שוק הכשרות שמגלגל מיליארדים בשנה ומוחזק במונופול הרבנות בדרך להיפתח לתחרות

שוק הכשרות, המגלגל מיליארדי שקלים בשנה ומוחזק כיום באופן בלעדי על-ידי הרבנות הראשית, בדרך להיפתח לתחרות: משרד האוצר ומשרד הדתות מקדמים במסגרת חוק ההסדרים תוכנית רוחבית לפתיחת שוק הכשרות לתחרות, במטרה להביא להפחתת יוקר המחיה והיקף ההוצאה הפרטית על צריכת המזון בישראל.

מדובר באחד הצעדים שהוסכמו במסגרת ההסדרים הקואליציוניים של ממשלת השינוי. עיקר הרפורמה הוא שינוי מבנה הענקת הכשרות באופן שבו במקום שהרבנות הראשית תעניק את תעודות הכשרות לעסקים ולתעשיות המזון, יוקמו תאגידים פרטיים שיפעלו ברישיון והם יהיו אלה שיעניקו את התעודות. באופן זה יבוטל מונופול הרבנות הראשית, אשר תפקידה יהיה לפקח על כך שהתאגידים עומדים בתנאי הרישיון שהוענקו להם אך היא לא תוכל לשלול את כשרות העסקים ולהתערב בפעילות העסק עצמו.

התוכנית צפויה להפחית את הנטל המושת הן על יצרני מזון מקומיים והן על בתי עסק המספקים שירותי הסעדה - בתי המלון, מסעדות ובתי הקפה בישראל.

כיום, על-פי החוק, הגורם היחיד שמוסמך להעניק תעודת כשרות לעסק - מסעדות, בתי מלון ותעשיות המזון בארץ - היא הרבנות הראשית, באמצעות הרבנות המקומית בכל עיר. אסור לאף גורם פרטי להשגיח על הכשרות של עסק מסוים, ואפילו הבד"צים החרדיים ושאר הכשרויות המחמירות חייבות לפי החוק לבוא רק בנוסף לכשרות של הרבנות הראשית, למרות שהם מחמירים ומקפידים הרבה יותר מהרבנות. כך יוצא שעסקים רבים "מתהדרים" במספר תעודות כשרות, וגם בעלויות גבוהות יותר אם הם מעוניינים בכשרות מחמירה יותר מהכשרות של הרבנות.

בנוסף לרבנות יש בעלות בלעדית כיום על השימוש במונח "כשר", שמקורה בחוק שירותי הדת. למסעדנים שלא מקבלים תעודת כשרות מהרבנות להגיד בעל-פה בלבד שהם עסק כשר, אולם בכל מסמך רשמי חל איסור להשתמש במילה. זו גם הסיבה שבתעודה שמספק ארגון צהר ההגדרה לבית העסק היא "תעודת פיקוח מזון" (עמותת צהר הקימה לפני מספר שנים את חברת צהר פיקוח מזון, כדי לספק מענה הלכתי לעסקים שלא מעוניינים להתקשר עם מונופול הכשרות של הרבנות, אך מחפשים מודל אחר שמאפשר פיקוח כשרות מלא).

לפי דוח של האוצר מ-2015, העלות של מונופול הכשרות עומדת על 2.8 מיליארד שקל בשנה ומהווה 3% מכלל מחירי המזון, ובנוסף קיימת עלות של עוד 600 מיליון שקל על חובת הכשרות הנוספת והכפולה לבד"צים.

הרבנות הראשית כמונופול יכולה לנקוב בכל מחיר, ועסק אשר שומר כשרות ייאלץ לשלם אותו. נכון להיום בעלי העסקים משלמים כמה אלפי שקלים בשנה בעבור אגרת הכשרות למועצה הדתית, אך העלות המשמעותית יותר היא העלות של העסקים על "משגיח" הכשרות שהם נדרשים להעסיק באופן ישיר. כל עסק המגיש או מייצר מזון ומעוניין בתעודת כשרות מחוייב להעסיק באופן ישיר משגיח, ולשלם לו שכר כתלוש משכורת או כנותן שירותים, בהתאם להיקף העבודה שלו. במקרה שמסעדה רוצה להתקשר בכשרות נוספת, מהדרין למשל, העלות מוכפלת כי היא משלמת סכום נוסף למשגיח. העלויות הכוללות מוערכות בין 20 ל-40 אלף שקל בשנה למסעדה.

במסגרת התוכנית לפתוח את שוק הכשרות לתחרות, תועבר הסמכות למתן תעודות כשרות בישראל לגופים פרטיים, לכלל בתי העסק, וללא מגבלה של אזורים. זאת, לעומת המצב הקיים בו הרבנים המקומיים הם בעלי הסמכות הבלעדית למתן תעודת הכשר. גופי הכשרות הפרטיים יקבלו רישיון הפעלה מהשר לשירותי דת ולאחר קבלת אישור זה, יפעלו באופן חופשי ברחבי הארץ.

