החדשות של שוק העבודה המשתנה, במובן של השכלה, הכשרה וניסיון תעסוקתי נדרש.
אפיון נוסף של דורשי העבודה ב-2020 הוא דורשי עבודה צעירים עד גיל 35, שברוב השנה היוו כמחצית מכלל דורשי העבודה. עבור רבים מהם הפכו דמי האבטלה לתמריץ שלישי לחזרה לעבודה.

ההערכה בשירות התעסוקה היא שלקראת תום תקופת הזכאות ואחריה דורשי העבודה הצעירים ישובו למעגל העבודה בקצב גבוה יותר.

בשירות התעסוקה מציעים לנקוט שלושה עקרונות כדי לצאת מהמשבר התעסוקתי: 1. חיזוק ההון האנושי, על-ידי קורסים, הכשרות, סדנאות ואימונים שיאפשרו את חיזוק המיומנויות הנדרש ויסייעו לדורשי העבודה מהשכבות החלשות להתאים לתנאים החדשים של שוק העבודה המשתנה; 2. עידוד תעסוקה, למשל על-ידי מתן מענקים למעסיקים ו/או לחוזרים לעבודה ויצירת משרות מותאמות למאה ה-21; 3. העמדת רשת ביטחון אפקטיבית, כזו שמחד תאפשר למתקשים לשוב למעגל העבודה לעמוד בתנאי מחייתם, אך מאידך לא תהווה תמריץ שלילי בפני חזרתם לעבודה. בעניין זה הציעו בשירות מספר מודלים אפשריים כהקשחת מבחן התעסוקה והתנייתו בחיפוש עבודה ובהשתתפות בקורסים והכשרות, כהעמדת קצבת ביניים הנמוכה יותר מדמי האבטלה אך גבוהה יותר מדמי הבטחת ההכנסה ועוד.

בנושא ההכשרה מדגישים בשירות התעסוקה כי מיומנויות דיגיטליות אינן רק נגזרת של גיל. שיעור דורשי העבודה הצעירים ללא מיומנויות בסיסיות בחברה הערבית הוא הגבוה ביותר, ובפער משמעותי מיתר קבוצות האוכלוסייה. בסוף שנת 2020 מחצית מדורשי העבודה הערבים מתחת לגיל 34 היו ללא מיומנויות דיגיטליות, בעוד שאצל חרדים ואחרים השיעור עמד על 35% לכל קבוצה ו-31% בלבד בקרב צעירים אחרים.

שרת הכלכלה והתעשייה, האלופה (במיל') אורנה ברביבאי, מסרה: "נתוני התעסוקה של שנת 2020 מדאיגים מאוד ומחדדים את הצורך בתכלול המאמצים לשיקום שוק העבודה הישראלי לצד הקורונה. זה המקום להודות לעובדות ועובדי שירות התעסוקה על שעשו לילות כימים בסיוע, והכוונה לכל מאות אלפי דורשות ודורשי העבודה. יחד נמשיך להוביל את חזרתם המיטבית למעגל העבודה של כל אותם אלה שנותרו מחוצה לו, באופן שיוכלו להתמיד בו ולתרום לכלכלת ישראל ולפריונה".

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, מסר: "שנת 2020 הקצינה את תהליכי השינוי שאפיינו את שוק העבודה והעמיקה את הפערים בחברה הישראלית. אם קודם למשבר היה ברור ששוק העבודה העתידי יתבע מיומנויות דיגיטליות גבוהות יותר, הרי שמאז המשבר הסתבר שהעתיד כבר כאן. מעבר לכך, כשאנו רואים את השלכות המשבר - ניכר כי השוליים החלשים הלכו והתרחבו והתרחקו עוד יותר משוק העבודה. בשל כך, שנת 2020 מחייבת את ישראל לקידום צמיחה מכלילה שתתאפשר באמצעות חיזוק ההון האנושי, עידוד תעסוקה והעמדת רשת ביטחון אפקטיבית. בכך, דורשי העבודה מהשכבות החלשות לא רק שיוכלו לשוב למעגל העבודה, אלא גם יוכלו להתמיד, להתפתח בו ולהעלות את רמת הפריון במשק".