עופר מלכה | פיצ'ר

"מכונה משומנת שמפרקת אותך": מנכ"ל משרד התחבורה היוצא נגד אגף התקציבים

עופר מלכה מספר בריאיון פרישה בלעדי על הקרבות עם אנשי האוצר ("לא נותנים לעבוד"), הודף את הטענות שלא קידם תחבורה ציבורית ("פרשנות סטיגמטית"), וטוען שהמטרו יקר מידי • וגם: המיזם החשאי שנרקם עם מדינות ערב

עופר מלכה / צילום: איל יצהר
עופר מלכה / צילום: איל יצהר

עופר מלכה סיים לאחרונה את תפקידו כמנכ"ל משרד התחבורה אחרי שנה וחודשיים בתפקיד. בראיון בלעדי לגלובס הוא טוען שלמרות הכהונה הקצרה, והתקופה המורכבת בה פעל - כשהקורונה בשיאה, אין תקציב מדינה, והמשבר הפוליטי היה בעיצומו - הוא הצליח להגיע להישגים.

רק עם גורם אחד הוא התקשה להתמודד: משרד האוצר, או ליתר דיוק, אגף התקציבים. "הם לא נותנים לעבוד", הוא מתלונן ומזכיר משפט שלדבריו שמע ממנכ"ל משרד האוצר לשעבר שי באב"ד. "הוא אמר שבאגף התקציבים יש את תורת שלושת השלבים: לטרפד, למסמס ולטנף. זו מכונה משומנת של הדלפות שנועדו לפרק אותך. חוויתי את כל שלושת השלבים".

הקרב עם אגף התקציבים

"כשנכנסתי לתפקיד בדקתי את נושא מסילת הרכבת הרביעית באיילון, שזה פקק מסילתי. הבנתי שיש חברה אחת שמוגדרת למסילות, ‘נתיבי ישראל', ויש חברה אחרת שרעבה לעשות עבודות, ‘רכבת ישראל', והן לא מתקשרות. גם גישרתי ביניהן וגם החלטתי על חלוקת העבודה לפי ההתמחות של כל אחת. בשנייה שהוצאתי את ההנחיה חטפתי מכתב מבכירים באגף התקציבים ‘באיזו זכות אתה עושה את זה? חלוקת העבודה מנוגדת להחלטת ממשלה בנושא'. כמובן שגם הדליפו לתקשורת נגדי שאני לוקח לרכבת מיזם במיליארד שקל ושזה יגרום לעיכוב. אני עצרתי? אתם החזרתם אותי אחורה!".

מלכה מצביע על דוגמה אחרת. "במסגרת תוכנית ה'קופסאות' שיושמה בקורונה וכללה תקציב כולל של 11 מיליארד שקל למשק, קיבלנו 50 מיליון שקל לסלילת שבילי אופניים. באגף התקציבים הנחו אותנו אז שחצי מהסכום ילך לטיפול בנושא הגודש בגוש דן. אני גורם המקצוע, למה אתם מתערבים?", זועם מלכה.

מי שסובלים מהחיכוך הזה הם התושבים. תגובת הנגד של משרד התחבורה הייתה לא למשוך 189 מיליון שקל שתוקצבו והיו מוכנים למשיכה מהאוצר במסגרת פרויקט "אופני דן" והתקציב המדובר עדיין ממתין לשימוש. כשאנחנו שואלים את מלכה מדוע הוא לא משך את המיליונים, הוא מודה שזה חלק מאותו המאבק עם האוצר, כשלדבריו ההחלטה נבעה מהרצון של שרת התחבורה לשעבר מירי רגב לפזר את תקציב התחבורה אחרת.

"לחברת נתיבי ישראל, לדוגמה, יש תוכנית לבנות שבילי אופניים בצמוד לכבישים מתוכננים. מבט מהיר במפה מבהיר שכמעט כולם נמצאים במרכז הארץ. תושבים בבאר שבע לא צריכים לנסוע באופניים? בתקציב יש רק סעיף של שבילי אופניים בגוש דן. אין סעיף שמדבר על שאר חלקי הארץ, צריך לשנות את זה", הוא ממשיך לבקר את אגף התקציבים באוצר.

250 מיליארד למטרו?

קידום הפריפריה על חשבון המרכז בא לידי ביטוי בצורה המובהקת ביותר באוקטובר 2020, אז רגב הצהירה בוועידת הנדל"ן של גלובס כי היא לא משוכנעת שיש לקדם את פרויקט המטרו. מלכה מסכים ונוקב בתג המחיר הגבוה ביותר שעד כה הוצמד למיזם - 250 מיליארד שקל, כשהעלות "הרשמית" עומדת על 150 מיליארד שקל.

הערכה של 200 מיליארד שקל כבר שמעתי, אבל לא 250 מיליארד.
"אני מביא את זה מכך שפרויקט הרכבת הקלה היה אמור לעלות 14 מיליארד שקל כשהוא נהגה בהתחלה והוא התנפח ל-60 מיליארד", הוא מסביר וטוען כי יש לנתב את המיליארדים אחרת. "בבעיות צריך לטפל מהחוץ פנימה. הפקק בגוש דן מגיע מהמכוניות שנכנסות מהפריפריה. בגוש דן הושקעו עשרות רבות של מיליארדים, ובחוץ לא השקענו כלום. קח את ה-200 מיליארד ותעשה עוד מסילות, תחבר את קרית שמונה".

