בחסות חוק מ-1909: הארגונים שפועלים מאחורי מסך ערפל, עם הכסף שלנו

כמה מהגופים החזקים ביותר במשק הישראלי, המרכזים אלפי עסקים ומאות אלפי עובדים, מתנהלים תחת מעטה חשאיות וכמעט ללא שום חובת דיווח. המצב הזה אולי קרוב לסיומו. בשבוע שעבר שר המשפטים גדעון סער פרסם להערות הציבור את "טיוטת תקנות החוק העותומני על אגודות". התקנות נועדו להחיל על אגודות עותומניות* חובת דיווח ושקיפות, בדומה לעמותות מודרניות. מי הן האגודות, כיצד הן משפיעות על החיים של כל אחד ואחת מאיתנו? והאם הן מתנהלות בצורה שקופה כבר היום, כפי שחלקן טוענות?

כל עמותה שהוקמה לאחר חקיקת חוק העמותות ב-1980 נדרשה לעמוד בחובות שקיפות ובדיווחים שוטפים לרשם העמותות. זאת כדי לוודא שהגופים, שזוכים לפטורים נרחבים ממסים שכן מטרת פעילותם אמורה להיות לתועלת הציבור, לא מועלים בכספי תורמים ולא משמשים ככסות לחלוקת כספים ו"ג'ובים". אבל מה קורה עם אגודות ללא מטרות רווח שפעלו עוד קודם לכן? הן הורשו להמשיך ולפעול על בסיס החוק העותומני משנת 1909.

גם כיום, 112 שנים לאחר מכן, ישנם בישראל גופים רבים הממשיכים לפעול בצורה כזאת, תוך שהם זוכים למלוא הזכויות המוענקות בחוק לעמותות, כמו פטורים נרחבים ממסים, אך ללא חובות השקיפות.

תקנות השקיפות באו כמענה לחששות אלו. כשרת משפטים איילת שקד העבירה את האחריות על האגודות ממשרד הפנים למשרד המשפטים, אך לא הספיקה להשלים את תהליך החתימה על תקנות השקיפות. הנושא נזנח בתקופת אבי ניסנקורן (לשעבר יו"ר ההסתדרות, אגודה עותומנית) ובני גנץ, אך הועלה מחדש עם כניסתו לתפקיד של סער. לאחר שיסיים לעיין בהערות הציבור - הוא יצטרך לקבל את ההחלטה האם להחיל על האגודות העותומניות את תקנות השקיפות.

כמה מהן יש? לא ברור. דוח מבקר המדינה בנושא מ-2017 מציין כי אין רישום מדויק, אך לפי הערכה של רשות התאגידים, כמה אלפים. בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת הועברה רשימה של 10,473 אגודות מרשות המסים למשרד הפנים, אלא שלפי הדוח עד 2016 משרד הפנים לא ניהל את המרשם, לא עדכן אותו, ולא בחן את אמיתות הנתונים.

בניגוד לעמותות, אגודות לא חייבות לציין זאת ליד שמן מה שמקשה לנטר את פעילותן. רוב האגודות העותומניות הן ארגונים לא מאוד רלוונטיים כמו "אגודת הכלב הכנעני" או "האגודה הישראלית לחקר לשונות המזרח". אבל ברשימה הארוכה גופים בולטים כמו אגודת העיתונאים בירושלים, אוניברסיטת תל אביב וקופות החולים, שעליהן הוסדר פיקוח במהלך השנים. בולטות ביניהן חמש אגודות עם השפעה כלכלית ופוליטית נרחבת בהן נתמקד. הן מנהלות תקציבים מצטברים של למעלה ממיליארד שקל, מונות מאות אלפי חברים ומשפיעות ישירות על חיינו.

