בעקבות מחלוקות: ההצעה להגדיל את מספר הפלסטינים בענף הבנייה לא תובא לממשלה

לפי ההצעה שהגיעה לידנו, מספר האישורים לעובדי בניין פלסטינים אמור היה לעלות ב-15 אלף ל-80 אלף בסך-הכול • בשל שרים שחוששים שהמהלך יוביל לפיטוריהם של העובדים הערבים-ישראלים, ושאין כל צורך ממשי בכוח-אדם חדש בענף הבנייה, ההצעה ירדה מסדר היום

אתר בנייה רחוב הרב קוק 19 תל אביב / צילום: שלומי יוסף
אתר בנייה רחוב הרב קוק 19 תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הגדלת מספר ההיתרים לפועלי בניין פלסטינים וזרים לא תובא לאישור הממשלה ביום ראשון בשל התנגדות של שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים. ההצעה שהביאו השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' ושר השיכון זאב אלקין כללה הגדלה של מספר ההיתרים לכניסה לישראל מ-65 אלף פועלים פלסטינים בענף הבנייה ל-80 אלף. כן הוצע כי מספר העובדים הזרים בענף יוגדל בקרוב ל-13 אלף, בכמה פעימות. בהצעה גם תוספת של עוד 300 עובדים ירדנים האמורים להיכנס לעבוד בתעשיית התיירות באילת.

אלא שמקצת השרים, ובהם השרה לשוויון חברתי מירב כהן, חברי הכנסת של הרשימה המשותפת ופקידים בכירים התנגדו למהלך בטענה כי הדבר יפגע בפועלי הבניין הערבים ישראלים. כמעט מחצית מהפועלים בישראל הם ערבים ישראלים, והחשש הוא שהזרים והפלסטינים הזולים יותר ידחקו את הישראלים החוצה.

מנגד אומרים יוזמי ההצעה כי הגדלת מספר הפועלים תביא להגדלה גם במספר מיזמי הבנייה ותספק יותר עבודה לכולם. כן נטען כי יש מחסור בפועלים במקצת מקצועות הבניין.

פריג' אמר כי הוספת כ-15 אלף היתרי עבודה בישראל לפלסטינים, לא רק שתשרת את צרכי המשק הישראלי ותענה על המחסור בידיים עובדות בתחום הבניין, אלא שיש בה גם תרומה לחיזוק הכלכלה הפלסטינית אשר זקוקה לסיוע, כמו גם לחיזוק יחסי הגומלין והאמון עם שכנינו ברשות. לדבריו מדובר בצעד הראשון מבין שורה של צעדים הנבחנים כעת בשיחות בין גורמים פלסטינים וישראלים שמטרתם סיוע לביסוס "איתנותה הכלכלית של הרשות הפלסטינית". מתאם הפעולות בשטחים סמך ידיו על ההצעה להגדיל את מספר ההיתרים לפועלים פלסטינים. עבודת הפלסטינים בישראל היא אחד מעמודי התווך של הכלכלה הפלסטינית ותורמת גם ליציבות הביטחונית.

בשל הוויכוח הוסר הסעיף מסדר היום של ישיבת הממשלה בראשון, אך הוא לא נגמר.

הצפת השוק בעובדים זרים תביא לפיטורים של ערבים-ישראלים

מוקדם יותר השרה לשוויון חברתי מירב כהן, שבמשרדה הרשות לפיתוח כלכלי וחברתי של החברה הערבית, אמרה לגלובס כי היא מסתייגת מההצעה בשל העובדה שהדבר פוגע בערבים ישראלים רבים המועסקים בתחום הבניין גם הם. לפי הנתונים שבידי משרדי הממשלה, מחצית מהעובדים בענף הם ערבים ישראלים, המהווים רבע מכלל הגברים הערבים בגיל העבודה. החשש הוא כי הצפת השוק בעובדים פלסטינים וזרים זולים, תביא לפיטורים של העובדים הערבים-ישראלים.

לפי גורם ממשלתי המעורה בנושא, הקבלנים הצליחו לשכנע את משרד השיכון והמשרד לשיתוף פעולה אזורי כי יש מחסור במה שמכונה המקצועות ה"רטובים" בבניין והדבר מעכב את כל ענף הבנייה. אלא שלדבריו המחסור הזה חלקי בלבד, ועם תום תקופת החל"ת ברובו יתמלא בעובדים ישראלים: "הקבלנים מבקשים בהגדלת מספר העובדים הזרים והפלסטינים להוזיל את הוצאות השכר הזולות בהרבה לעומת הישראלים".

גורם ממשלתי אחר מציין כי גם בדרג המקצועי באוצר יש התנגדות לכך, אבל מהאוצר לא התקבלה תשובה לשאלה בעניין.

להתנגדות מצטרפת גם רע"ם, ויו"ר התנועה חבר הכנסת מנסור עבאס שלח מחופשתו את התגובה הבאה: "אני נמצא בקשר ישיר עם שר הבינוי והשיכון לגבי הצעת ההחלטה להגדיל מספר העובדים הזרים והפלשתינאים. נבחן את ההחלטה והשלכותיה על כח העבודה המקומי במיוחד בחברה הערבית וננהג בהתאם. ראוי לתת קודם הזדמנות לכוח העבודה המקומי ורק אחר כך לקלוט עובדים זרים. אנחנו נדגיש גם את הצורך להשקיע בהכשרת עובדים מקומיים לתחומים השונים בענף הבניין ובענפים אחרים".

גם ברשימה המשותפת שמחוץ לקואליציה מתנגדים וחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן פרסמה הודעה ולפיה היא פנתה לשרים המעורבים בנושא וביקשה לבחון מחדש את החלטת הממשלה המסתמנת. במכתבה נאמר : "הרחבת ההיתרים לעובדים זרים מתעלמת ממצב הקשה בו מצוי שוק התעסוקה בישראל אחרי משבר הקורונה. מאות אלפי ישראלים עדיין מובטלים ומחפשים עבודה. ענף הבניין, שבהחלט נדרשות בו עוד ידיים עובדות, יכול להיות גורם מרכזי בפתרון מצב קשה זה - ולקלוט אלפים רבים מבין אותם מובטלים. בציבור הערבי בישראל, שבו עובדים רבים בתחום הבניין, בעיית האבטלה הכרונית עקב הקורונה, ובייחוד בקרב צעירים, היא חמורה במיוחד. על כן, יש לפעול לעידוד כניסתם של עוד ועוד צעירים ערבים ואחרים לתחום הבניין".

בשל ההתנגדות בממשלה ובקואליציה שוקלים מחדש בלשכת ראש הממשלה אם להעלות את ההצעה לאישור כפי שנקבע בסדר היום שחולק לשרים, או לנסות להגיע מראש להסכמות עם השרים המתנגדים ועם מנסור עבאס.