אבל לפי הממשלה ב-2040 יחיו פה 16 מיליון תושבים, רובם במרכז. איך נתנייד?
"פרויקט המטרו יביא לכך שלא יישאר כסף להשקיע במיזמי תחבורה בשאר הארץ. תקציב התחבורה לא שוויוני. הוא מפלה את תושבי הפריפריה באופן מוחלט".

טענות המינוי הפוליטי

מאז שמונה, נטען שמלכה הוא "מינוי פוליטי" של רגב. לדבריו מדובר בביקורת שאינה במקומה. מעבר לעובדה שמדובר במשרת אמון, הוא מסביר שכלל לא הכיר את רגב טרם התקשרה אליו והציעה שישוחחו במסגרת בדיקת מועמדים לתפקיד. הפגישה נערכה במשרדי חברת הסייבר CYE, שהוא היה אחד ממייסדיה, וכיהן בה בתפקיד בכיר. "אני לא איש פוליטי, הגעתי מהמגזר העסקי ובחנתי את הדברים בניהול עסקי. כבר בפגישות הראשונות ביקשתי מראשי החברות הממשלתיות שאיתן נפגשתי לבדוק את מקורות ההכנסה שלהן".

אתה מדבר עסקי, אבל נדמה שקולכם לא נשמע בנושא הכי חשוב: פיתוח תחבורה ציבורית.
"אני מסכים עם האמירה, אבל לא בפרשנות הסטיגמטית. מהיום הראשון דיברתי על תחבורה חכמה ומותאמת ביקוש. ביקשנו לקדם שאטל ימי כדי לחסוך פקקים ויצאנו למכרז, קידמנו את נושא הרכבת על גלגלים שתפעל בראשון לציון ובחלק הדרומי של המטרופולין. גם קידמנו הסכם חדש מול מפעילות כביש 6 שיסללו נתיבי תחבורה ציבורית, בתמורה להארכת הזיכיון. כל אלה זה תחבורה ציבורית".

הפגישות הסודיות בירדן

בשנתיים האחרונות נראה היה שהיחסים עם ירדן התקררו לאחר מספר אירועים מדיניים, אבל ייתכן שבזירה הכלכלית הם נותרו כשהיו - לפחות מאחורי הקלעים. עופר מלכה חושף בשיחה איתנו מגעים שהתנהלו בשנה החולפת למיזם תשתית חוצה מדינות: הקמת מסילות רכבות להעברת סחורות למדינות ערב, דרך השכנה ממזרח. זאת כמובן, ברקע הסכמי השלום שנחתמו באותה השנה עם האמירויות בחריין ומדינות נוספות באזור.

"אחד משיתופי הפעולה האזוריים שקיימנו היו עם הירדנים להקמת פרויקט רכבת לשלום", חושף מלכה את המגעים שעליהם לא דיבר מעולם. "יצרנו שולחן עגול שכלל את מנכ"ל החברה האמירתית 'איתיחאד רייל' ומנכ"לית משרד התחבורה הירדנית. כדי לשמור על חשאיות, הפגישות נערכו בבסיס הביטחון הכללי של ירדן, המודיעין".

מה הייתה המטרה?
"הסברתי לירדנים שתחום הלוגיסטיקה זה התחום המוביל בעולם, ולכן כדאי לעשות שימוש ברכבות מטענים שיובילו מכולות מחיפה, דרך גשר אלנבי, לירדן ומשם הסחורה תתפצל לסוריה, עיראק ולאמירויות. זה יעשה בוסט אדיר לכלכלה הירדנית. ואכן הגענו למצב של שולחנות עגולים כשרק הסעודים היו חסרים, האמירתים היו אמורים להביא אותם". האם המיזם עדיין על שולחן המשרד? "הפגישה האחרונה התקיימה לפני חודשיים. אני מקווה שבהנהלה החדשה במשרד ימשיכו לקדם את העשייה בתחום הזה".

תגובת משרד האוצר

ממשרד האוצר נמסר: "הפחתת הגודש בכבישים ושיפור התחבורה הציבורית במרכז ובפריפריה היא מטרה מרכזית של משרד האוצר. לעניין שבילי האופניים, אגף התקציבים ביקש לקיים מנגנון הקצאה מקצועי שגובש על ידי משרד התחבורה בעצמו, אך נתקל בהתנגדות מטעם הנהלת המשרד".

עופר מלכה

אישי: בן 58 מגבעת שפירא. נשוי ואב לארבעה
מקצועי: היה מג"ד בנח"ל ומשם עבר לשורת תפקידים במוסד. בהמשך כיהן כמנכ"ל החברה הכלכלית של חדרה ולאחר מכן מנהל פיתוח עסקי בחברת הסייבר CYE ומשם עבר לכהן כמנכ"ל משרד התחבורה. ביוני השנה סיים את תפקידו אחרי שנה וחודשיים בתפקיד
עוד משהו: דובר חמש שפות ובהן איטלקית ופרסית