החרם של בן אנד ג’ריס, הברקס של יוניליוור והחשש שזו רק ההתחלה

יוניליוור מיהרה להודיע על ביטול ההתקשרות עם הזכיין הישראלי של בן אנד ג'ריס בשל סירובו להחרים את שטחי יהודה ושומרון • אבל האירוע הוא הרבה מעבר לסכסוך עם יצרנית גלידה, ומאותת לממשלת בנט-לפיד על הלחץ ההולך וגובר שמופעל על הממשל האמריקאי מצד גורמים אנטי-ישראלים

עובדת במפעל של בן אנד ג'ריס בבאר טוביה / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN
עובדת במפעל של בן אנד ג'ריס בבאר טוביה / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

ההודעה של חברת הגלידות בן אנד ג'ריס כי תפסיק את מכירות מוצריה ב"שטחים הפלסטינים הכבושים", לא תיארה את התוכנית המלאה של החברה. בן אנד ג'ריס התכוונה להחרים את ישראל לחלוטין ולא לחדש שום עסקה עם זכיין ישראלי - אך הנהלת יוניליוור, שמחזיקה בבעלות על בן אנד ג'ריס, חוסמת נכון לעכשיו כוונה זו.

הנושא, באופן טבעי, עבר באחת למגרש הדיפלומטי. ישראל פתחה בקמפיין נגדי הכולל מאבק משפטי בסיוע מושלי המדינות שחוקקו חוקים נגד פעילות BDS - וישנם כ-35 כאלה.

שר החוץ יאיר לפיד פרסם הודעה חריפה שהבהירה את קו הפעולה של ממשלת ישראל: "ההחלטה של בן אנד ג'ריס היא כניעה מבישה לאנטישמיות, ל-BDS... ליותר מ-30 מדינות בארה"ב יש חוקים נגד כניעה ל-BDS שעברו בשנים האחרונות. אני מתכונן ללכת אחת-אחת ולדרוש מהן להפעיל את החוקים נגד בן אנד ג'ריס".

יאיר לפיד / צילום: שלומי יוסף
 יאיר לפיד / צילום: שלומי יוסף

שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן פנה ל-35 מושלי מדינות בארה"ב, שבהן קיימת חקיקה נגד החרמת ישראל, וביקש לפעול משפטית נגד בן אנד ג'ריס: "בשנת 2018 הצלחנו להפוך יחד את החלטת Airbnb בנוגע לחרם על ישראל, ונוכל לעשות זאת יחד גם עכשיו". ארדן מתייחס לפרשה מנובמבר 2018, אז הודיעה Airbnb כי תסיר מודעות להשכרת דירות בשטחי יהודה ושומרון.

את הכפפה הרים אז מושל פלורידה, רון דה-סנטיס, כשהודיע כי יאסור על עובדי הממשל בפלורידה להשתמש בשירותיה של Airbnb כשהם בנסיעות עבודה. גם מושלים אחרים הצטרפו, כולל איומים למשוך השקעות, ו-Airbnb ויתרה.

הכוונה: להחרים את ישראל כולה

במקרה הנוכחי, כאמור, התכוונה בן אנד ג'ריס להחרים את ישראל כולה - על-ידי אי חידוש הזיכיון למכירת מוצרי החברה החל מדצמבר 2022 - כך עולה מדבריה של יו"ר דירקטוריון בן אנד ג'ריס, אנורנדה מיטאל. מיטאל זעמה על הודעת יוניליוור כי תמשיך לספק את הגלידה בישראל בדרך אחרת, לאחר סיום החוזה.

בשיחה עם רשת NBC אמרה מיטאל כי החברה-האם יוניליוור פעלה בהודעתה נגד סעיף העצמאות בחוזה עם בן אנד ג'ריס, שנחתם בעת מכירת החברה מידי בן לוי וג'רי גרינפלד לענקית המזון הבינלאומית בשנת 2000. מיטאל והדירקטוריון של בן אנד ג'ריס טוענים כי הסעיף מתייחס לעצמאות בהחלטות הנוגעות לערכי החברה, בו השתמשו גם בנימוק להפסקת מכירת המוצרים לרוסיה, למרוקו ולהונג קונג.

האירועים: החקיקה הפנים-אמריקאית

מעשית, החקיקה הפנים-מדינתית בארה"ב עובדת בעיקר כלפי חברות זרות. כך הפסיקו ב-2017 ניו ג'רזי וקולורדו את ההתקשרות עם הבנק הדני Danske Bank, שהפסיק את השקעותיו בחברות ישראליות שלהן יש קשר או סניפים ביהודה ושומרון.

