בכיר בהסתדרות: "עסקת החבילה של ליברמן בדרך לפיצוץ. אם לא נקבל 2 מהדרישות שלנו לא נשב סביב השולחן"

עשרה ימים בלבד לפני הדד ליין לסיום השיחות לגיבוש עסקת החבילה - שעומד על ה-1.8, על פי הצהרותיו של שר האוצר אביגדור ליברמן - מסתבר כי השיחות לא התקדמו כלל ובמהלך 30 הימים האחרונים כל צד נותר מבוצר בעמדותיו • בכיר בהסתדרות: "אין לאן להתקדם"

שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

"עסקת החבילה בדרך לפיצוץ", כך אומר לגלובס בכיר בהסתדרות. לדבריו, השיחות לגיבוש עסקת החבילה תקועות במצב בו ארגוני התעשייה והמעסיקים מסרבים לכל דרישות ההסתדרות ולא מוכנים לזוז מעמדתם, והאוצר לא מצליח לשכנע אותם לוותר על כלום. "אין לאן להתקדם. אם לא נקבל את העלאת שכר מינימום וגם את קיצור שבוע העבודה או סופי שבוע ארוכים לא תהיה עסקת חבילה. אם לא נקבל לפחות שתיים מתוך הדרישות שדרשנו לא נשב יותר סביב השולחן".

עשרה ימים בלבד לפני הדד ליין לסיום השיחות לגיבוש עסקת החבילה - שעומד על ה-1.8, על פי הצהרותיו של שר האוצר אביגדור ליברמן - מסתבר כי השיחות לא התקדמו כלל ובמהלך 30 הימים האחרונים כל צד נותר מבוצר בעמדותיו, ולא מוכן לזוז מהן. ליברמן מאוד רוצה לגבש עסקת חבילה כוללת, אך נראה כי ההיתכנות לכך כמעט אפסית.

ארנון בר-דוד, יו"ר ההסתדרות / צילום: דוברות ההסתדרות
 ארנון בר-דוד, יו"ר ההסתדרות / צילום: דוברות ההסתדרות

יומיים לאחר כניסתו לתפקיד כינס ליברמן את ראשי ארגוני העסקים והתעשייה וההסתדרות לצורך הכרזה על גיבוש "עסקת חבילה" במסגרת שולחן עגול. ליברמן ביקש שהארגונים והאוצר יקדמו יחד את ההתמודדות עם בעיות התעסוקה והפריון במשק, הסכמי השכר הצפויים והצורך להעביר את המשק ממשבר לצמיחה. בפגישה שקיים אז עם נגיד בנק ישראל וראשי ארגוני העסקים והתעשייה נרשמה אופטימיות וממלכתיות.

חלק מהנוכחים בפגישה אף אמרו שהם לא זוכרים כל כך הרבה חיוכים בפגישה עם האוצר מזה שנים, אבל השאלה שעמדה במרכז השולחן הייתה האם הדרישות של כל צד בעסקת החבילה הן ריאליות, ומה פוטנציאל ההתנגשות ביניהן. כעת, כמעט 40 יום אחרי הפגישה, החיוכים נמחקו והמציאות שמדגישה את הפער בין עמדות הצדדים טפחה על פני האוצר. ההתנגשות הצפויה בין העמדות הגיעה, ונראה כי למרות מפגשים מרובים בין הצדדים (לעיתים מספר פעמים בשבוע) לא נרשמה כל תזוזה של הצדדים מעמדות המוצא איתם הגיעו לדיון.

אל השולחן הגיעו כל הצדדים עם דרישות ברורות. יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד ציין כי ההסתדרות דורשת קיצור שבוע העבודה בישראל ל-40 שעות (במקום 42) וקיום סופי שבוע ארוכים וכן העלאת שכר המינימום בפעימות ל-6,000 שקל בחודש ותוספות שכר למגזר הציבורי. מנגד, מוכנים בהסתדרות לדבר על הקפאת שכר עובדי המגזר הציבורי. על פי הסכמות קודמות עם האוצר אמור שכר העובדים לעלות מדי שנה ב-1.5% ובסך הכל לעלות בכ-8% בשנים 2018 עד 2022. בהסתדרות מסכימים להקפיא את העלאת השכר בשנה הקרובה ובהמשך אף לקבל העלאות שכר נמוכות מהמסוכם, בשיעור 1% ו-1.2% לשנה.

ראשי ארגוני העסקים והתעשייה - יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים ונשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי - הגיעו עם דרישות מנוגדות לחלוטין לדרישות של ההסתדרות. תומר ואמיתי מתנגדים להעלאת שכר המינימום ולקיצור שבוע העבודה, כיוון שהעלויות של המהלכים הללו שמוערכים במיליארדים רבים יושתו על כתפי המעסיקים שעדיין מתמודדים עם משבר הקורונה.

לדברי תומר, עד שכל זה לא יקרה אין אפשרות לדבר על הדרישות של ההסתדרות. "ברור שנתנגד לקיצור שבוע העבודה. אלה עלויות של מיליארדים. הדרך היחידה שנסיר את ההתנגדות היא אם בטווח הארוך נראה שהורידו עלויות ייצור, רגולציה דרמטית והגדלת פריון. עד שזה לא יקרה בפועל אין על מה לדבר בכלל. השניים דורשים תכנית לשיקום העסקים והתעשייה והעלאת הפיריון במשק לפני שהם מוכנים לשמוע על העלאת שכר המינימום וקיצור שבוע העבודה.

