דיסטל-אטבריאן טוענת שפייסבוק מפלה ימנים - וזה מדעי. ומה האמת?

פייסבוק מתנכלת לאנשי ימין ומהללת אנשי שמאל? אל תמהרו לעשות לזה לייק • המשרוקית של גלובס

"אלה שחושבים שאין השגחה פרטית על פייסבוק ישראל ובאופן פרטיקולרי על אנשי ימין בפייסבוק ישראל - טועים", טענה ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן בראיון ברדיו 103FM. "יש. זה גם עלה במחקר של המכון הטכנולוגי בחולון שבדק וניטר באופן הכי מדעי שאפשר וגילה שיש צמצום חשיפה וחסימה של אושיות ימין ועלייה עקבית בחשיפה ואי חסימה של אנשי שמאל. הדבר הזה נחקר באופן מדעי".

הטיעון הנחרץ של הח"כית מסתמך על עבודה שנעשתה במכון הטכנולוגי חולון בהובלת ד"ר יהונתן שלר שעיקריה פורסמו בגלובס במאי. אך האם העבודה אכן הראתה את מה שדיסטל-אטבריאן טוענת שהיא הראתה? והאם אכן מדובר במחקר שנעשה באופן "הכי מדעי"?

נסביר מה עשו במכון הטכנולוגי: כדי לבחון את הסוגיה נבחרו על ידם שבעה מובילי דעה מכל מחנה. לגבי כל אחד נאספו נתונים אודות שיתופים ותגובות לפוסטים שהעלו בפייסבוק במשך 16 חודשים - מינואר 2020 ועד מרץ 2021. לאחר מכן, הנתונים עברו "נירמול" בהתאם לכמות העוקבים שיש לכל נבדק, וחולקו לפי רבעונים. בסוף התהליך התקבלה השוואה בין שלוש תקופות.

ההשוואה שבה טענת הקיפוח של אנשי הימין היא לכאורה הבולטת ביותר היא זאת שנערכה בין הרבעון הראשון של 2020, לרבעון האחרון של אותה שנה. במהלך התקופה הזאת ארבעה כותבים מימין סבלו מירידה מובהקת בחשיפה, בעוד משמאל רק כותב אחד סבל מירידה. מנגד, גם במהלך התקופה הזאת כמעט מחצית מקבוצת הימין, שלושה כותבים, רשמו עלייה מובהקת, במקביל לעלייה מובהקת של חמישה מאנשי השמאל.

שתי התקופות האחרות מראות פערים הרבה פחות בולטים בין הקבוצות. בהשוואה בין הרבעון הראשון של 2020 לרבעון המקביל של 2021 עולה כי חמישה כותבים מימין חוו ירידה מובהקת בחשיפה וכך קרה גם לשלושה כותבים משמאל (במקביל, שני כותבים מימין ושלושה משמאל רשמו עלייה). בתקופת ההשוואה האחרונה, הרבעון האחרון של 2020 והרבעון העוקב ב-2021, רשמו ירידה מובהקת ארבעה אנשי ימין ושלושה אנשי שמאל. כל שאר הנבדקים לא רשמו כל שינוי מובהק.

במילים אחרות, גם אם הבדיקה שסקרנו מראה פגיעה מעט גדולה יותר באנשי ימין קשה לומר שהיא מצביעה על מגמה עקבית מובהקת לגביהם, ובוודאי שהיא לא מצביעה על עלייה עקבית בחשיפה של אנשי שמאל. בנוסף, בניגוד לדברי הח"כית, הבדיקה כלל לא עסקה בחסימת כותבים בפייסבוק, כך שהיא לא הניבה מסקנות בנושא.

ומה לגבי הטענה שהבדיקה נעשתה באופן "הכי מדעי"? ראשית, קל לראות שמדובר בבדיקה בהיקף מאוד מצומצם. זה אולי תוצר לגיטימי של בדיקה ראשונית שיכולה בהמשך להתפתח למחקר של ממש, אך במצבה הנוכחי ספק אם ניתן לכנות אותה "מחקר מדעי". העבודה כלל לא פורסמה כמאמר אקדמי, ומטבע הדברים גם לא עברה ביקורת עמיתים.

בשורה התחתונה: דבריה של דיסטל-אטבריאן לא נכונים ברובם. המחקר שהזכירה אכן הראה פגיעה מעט גדולה יותר בחשיפה של אנשי ימין, אך לא מראה עלייה עקבית של כותבים משמאל, ולא עוסק בחסימת פרופילים. בנוסף, לא מדובר במחקר מדעי אלא בעבודה ראשונית של ניתוח נתונים בהיקף מצומצם.