כל האגודות שפנינו אליהן מיהרו להתגאות בשקיפות אצלן ובכמה הן תומכות בשקיפות ככלל. עם זאת, כשצללנו לפרטים, התגלתה תמונה מורכבת בהרבה: בשלוש (ההסתדרות, התאחדות התעשיינים והתאחדות המלונות) אין שקיפות בכלל, ואין אף מידע פומבי על התפלגות הוצאותיהן. במקרה של ההסתדרות הרפואית והסתדרות המורים, שפרסמו תקציב מיוזמתן ובלי שיש מחויבות חוקית לכך, הן עשו זאת בצורה שעיתונאים או הציבור הכללי לא יוכלו להבין את אופי הוצאותיהן.

כל אחד ואחד מהארגונים האלו משפיע ישירות על חיינו: ביוקר המחיה, בהוצאות הממשלה ובאופי השירות הציבורי שאנחנו מקבלים. שקיפות בגופים אלו תאפשר את שיפור כל הנ"ל על-ידי חשיפת ומניעה של שחיתויות, וחשיפה בפני הציבור של האינטרסים העומדים לנגד עיניהן של אותן אגודות. שינוי זה, באופן טבעי, אינו יכול להתבצע רק מרצונם הטוב של הגופים הללו.

ההסתדרות הרפואית

ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) מייצגת 95% מהרופאים המומחים בישראל. ביכולתה להשבית את כל מערכי הרפואה בישראל, ובזכות כך היא אחראית לזינוק של 45% בשכר הרופאים במערכת הבריאות הציבורית בעשור האחרון, שנבע מהסכם השכר האחרון ב-2011. ב-2016, פרשו מהארגון הרופאים המתמחים שהרגישו שהאינטרסים שלהם לא יוצגו בהסכם, והקימו את ארגון "מרשם" (שאינו אגודה עותומנית) למתמחים ומומחים צעירים.

ההסתדרות הרפואית מפרסמת בשנים האחרונות תקציב, וב-2019 הוא עמד על 82 מיליון שקל. אך הוא אינו ברור וכולל סעיפים חסרי פשר כמו 7.2 מיליון שקל על "הוצאות פרופסיונליות" ו-4.2 מיליון שקל על "שונות". בנוסף, הארגון מוציא 21 מיליון שקל על משכורות, אך יש גם "נסיעות והחזרי הוצאות" בסך 3.8 מיליון שקל ו"הוצאות עודפות" בסך 600 אלף שקל, שיכולים להיות גם הם שווי-שכר.

התנועה לאיכות השלטון הגישה כבר ב-2018 מכתב המבקש לחשוף באופן שקוף את פעילותם לפי סטנדרטים חשבונאיים בסיסיים המקובלים לגבי כל עמותה בישראל. ההסתדרות הרפואית סירבה, בטענה ש"להר"י כאגודה עותומנית אין חובה חוקית לפרסם באופן פומבי הפתוח לכל את הדוחות הכספיים שלה". בנוסף, תחקיר "שקוף" מ-2020 גילה שבשנים 2017 ו-2018 ההסתדרות הרפואית קיבלה 9.5 מיליון שקל בתרומות מחברות תרופות, אך אלו לא דווחו משום שהן היו "חסויות לאירועים".

מהר"י נמסר: "ההסתדרות הרפואית החילה על עצמה כבר לפני שנים ובאופן וולונטרי לחלוטין, כללי שקיפות ודיווח בענייני שכר, כספים ואלמנטים מקצועיים שונים. את כל הנתונים ניתן למצוא באתר שלנו. עשינו זאת בלי להמתין לרגולציה, מתוך גישה שדוגלת בשקיפות מידע לא רק לרופאות ולרופאים החברים בהר"י, אלא גם לציבור הרחב שלמענו אנחנו פועלים יומם וליל. למעשה, בתקופה האחרונה אנחנו שוקדים על צעדים נוספים להעמקת השקיפות וההנגשה של המידע, כחלק מרענון האתר".