"אין עוד על מה לדבר"

באוצר לכאורה היו אמורים לגשר בין הפערים בין הגישות הללו, אך כעת מתברר כי במשך כ-40 ימים לא הצליחו שר האוצר ונציגי האוצר להזיז את הצדדים מעמדת. על הרקע הזה טוען הגורם הבכיר בהסתדרות כי "אין עוד על מה לדבר. יש לנו דרישות מאוד ברורות שנוגעות בעיקר לאוכלוסיות מוחלשות. דיברנו על העלאת שכר מינימום ל-6,000 שקלים בפעימות, כלומר זה לא קורה מחר בבוקר, אלא בעוד חצי שנה-שנה נעלה ל-5,500 ואז נעשה עוד שתיים-שלוש פעימות, אבל צריך לתת ל-800 אלף איש שמרוויחים שכר מינימום אופק. בפעם הקודמת שהעלינו את שכר המינימום זה העלה את כל השכר במשק כלפי מעלה והרים את כל המשק. לטובת זה צריך לרתום את המעסיקים אך המעסיקים לא מוכנים לכך. הם לא מוכנים גם לשמוע על קיצור שבוע העבודה או סופי שבוע ארוכים".

עוד מוסיף אותו גורם, כי "קיצור שבוע העבודה הוא הכרחי. אנחנו עובדים הכי הרבה ביחס למדינות ה-OECD ובכלל בעולם, שם כולם סביב 36-38 שעות ואנחנו על 42. אנחנו רוצים להוריד ל-40 שעות במדרגות ולא מקבלים את זה".

אותו גורם חושף שבאוצר לא מצליחים להזיז כלום, וכל צד מבוצר בעמדתו. לדבריו, "בעסקת חבילה שלוש הצדדים למשולש צריכים להתפשר קצת, אבל כאן מצפים רק מההסתדרות לתת ולתת ולא לקבל כלום. באוצר לא מצליחים לרתום את המעסיקים לטובת העניין. התעשיינים והעסקים רוצים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. זה לא עובד כך. כל אחד צריך לוותר על משהו. אנחנו מוכנים לוותר על הרבה כסף ולהיכנס לפינות לא פשוטות מול עובדי המגזר הציבורי. הקפאת שכר זה משהו שקורה אחת ל-30-40 שנה, ולא כל שנה, אבל אנחנו מוכנים להסכים לכך בהנחה שנקבל חלק מהדרישות האחרות שלנו. אם נקבל שתיים מתוך הדרישות שלנו, אז נוכל להמשיך לעסקת חבילה. בלי זה אין טעם לדבר".

הגורם הבכיר בהסתדרות חושף כי באוצר ביקשו מההסתדרות שלא לפוצץ את השיחות ולהמשיך לדבר ואכן הדיונים נמשכו כל העת והיחסים בין הצדדים מקצועיים וטובים גם ברמה האישית, אך אמש הגיעו בהסתדרות למסקנה כי השיחות הללו לא מתקדמות לשום מקום. "אנחנו אומרים לא בכח. מבחינתנו זה על הסף של להגיד 'לא יהיה', כי אם אלה לא נותנים ואלה לא נותנים ורק אנחנו צריכים לתת אז לא יהיה".

גם יו"ר נשיאות המגזר העסקי והתאחדות האיכרים, דובי אמיתי הודיע היום כי לא תהיה עסקת חבילה, מסיבות אחרות. "אני מודיע לכם חגיגית כמי שעומד בראשות נשיאות המגזר העסקי - לא תהיה עסקת חבילה במשק. הם החליטו ללכת לחקלאות ולמגזר העסקי על הראש ולא ניתן להם להכניס את זה לחוק ההסדרים. אני קורא לשר האוצר ליברמן - אל תיתן לאגף התקציבים להוליך אותך שולל, הם ניסו לעשות זאת כשהיית שר התשתיות והחלטת על התפלת המים המשמעותית שהצילה את מדינת ישראל מהתלות לייבא מים מטורקיה. 100 שקל לדונם זו איננה תמיכה ישירה, זו יריקה בפרצוף לחקלאים שאומרת להם: תסגרו את המשק מה שיוביל לצמצום הגידולים ולנטישת קרקעות - הרס מפעל החקלאות והציונות היושבת על גבולות המדינה".

משרד האוצר מסר בתגובה כי "אנו מאמינים שנצליח להגיע להסכמות עם כל הצדדים".

מנשיאות המעסיקים והעסקים (התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר והתאחדות חקלאי ישראל) נמסר: "מטרת המעסיקים בעסקת החבילה הנה יצירת שינוי ממשי והתאמת מערכת יחסי העבודה לתקופת הקורונה, לצד יצירת מנועי צמיחה משמעותיים למשק. אנחנו מתואמים עם הממשלה בחלק גדול מהתוכנית, וצוותים מקצועיים נמצאים בהידברות שוטפת במטרה להגיע להסכמות כמעט מלאות. נזכיר כי מטרת עסקת החבילה הנה לשמר את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה במשק הישראלי ולא להוסיף ימי חופש או לקצר שעות עבודה כדי לייצר הישג פוליטי ליו"ר ההסתדרות. במציאות של מאות אלפי מובטלים המשימה המרכזית היא לייצר מקומות תעסוקה יציבים ומתגמלים ולא לייקר את עלות ההעסקה של המעסיק הישראלי בצורה מלאכותית. המעסיקים תומכים בהמשך ההידברות המקצועית בכדי לקדם את מטרות עסקת החבילה, וסבורים כי הפרובוקציות בעת הזו מיותרות".