תחקיר: טלאור שמש

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: גלית דיסטל-אטבריאן
מפלגה:
הליכוד
תכנית: אראל סג"ל, 103FM
תאריך:18.07.21
ציטוט: "אלה שחושבים שאין השגחה פרטית על פייסבוק ישראל ובאופן פרטיקולרי על אנשי ימין בפייסבוק ישראל, טועים. יש. זה גם עלה במחקר של המכון הטכנולוגי בחולון שבדק וניטר באופן הכי מדעי שאפשר וגילה שיש צמצום חשיפה וחסימה של אושיות ימין ועלייה עקבית בחשיפה ואי חסימה של אנשי שמאל. הדבר הזה נחקר באופן מדעי"
ציון: לא נכון ברובו

"יש הלימה מוחלטת בין כיעורו הפנימי והחיצוני" - כך סיפרה ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן שהגיבה לאדם שהציע לה בפייסבוק לפקוד אנסים לליכוד בראיון שנתנה ביום ראשון, 18.07.21, בתכניות של אראל סג"ל ברדיו ללא הפסקה. את האמירה הזאת, הזכיר סג"ל, צייצה העיתונאית אפרת פינקל מערוץ 20 בחשבון הטוויטר הפרטי שלי וכתבה: "למה שנבחרת ציבור תדבר כך לאנשים?", ללא מתן הקשר. בעקבות כך, ממשיך השיח בין דיסטל לסג"ל, פייסבוק חסמו את חשבונה של חברת הכנסת מהליכוד. עוד היא סיפרה כי עד לפני 3-4 שנים היא הייתה נחסמת בפייסבוק באופן קבוע ובזכות כתבה שעשה גיא לרר על כך, היא קיבלה התנצלות מהרשת החברתית ומאז לא נחסמה עד עכשיו. השיח ממשיך לנוהג כללי יותר של פייסבוק לטענתה: "אלה שחושבים שאין השגחה פרטית על פייסבוק ישראל ובאופן פרטיקולרי על אנשי ימין בפייסבוק ישראל, טועים. יש. זה גם עלה במחקר של המכון הטכנולוגי בחולון שבדק וניטר באופן הכי מדעי שאפשר וגילה שיש צמצום חשיפה וחסימה של אושיות ימין ועלייה עקבית בחשיפה ואי חסימה של אנשי שמאל. הדבר הזה נחקר באופן מדעי".

המחקר המדובר נערך על ידי ד"ר יהונתן שלר וסטודנטים בוגרי המעבדה למדע הנתונים, תומר ווינשטיין ומשה גותם, בעקבות ציוץ בטוויטר של הפובליציסט ואיש התקשורת, ארז תדמור, מאפריל האחרון שאומר כי הוא ומעצבי דעת ימניים נוספים חווים ירידה דרסטית בחשיפה בפייסבוק. נתוני המחקר כבר פורסמו בעבר, למשל בכתבה בגלובס ממאי האחרון. המחקר כלל בתחילה 8 כותבי דעות מהימין ו-8 מהשמאל, אך אחד מכל "מחנה" ירד מהניתוח הסטטיסטי בעקבות היעדר מידע רציף. מהנותרים, שבעת הכותבים המזוהים עם השמאל הם: אלדד יניב, אורלי בר-לב, אורי משגב, רונית צח, אורלי נוי, תומר פרסיקו ואורי ברייטמן. מהצד המזוהה עם הימין נבדקו: גלית דיסטל-אטבריאן, שי גולדן, גדי טאוב, יאיר נתניהו, הצל, אלי ציפורי ועירית לינור.

החוקרים אספו נתונים אודות שיתופים ותגובות על פוסטים בפייסבוק של אותם כותבים במשך 16 חודשים, מינואר 2020 ועד מרץ 2021, חילקו אותם לרבעונים ונירמלו ביחס לכמות העוקבים שיש לכל אחד מהם. חשוב לציין כי הבחירה נעשתה לפני שלב איסוף הנתונים כדי למנוע מצב של הטייה סטטית שהייתה יכולה לנבוע מבחירת דמויות לפי כמות הנתונים שיש לגביהן.

בחנו את ממצאי המחקר. בהשוואה בין רבעון ראשון 2020 והרבעון המקביל ב-2021 מראה כי עבור 13 מהכותבים, 6 בשמאל ו-7 בימין, יש שינוי מובהק במספר התגובות, אך כאשר נבדקה מגמת השינוי היה ניתן לראות כי בעוד שבשמאל אצל 3 מהכותבים היתה עלייה מובהקת ואצל 3 הייתה ירידה מובהקת, בימין 5 כותבים הראו ירידה מובהקת כאשר רק 2 הראו עלייה מובהקת.

השוואות נוספות שנערכו היו בין רבעונים שונים. בין הרבעון האחרון של 2020 לבין הרבעון הראשון של אותה השנה ראו החוקרים שקיים הבדל מובהק אצל 13 כותבים, 6 משמאל ו-7 מימין, כאשר הפילוח הראה שאצל כותבים מהשמאל 5 עלו באופן מובהק ורק 1 ירד באופן מובהק, ובקרב כותבים מהימין 4 ירדו באופן מובהק ו-3 עלו באופן מובהק. כפי הניתן לראות. לעומת זאת, בתקופה שבין רבעון אחרון 2020 לרבעון ראשון 2021, הייתה ירידה מובהקת אצל 7 מהכותבים כאשר מתוכם 3 מזוהים עם השמאל ו-4 עם הימין.