ההסתדרות הכללית

ארגון העובדים הגדול והחזק ביותר בישראל, בפער. חברים בו 550,000 עובדים ומשלמים לו דמי טיפול כפויים עוד 175,000 עובדים. ההסתדרות מאגדת גם עובדים במגזר הפרטי, אך רוב כוחה נעוץ בהיותה הארגון היציג של עובדי המדינה ורובם המכריע של עובדי החברות הממשלתיות. ביכולתה "להוריד את השאלטר" על שירות המדינה, רוב התחבורה הציבורית, חברת החשמל והנמלים. כאשר נדרשת "עסקת חבילה" לעצירת עליית השכר במגזר הציבורי, הסכמתה נדרשת.

הכנסותיה מגיעות מגביית דמי החבר או דמי הטיפול, שבמקרה של עובדי מדינה ועובדי חברות ממשלתיות - מגיעות מכספי משלמי המיסים. ההסתדרות היא מתנגדת מסורתית לשינויים מבניים ולגמישות בהעסקה ובניוד עובדים, ושינויים טכנולוגיים דורשים את הסכמתה, שלרוב מגיעה במחיר כלשהו. מדובר בשחקן פוליטי וכלכלי רב עוצמה, שמהווה כיום את המחסום העיקרי בפני שינוי תקנות השקיפות באגודות עותומניות.

ההסתדרות מפרסמת אמנם את גובה התקציב שלה, שעומד על 724 מיליון שקל בשנת 2021, אך מסרבת לחשוף את חלוקת התקציב. נתונים כאלה הם חלקיים בלבד ומקורם בהדלפות. בנוסף, להסתדרות יש נכסים בכמות ושווי בלתי ידוע, אך ככל הנראה מדובר במיליארדים רבים. הנכסים כוללים בין היתר נדל"ן ברחבי הארץ, את רשת החינוך "עמל", את רשת הדיור המוגן "משען" ואת הוצאת הספרים "עם עובד". החוסר בשקיפות אינו מאפשר לדעת מה היקף הנכסים ולמה הם משמשים.

מההסתדרות נמסר: "יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד בעד שקיפות ואף מקדם את הנושא מרגע כניסתו לתפקיד.

"במהלך השנים האחרונות ההסתדרות מפרסמת את חמשת מקבלי השכר הגבוה בארגון. התפרסמה הודעה מסודרת על התקציב השנתי. כמו כן ניתן למצוא באתר ההסתדרות את הפרוטוקולים של ההחלטות שהתקבלו בבית נבחרי ההסתדרות. תקנוני הארגון ופעילותו. הכנסות ההסתדרות מגיעות מגביית דמי חבר/דמי טיפול.

"אנו מצפים שהתקנות יבטיחו שלצד השקיפות תשמר האוטונומיה של ארגוני העובדים בהתאם לאמנות הבין לאומיות. הצוותים המקצועיים שלנו ממשיכים בשיחות בנושא מול הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים".

התאחדות התעשיינים

מעבר להיותה הלובי של התעשיינים הגדולים בישראל, התאחדות התעשיינים היא בעלת כוח חוקי בלתי מובטל. היא חותמת הסכמים עם ההסתדרות לגבי כל העובדים בישראל, למרות שאלו לא חברים בהסתדרות ומעסיקיהם אינם בהכרח חברים בהתאחדות.

יותר מכך, כאשר ישנו "הסכם ענפי" בתחום מסוים, עצמאים רבים נאלצים לשלם "דמי טיפול ארגוני" מעצם עיסוקם בענף, זאת למרות שהם לא מקבלים שירותים מההתאחדות ולא בחרו להשתייך לה. כלומר, התאחדות התעשיינים היא מעין גובה מסים בזעיר אנפין, שבניגוד לממשלה (ולעמותות רגילות) אינו חייב בשקיפות בנוגע לשימוש בכספי העסקים הנישומים.

לטענת התאחדות התעשיינים, היא מתנהלת בצורה שקופה לחלוטין, אך רק כלפי העסקים החברים. גובה התקציב וחלוקתו לא התפרסמו לציבור בשום מקום, ואין לנו דרך לדעת על מה הם מוציאים את הכסף שהם גובים מהעסקים החוסים (מרצון, או שלא) תחת חסותם.