ויש עוד דוגמאות כאלה. למשל, במאי 2017 הודיע הבנק האמריקאי Comercia, שבסיסו בדאלאס, על סגירת חשבון השייך לארגון השמאל הקיצוני IADL, שהאשים את ישראל בפשעי מלחמה וקידם צווי מעצר נגד קציני צה"ל. באפריל 2016 מדינת אילינוי איימה בפתיחה בחקירה נגד הבנק הגרמני Commerzbank על רקע דיווחים לפיהם ארגונים התומכים בתנועת ה-BDS מחזיקים בו חשבונות.

בחקיקה הפדרלית ישנן התייחסויות לעניין החרמות במסגרת חוק מסחר בינלאומי, שכולל איסורים והגבלות שיוטלו על ארגונים עסקיים ועל חברות שמחרימות עסקים בישראל או בשטחים בריבונות ישראלית. כלומר, לא כולל שטחי יהודה ושומרון. ההודאה של בן אנד ג'ריס, לפי התכוונה החברה להפסיק את המכירות לכל ישראל, עשויה ליפול תחת החוק הזה.

ללחץ הפדרלי יצטרף גם לחץ נוסף על החברה - המהלך של בן אנד ג'ריס הביא לקריאות להחרמתה בתוך ארה"ב, ורשתות מזון בבעלות יהודית הודיעו כי יפסיקו לשווק את תוצרת חברת הגלידות מורמונט.

היחסים: "סקר האפרטהייד" האמריקאי

החרם של בן אנד ג'ריס מגיע במקביל לסקר שנעשה לאחרונה בקרב יהודי ארה"ב, ותוצאותיו אינן נעימות עבור ישראל: לפי הסקר, כמעט רבע מהיהודים האמריקאים סבורים כי ישראל היא מדינת אפרטהייד, 22% הסכימו לאמירה שישראל מבצעת רצח עם מתמשך נגד הפלסטינים, ו-9% מהם סבורים כי לישראל אין כלל זכות קיום כמדינה ריבונית. בקרב הצעירים התוצאות גרועות בהרבה. הסקר, שמסמל את הסחף בעמדות האמריקאים כלפי ישראל, כואב עוד יותר בהתחשב בכך שהוא מגיע מיהדות ארה"ב.

בן לוי וג'רי גרינפלד, מייסדי חברת הגלידות מורמונט, הם חיות פוליטיות עוד בטרם התחילו למכור את הגלידות שלהם. שורשיהם בתנועה ההיפית, ובתוך החברה שהקימו קבעו כללים כמו תרומת חלק ניכר מהמחזור למפעלים קהילתיים. לוי מוכר כתומך ותורם נלהב של ברני סנדרס, והוא לא חוסך ביקורת מהמדיניות הישראלית.

השניים אומנם כבר לא בעלי החברה, אבל בעסקת המכירה ליוניליוור נקבע כי הדירקטוריון שלה יישאר עצמאי וימשיך בדרך של המייסדים. גם הדירקטוריון הנוכחי מורכב ברובו מאנשים בדמותם ובצלמם של המייסדים, וממנו אפשר להבין את ההחלטה להחרמת שטחי יהודה ושומרון וישראל כולה.

התגובה: ישראל מתמקדת בבן אנד ג'ריס

התגובות החריפות מצד מממשלת ישראל מתארות את החשש מההשלכות של החרם - יש להחרמה חשיבות סמלית משמעותית, שכן היא נותנת לגיטימיות לצעדים ממשיים מצד השמאל האמריקאי האנטי-ישראלי, שיש לו מהלכים רבים במסדרונות הממשל הדמוקרטי. הלחצים שמפעילות חברות קונגרס אקטיביסטיות כראשידה טאליב אילהאן עומר ואלכסנדרה אוקסיו קורטז על הבית הלבן והקונגרס להפסקת הסיוע ומכירת הנשק לישראל, מתגברים, וצוברים תומכים עם כל מבצע נוסף ברצועה.

בשלב הזה נראה כי ישראל מתמקדת במאבק ישיר מול בן אנד ג'ריס, ככל הנראה כדי לא לעורר מהומה שתעביר את המשקל למישור המדיני. הגישה של ממשלת בנט כלפי וושינגטון הפוכה מממשלת נתניהו ומתרחקת מעימותים אפשריים עם המפלגה הדמוקרטית, שבתוכה מתנהל מאבק לא קטן בסוגיית ישראל.

