"הפסדנו כסף בקורונה כי המשכנו להעסיק חלק מהעובדים, אבל חשבנו על טובת הלקוחות"

כבר ידוע שתחום התיירות הוא אחד מאלה שניזוקו בצורה משמעותית ממגפת הקורונה. על אחת כמה וכמה כשמדובר בחברת תיירות שמשווקת כרטיסים לאירועי ספורט ולמופעים - כך שהנזק הוא כפול - גם כשהתיירות הרימה ראש, אירועים המוניים עוד לא ממש התרחשו.

יוסי אלפסי הוא מנכ"ל ובעלים של חברת "Live Tickets" המשווקת כרטיסים לצרכנים ולסוכני הנסיעות, 75% מתוכם לאירועי ספורט ובעיקר כדורגל והשאר למופעים, להצגות ולאירועי תרבות. מרץ 2020 הוא חודש שייזכר עבורו פעמיים - לאור הצניחה בטיסות עם סגירת השערים במדינות רבות ועם ביטולים של אירועי ספורט שהחברה כבר שריינה מאות כרטיסים בהם.

שיטת העבודה היא כזו - רוכשים מראש כרטיסים מספקים מקומיים ומוכרים אותם לאחר מכן. לאור זאת, מסביר אלפסי כי הסיכון נופל עליו. כשהוא מחזיר ללקוחות כסף על כרטיס שרכשו, רוב הסיכוי שהוא עצמו לא יקבל כסף מהספק שממנו רכש. "בתחילת הקורונה נקטנו בגישה שאומרת להשאיר עובדים כדי שיענו לטלפונים. ידענו שהלקוחות ירצו תשובות ולא יכולנו להרשות לעצמנו להיעלם כפי שחברות אחרות עשו. אנשים היו צריכים לדעת מה קורה עם הכסף שלהם", הוא אומר.

"נתקלנו בהיענות ובסולידריות, מכיוון הלקוחות שרבים מהם הסכימו לקבל שוברים למימוש עתידי במקום החזר. חשבתי שאבלה בבתי משפט בתביעות או ש'אזכה' לשיימינג על סוגיית ההחזרים הכספיים, ובמקום זה קיבלתי תמיכה מדהימה מלקוחות, גם כאלה שקנו כרטיסים בעשרות אלפי דולרים. "בכל הנוגע להופעות, הרוב הגדול ביקשו להשאיר את הזכות שלהם לכרטיס. אנשים  רק ביקשו שנבטיח להם שהכרטיס יהיה תקף למועד שבו ייערכו ההופעות", הוא אומר.

משחקי היורו היו אמורים להוות נקודת אור משמעותית. כ-10,000 ישראלים נסעו למשחקים, כשבמצב רגיל אלפסי מעריך כי המספר היה קרוב לפי שלושה או ארבעה. "ישראל היא המדינה שממנה הגיע הכי הרבה קהל מבין המדינות שלא משתתפות ביורו. אלא שביום שרה"מ נפתלי בנט אמר שהוא מבקש שלא לטוס לחו"ל, זה היה לפני משחקי הגמר, ובבת אחת הכול נעצר", אומר אלפסי.

"למשחקי היורו שילמנו מאות אלפי יורו לספקים השונים, למזלי, כולם שרדו אבל עד היום הכסף נמצא בחו"ל. לקחנו הלוואה בערבות מדינה כדי לגשר על הפער שבין הכסף שלא חזר אלינו ובין זה שהחזרנו ללקוחות. אני מעריך שרוב הכסף שבחו"ל ישמש אותנו שנים קדימה למשחקים הבאים. גם האולימפיאדה הייתה אמורה למשוך קהל מישראל. הפסדנו כסף בתקופה הזו, כי המשכנו להעסיק חלק מהעובדים, אבל הראייה הייתה לטווח הארוך אל מול הלקוחות".

"עד למגפה צמחנו לאט ובטוח"

את "לייב טיקטס" הקים אלפסי ב-2006. "ב-2005 לא רציתי עוד לעבוד במשרד של אף אחד ופתחתי מערך של שיווק מוצרים בחו"ל. המוצר המוביל היה כרטיסים לאירועי ספורט אמריקאי. בפיינל פור ב-2010 מכרנו מאות כרטיסים וגם למשחקי כדורגל בספרד ובאנגליה.

"עד למגפה צמחנו לאט ובטוח והפכנו לשחקן דומיננטי בעולם הכרטיסים. בגלל המודל של העסק שבמסגרתו אני משמש כמתווך בין ספקים ללקוחות ושכרוך בו סיכון, הרבה מתחרים לא שרדו. אנחנו יודעים להשיג כרטיסים בעיקר לאירועים שהם סולד 'אאוט'.  בענף הזה הספקים קונים מלאים בבת אחת ואז פועלים בשוק המשני. המחירים כמובן עולים בדרך. הופעות של ברוס ספרינגסטין שעלו כ-600 דולר במחיר הנקוב נמכרו באלפי דולרים כי ההופעה הייתה 'סולד אאוט' והשוק המשני מתומחר על פי הביקוש. זה שוק שיש בו המון ספקולציות - מי שהחזיק בכרטיס לגמר היורו קנה אולי כרטיס ב-450 אירו ובסוף מכר ב-3,000 יורו כי אנגליה עלתה לגמר במשחק ביתי. מנגד בחצי הגמר ספרד-איטליה הערך של הכרטיסים ירד כי אוהדי הנבחרות לא יכלו להגיע לאנגליה".

אלפסי מספר שהצליח לשרוד את התקופה באמצעות הלוואה מהקרן לעסקים קטנים, מכסף שהביא מהבית ובאמצעות התמיכה וההבנה שזכה לקבל מלקוחותיו. לדבריו, "כולם רק רצו לשמוע שאנחנו לא פושטים רגל ושהכסף שלהם בטוח. כיום החזרנו כשישה מהעובדים, כשלפני הקורונה היינו 13, כי אי אפשר היה להשאיר אותם בבית.

"ווליום ההזמנות כיום הוא לאירועים סביב חג המולד ולסוף עונות הכדורגל האירופי בחודש אפריל-מאי. חשבנו שהחגים יהיו בוננזה, אבל אנשים מפחדים להזמין, לכן בקרוב נציע אפשרות לביטול מכל סיבה כדי שהמזמינים יידעו שהכסף לא יילך לאיבוד, אם משהו ישתנה בנהלים.

"בראייה שלי העסק חייב לעבוד כל הזמן ואנחנו מכינים אותו ליום שאחרי בשיפורים טכנולוגים ובהסכמים עם הסוכנים בחו"ל. צורם לנו שלסגמנט של תיירות החוץ אין 'אבא ואימא', לתיירות פנים יש שר ויש לובי חזק לבתי המלון, אבל מי שמתפרנס מהתיירות היוצאת נופל בין הכיסאות. החל"ת נגמר, ולעובדים אין לאן ללכת. ומישהו בממשלה צריך לתת על זה את הדעת".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il