מהתאחדות התעשיינים נמסר: "התאחדות התעשיינים הנו ארגון הממומן בעיקרו מדמי חבר ומחוייב בשקיפות מקסימלית לחבריו. כך, תקציב ההתאחדות מוצג ומאושר בועדת כספים של חברי ההתאחדות, בנשיאות ומועצת התעשיינים.

"לעניין התקנות המתגבשות, אנו לומדים את המשמעויות, אך לא נראה שנתנגד לשינוי המוצע"

התאחדות המלונות

על פי נשיאות המגזר העסקי בישראל, התאחדות המלונות מאגדת כ-350 מלונות ברחבי הארץ, עם מיקוד בעיר אילת, שמעסיקים כ-34,000 איש. היא מהווה לובי של המלונות בישראל, הדוחקים בממשלה לסבסד את התחום, להעניק לו הקלות ולאשר לו לייבא עובדים זרים. בנוסף, ההתאחדות לחצה על הממשלה לא לפתוח את היציאה לסיני ביוני האחרון, זאת כדי לא לפגוע בפרנסת המלונות.

בהתאחדות המלונאים ענו לפנייתנו בלקוניות וסירבו לחשוף כל פרט שהוא. גם בתקנון שלהם הם מסרבים לחשוף את גובה דמי החבר שהם גובים מהמלונות, ואי אפשר גם לדעת מה היקף נכסיהם.

תגובת התאחדות המלונאים: "התאחדות המלונות נוהגת בשקיפות מלאה מול כל חבריה, נקיים כל חוק וכל הנחייה בנושא".

הסתדרות המורים

הסתדרות המורים מאגדת 160,000 עובדי הוראה: גננות ומורים בבתי הספר היסודיים ובחלק מחטיבות הביניים. היא מנהלת מצד המורים את כל המו"מ מול המדינה על התנאים והשכר.

בשל פעילותה, הפער בין מורים צעירים לוותיקים בישראל הוא השני בגובהו במערב, כאשר רוב שכר המורים נגזר מוותק או מתלויי-ותק כמו השתלמויות. ביכולתה להשבית את כל בתי הספר היסודיים והגנים בישראל או לשבש את פעילותם, והיא נוהגת לאיים בכך לקראת תחילת שנת הלימודים ברוב השנים.

כל מורה וגננת מחויבים לשלם דמי חבר או "דמי טיפול", גם אם אינם מעוניינים להיות חברים. בנוסף, תקציבים ממשרד החינוך לרווחת המורים עוברים דרך הסתדרות המורים, והיא משתמשת בהם כראות עיניה.

הסתדרות המורים מפרסמת תקציב באתר האינטרנט שלה, 392 מיליון שקל ב-2021, אך בדומה להסתדרות הרפואית הוא אינו מפורט ומבואר, ולא ברור מה הוא כולל. כך למשל, תקציב "תרבות ורווחה - מנהל כלכלי" הכולל בעיקר אירועים מסובסדים, עולה להסתדרות המורים 195 מיליון שקל בשנה. מה האירועים האלו, ולמי מגיע הכסף? להסתדרות המורים הפתרונים.

סעיפים סתומים נוספים כוללים "חינוך ערכי", "פעילות פדגוגית" או "אטרקציות". בעוד הסתדרות המורים מפרסמת את סך אחוזי המשרה של עובדיה (8,297 משרות מלאות במרכז ו-8,167 משרות מלאות נוספות בסניפים), היא אינה מפרטת את השכר של עובדים אלו והפערים ביניהם, כך שקשה להסיק מכך איזשהו מידע רלוונטי על פעילותם. גם שווי הנכסים בידי הסתדרות המורים אינו חשוף בתקציב, כך שאין לנו דרך לדעת בכמה הון היא מחזיקה.

מהסתדרות המורים נמסר: "תקציב הסתדרות המורים מפורסם באתר האינטרנט של הסתדרות המורים מאז שנת 2014".