ארדן במכתבו מדגיש זאת ומתמקד בחברה: "בעוד מדינות ערב מבטלות את החרם על ישראל וחותמות על הסכמי שלום עמה, ושיתוף-הפעולה באזורנו הולך וגדל, לא מתקבל על הדעת שחברות אמריקאיות עם אג'נדות רדיקליות יצאו נגד מדיניות ארה"ב ויפעלו נגד נורמליזציה ושלום".

ג'ם טריק יוקסל, מנכ"ל יוניליוור ישראל / צילום: איל יצהר
 ג'ם טריק יוקסל, מנכ"ל יוניליוור ישראל / צילום: איל יצהר

גם ראש הממשלה נפתלי בנט בחר בכיוון הזה ופרסם הודעה על שיחתו עם מנכ"ל חברת יוניליוור, אלן ז'ופ. בהודעה נאמר כי בנט רואה בחומרה רבה את ההחלטה של בן אנד ג׳ריס להחרים את ישראל, וכי ישראל תפעל באופן תקיף נגד כל פעולה של חרם המופנה נגד אזרחיה.

מצד שני, הקואליציה הרחבה לא מאוחדת בדעתה גם בנושא הזה. במרצ, שהמאבק בהתיישבות ביהודה ושומרון הוא לחם חוקה, מאשימים אותה בפגיעה בישראל: ח"כ מוסי רז אמר לגלובס כי "אזרחי ישראל נפגעים שוב בשל ההתנחלויות שאינן חוקיות ואינן מוסריות". ראשי המפלגה, השרים ניצן הורוביץ, תמר זנדברג ועיסאווי פריג', שמרו על שתיקה. גם במפלגת העבודה העדיפו לשמור על שתיקה.

ביש עתיד נקטו בגישה האקטיבית של שר החוץ לפיד נגד החרמת יהודה ושומרון, ושרת הכלכלה ארנה ברביבאי פרסמה סרטון טיקטוק של השלכת אריזת גלידת בן אנד ג'ריס לפח. 

החוק הישראלי מאפשר לתבוע פיצויים מחברה היוזמת חרם | שירית אביטן כהן

הפעילות הישראלית במאבק נגד חרם כלכלי, דוגמת זה של חברת בן אנד ג'ריס, מתחלקת בין שתי זירות: הראשונה - מבית, ונועדה למנוע מיצרנים וארגונים ישראלים להטיל חרמות כלכליים ותרבותיים על גורם או אדם רק בשל זיקתו למדינת ישראל או על אזורים בשליטתה; והשנייה - בחו"ל, על-ידי לחץ מדיני, כפי שהפעילו ביממה האחרונה ראש הממשלה נפתלי בנט, שר החוץ יאיר לפיד ושגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן.

אם מתמקדים בנושא הראשון, ב-2011 נחקק בכנסת חוק החרם של זאב אלקין ודליה איציק, אולם הוא סורס בהתערבות בג"ץ ב-2015, לאחר שהוסר ממנו סעיף שקבע כי מי שנפגע מחרם כזה יוכל לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק.

על-פי החוק בנוסחתו המקורית, יוזמה לחרם כלכלי, אקדמי או תרבותי על מדינת ישראל או גופים המצויים בשטחה וכן ביהודה ושומרון, תוגדר "עוולה אזרחית". כך, גוף שיוחרם יוכל לתבוע פיצויים מיוזם החרם ללא קשר לעלות הנזק. בנוסף, החוק מאפשר לשר האוצר למנוע מגופים המשתתפים בחרם לגשת למכרזים ממשלתיים. השבוע פנה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) לראש הממשלה בנט בבקשה להפעיל נגד חברת יוניליוור את הסעיף בחוק שמאפשר לשלול ממנה הטבות.

לעומת זאת, גורמים מדיניים נדרשים לפעול בכלים יצירתיים בהיעדר חקיקה ישראלית היכולה להשפיע על הנעשה מחוץ לגבולות המדינה. בין היתר מחפשים הגורמים המדיניים קשר לדירקטוריון החברה ומי משפיע עליו, במקביל ל"גביית מחיר" ציבורית מהחברה המחרימה. כך בין היתר פועלת ישראל לעודד ארגונים לנקוט הליכים משפטיים נגד החברה, מארגנת חרם נגדי ומבקשת לקדם הליכי חקיקה באותן מדינות נגד ארגוני החרם. 

צרו איתנו קשר *5988