מהממצאים ניתן לראות שבניתוח הראשון אכן יש פער בין מספר הכותבים מהימין שחשיפתם ירדה לבין אלו שחשיפתם עלתה, אך בקרב הכותבים מהשמאל המספרים שווים זה לזה. בניתוח השני , לעומת זאת, הנתונים מראים מצד אחד שיש משמעותית יותר אנשי שמאל שחשיפתם עלתה לעומת אלו שחשיפתם ירדה - 5 לעומת 1 בהתאמה - ואילו בימין מספר אלו שעלו לעומת אלו שירדו כמה זהה - 3 לעומת 4. הניתוח השלישי כבר מראה כי אין ממש פער בין מספר אנשי הימין והשמאל שחשיפתם ירידה: 4 מימין ו-3 משמאל. כלומר, מעבר לכך שהטענה של ח"כ דיסטל נכונה רק בחלק מהרבעונים, לא ניתן להגיד מהממצאים של המחקר כי יש עלייה או ירידה עקבית באף אחת מ"מחנות" הכותבים. כמו כן, אין כל התייחסות במחקר לחסימת עמודים בפייסבוק, שכן המחקר אסף בנקודת זמן ספציפית נתונים קיימים 16 חודשים אחורה ולכן לא יכול היה לראות חסימה שקרתה עבר.

מועד הציוץ של תדמור, בעקבותיו ערכו את המחקר - אפריל האחרון, שם דגש דווקא על ההשוואה בין הרבעון האחרון של 2020 לרבעון הראשון של 2021, שם כאמור רואים שאין ממש הבדל בין כמות הכותבים המזוהים עם השמאל ועם הימין- ירידה אצל 3 לעומת 4 בהתאמה.

נציין כי מדובר בבדיקה בהיקף מאוד מצומצם. זה אולי תוצר לגיטימי של בדיקה ראשונית שיכולה בהמשך להתפתח למחקר של ממש, אך במצבה הנוכחי ספק אם ניתן לכנות אותה "מחקר מדעי". העבודה כלל לא פורסמה כמאמר אקדמי, ומטבע הדברים גם לא עברה ביקורת עמיתים.

פנינו לח"כ דיסטל בעקבות חוסר ההתאמות בין דבריה לבין ניתוח הנתונים המוצג במחקר, אך לא התקבלה תגובה עד פרסום הבדיקה.

חסימת החשבון הנוכחית של עמוד הפייסבוק של דיסטל קרה זמן קצר לאחר שהצעת חוק שיזמה יחד עם ח"כ קרעי ושיקלי הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם - הצעת חוק הרשתות החברתיות, התשפ"א-2021. לפי הצעת חוק זו רשתות חברתיות רשאיות להגדיר מדיניות הסרת תכנים וחסימת משתמשים, אך עליה לפרסם זאת בגלוי וכן בכל הסרה או חסימה, על הרשת החברתית ליידע את המשתמש בכתב כולל הפניה לסעיף במדיניות בגינו בוצעה החסימה או ההסרה ואפשרות ערעור. בנוסף, יהיה עליה לפרסם כתובת דואר אלקטרוני לשם פנייה על הודעה על פרסומים אסורים ופרסומים מעוולים ולטפל בפניות תוך 24 שעות. הצעת החוק גם מגדירה קנסות על הרשתות החברתיות במקרה שלא יעמדו בה. בראיון דיסטל מזכירה את החוק בהקשר חסימת חשבונה הנוכחי: "אני לא יודעת אם יש לזה קשר או אין לזה קשר לעובדה שממש השבוע חוק שהצעתי כלפי פייסבוק לשקיפות מוחלטת בענייני חסימות עומד לדון בוועדת השרים או לעובדה שלקחתי על עצמי את כל הנושא של חופש הביטוי ברשתות החברתיות ספציפית כלפי פייסבוק".

לסיכום, המחקר אותו מזכירה ח"כ דיסטל בדבריה אכן קיים, אך חלק מטענותיה אינו מגובה בממצאים. כך למשל, עליה בחשיפה בפייסבוק של כותבים המזוהים עם השמאל עלתה לעומת ירידה בחשיפה של כותבים המזוהי עם הימין רק בחלק מהרבעונים ובהשוואות אחרות לא נראו פערים כאלה. כמו כן, המחקר אינו בודק חסימת פרופילים או מציג מגמה לאורך זמן (יותר משני רבעונים) של שינוי בחשיפת פוסטים בפייסבוק. לכן דבריה של ח"כ דיסטל לא נכונים ברובם.