הרבנות הראשית תהיה אמונה על קביעת סטנדרטים הלכתיים בסיסיים, אך גופי הכשרות יוכלו להרחיב עליהם. בנוסף, יינתן מענה לגופי כשרות שיבקשו לקבוע סטנדרטים ייחודיים שיוכלו גם לפעול ולתת תעודות הכשר.

כל הגופים הפרטיים שיקבלו את הרישיון להעניק תעודות כשרות יוכלו כמובן להשתמש בשורש "כשר" בתעודות שינפיקו.

על-פי ההערכות באוצר, התוכנית עתידה להתחיל לפעול בתוך כשנה, ועד להפעלת התוכנית באופן מלא תיקבע הוראת מעבר שבמסגרתה יפתחו אזורי הכשרות לתחרות, כך שכל רב מקומי יהיה רשאי לתת אישור כשרות גם מחוץ לתחום אחריותו.

באוצר סבורים כי התוכנית, שמהווה הלכה למעשה הפרטת שירותי הרבנות, תביא בשורה למיליוני צרכני שירותי ומוצרי הכשרות במדינת ישראל, מכלל הזרמים, דתיים, חרדים, מסורתיים וחילונים ולאפשר לכל אחד ואחת לצרוך מוצר כשר בהתאם להשקפת עולמו ובמחיר נמוך יותר.

עסק שפתוח בשבת יקבל תעודת כשרות?

הרפורמה של ליברמן לא נותנת מענה לשאלה האם עסק הפתוח בשבת אך מגיש מזון כשר יוכל לקבל תעודת כשרות. הסטנדרטים ההלכתיים להענקת תעודת כשרות לא ייקבעו בחקיקה ונשארו בסמכות מועצת הרבנות הראשית, אך גורמים באוצר אומרים שתועבר לרבנות הנחיה לפיה יש לקבוע מספר רמות של כשרות, מהקלה ביותר ועד המחמירה. המציאות מלמדת כי כל עוד ההחלטה על כך תהיה בידיים של הרבנות הראשית, עסק שייפתח בשבת לא יקבל תעודת כשרות. לדברי גורמים באוצר, ניתן יהיה לעקוף את המחסום הזה באמצעות תוספת שהוכנסה לחקיקה, שבמסגרתה ניתן מענה לשאלה מה ניתן לעשות אם הסטנדרטים הבסיסיים של הרבנות יהיו מחמירים מדי. "אנחנו מאפשרים מסלול עוקף בחקיקה שקובע שגוף פרטי שיהיה מעוניין לקבוע סטנדרטים הלכתיים שונים מאלה שנקבעו על-ידי הרבנות הראשית, יוכל לעשות זאת אם הוא יקבל גושפנקא רבנית. וכל מי שקיבל רישיון, גם במסלול העוקף, יהיה באפשרותו להשתמש בשורש הייחודי "כשר" שעד כה רק הרבנות יכלה להשתמש בו".

לדברי שר האוצר, אביגדור ליברמן, "יצירת תחרות בשווקים השונים היא אבן יסוד אותה אני מקדם במספר תחומים. גם בתחום הכשרות, המשפיע ישירות על עלות המזון ויוקר המחיה בישראל, יש הכרח להביא לשינוי מהותי לביטול המונופול הקיים היום. צעד זה יביא בראש ובראשונה לשיפור השירות לאזרחי מדינת ישראל, מכלל הזרמים, וכן יביא להוזלת מחירים. אני מודה לשר לשירותי דת, מתן כהנא, על גיבוש החלטה משותפת שתביא לשינוי שישפיע על אזרחי מדינת ישראל כבר בשנה הקרובה".

לדברי שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות והברים, ״הקמת התאגידים תפתח את שוק הכשרות לתחרות, ותשפר את רמת השירות לבעלי העסקים. ניתוק הקשר של יחסי עובד/ מעביד בין בעל העסק למשגיח הוא אחד מהדברים העיקריים שדחפנו אליהם, כמו גם ביטול הטאבו של הרבנות הראשית על המילה כשר. אין לנו ספק, שהרפורמה המוצעת תוריד את מחיר הכשרות וע״י כך גם את יוקר המחיה ותביא לכך שעסקים נוספים בתחום המסעדנות יבחנו בחיוב את הפיכת העסק לכשר. אנחנו מקווים שהרפורמה תעבור בממשלה, לטובת בעלי העסקים, צרכני הכשרות והציבור בכלל״.

עוד אומר ברמן כי "כיום העלות הממוצעת של כשרות לעסק עומדת על סדר גודל של 20,000 שקל, לא כולל חומרי גלם מיוחדים שהם דורשים מאתנו ועוד דברים. מדובר באגרות ועלות המשגיח. להערכתי פתיחת השוק תביא להפחתה של 10-20% בעלות הכשרות. לכלל הענף מדובר בחיסכון של עשרות מיליוני שקלים בשנה".