כאשר מגפת הקורונה החלה להכות בבריטניה, הממשלה השמרנית בראשות בוריס ג'ונסון נקטה כמה צעדים כלכליים יוצאי־דופן. היא השיקה בין־לילה תוכנית שימור עבודה, לראשונה בתולדות המדינה, שכללה גם תשלומים נדיבים לעצמאיים. היא פרשה רשת ביטחון לחברות קטנות ובינוניות, לקחה על עצמה ערבויות להלוואות של תאגידים, והוציאה סכומי עתק על הצטיידות בתחום הבריאות. זו לא הייתה מדיניות חריגה בהשוואה לנעשה מעבר לתעלה, או אפילו מעבר לאטלנטי, כאשר ממשלות אימצו בזו אחר זו מדיניות קיינסיאנית במטרה להימנע מהחמרת המיתון ולהציל משרות.
אבל כעת מגיע החשבון. לפי חישובים שפורסמו בסוף השבוע, הממלכה הבריטית הוציאה ממארס 2020 ועד החודש שעבר סכום עתק של 372 מיליארד ליש"ט (511 מיליארד דולר) על ההתמודדות עם מגפת הקורונה. הממשלה הבריטית לוותה בשווקים הבינלאומיים את הסכום הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, והחוב הציבורי הבריטי מגיע כעת ל־100% מהתמ"ג השנתי של המדינה, 2.2 טריליון ליש"ט.
הנתונים המפורטים פורסמו בסוף השבוע על ידי ועדת ביקורת תקציבית של הפרלמנט הבריטי (Public Accounts Committee), בה חברים נציגים מהאופוזיציה ומהקואליציה. במסקנות ועדת הביקורת נכתב כי ההוצאה האדירה מהווה "סיכון פיננסי משמעותי לדורות שלמים קדימה", שיצטרכו להחזיר את הכסף הרב שלקחה המדינה בהלוואות. כבר עכשיו, עלות החזר החוב החודשית ביוני האחרון עמדה על 8.7 מיליארד ליש"ט. זהו שיעור החוב הלאומי מהתמ"ג הגבוה ביותר מאז שנות ה־60', אחרי ההוצאה האדירה במלחמת העולם השנייה.
ג'ונסון מבטיח ועדת חקירה
הוועדה גם הצביעה על שורת כשלים, ועל כך שייתכן שהמדינה פרשה רשת ביטחון רחבה מדי ובלתי יעילה. לפי החישובים, מתוך 92 מיליארד ליש"ט בערבויות להלוואות של חברות, משלמי המסים הבריטיים עלולים להפסיד כ־26 מיליארד ליש"ט, כתוצאה מפשיטות רגל של חברות ועסקים. "למרות שאנו מכירים בעובדה שהיה צורך להשעות את החוקים הרגילים בנוגע להחלטות תקציביות גדולות, אנחנו מודאגים שהדבר יצר סיכונים משמעותיים שיידרשו ניהול במשך שנים קדימה", כתבה הוועדה בדוח שפירסמה.
ועדת הביקורת ציינה כי הממשלה יצאה במסע רכש ציוד רפואי נרחב שעלה עד כה עשרה מיליארד ליש"ט, אך מחצית מהפריטים שהגיעו לבריטניה עדיין נמצאים במחסנים. בערך רבע מהפריטים כלל לא הגיעו למדינה, למרות שנרכשו. עלות האחסון השבועית עומדת על 7 מיליון ליש"ט. הוועדה מצאה גם שנרכשו מסכות הגנה ואמצעי הגנה, שאינם מתאימים, בעלות של שני מיליארד ליש"ט.
ראש הממשלה הבריטי, בוריס ג'ונסון, המציין בימים אלה שנתיים בראשות המפלגה השמרנית ושנה וחצי בתפקיד, הבטיח לציבור הבריטי להקים ועדת חקירה פרלמנטרית שתעסוק בתגובת הממשלה למשבר הקורונה. אך הוא גם קבע כי הוועדה תחל את עבודתה רק במהלך אביב 2022, שנתיים אחרי פרוץ המגפה, וככל הנראה עבודתה תמשך שנים ארוכות. ועדת הביקורת אמרה כי מדובר בצעד "מאוחר מדי" וכי יש לחקור ולברר כבר עכשיו כשלים בהתמודדות כדי לצמצם את בזבוז כספי משלמי המסים.
למעשה, הממשלה הבריטית דוחה את הביקורת על ההוצאה הרחבה, ובתקציב 2021 שהגיש שר האוצר רישי סונאק באביב האחרון בולט ה"הימור" על הגדלת הגירעון במטרה להתניע מחדש את הכלכלה הבריטית. הממלכה המאוחדת ספגה את הפגיעה הכלכלית החמורה ביותר באירופה, לצד הפגיעה הגדולה ביותר מבחינת קורבנות בנפש מקורונה ביבשת, אולם גם נחשבת לחלוצה בשימוש בחיסונים ובהסרת הגבלות הקורונה בשבוע שעבר.
השמרנים שינו כיוון
השמרנים שבשלטון, שעד כה פעלו מאות שנים מתוך אידיאולוגיה כלכלית שנועדה לצמצם את היקף המגזר הציבורי ולהפחית את החוב הלאומי, שינו כיוון תחת הנהגת ג'ונסון וסונאק (וכן שר האוצר הקודם סאג'יד ג'אוויד, המכהן כעת כשר הבריאות), והציגו תקציב שכולו השקעה ותמריצים. שינוי הכיוון נשען לא רק על הצורך להגיב למגפת הקורונה, אלא גם לנסות ולשמר את קולות מצביעי הלייבור לשעבר בצפון ובמרכז המדינה, שערקו לשמרנים בגלל נושא אחר לגמרי - ה"ברקזיט".
התקציב שהציג סונאק באביב האחרון כולל גיוס הון של 355 מיליארד ליש"ט לשנים 2020־2021 למימון פעילויות ציבוריות כמו השקעה בתשתיות כבישים, גשרים ורכבות, השקעות עתק בבריאות והרחבת שירות הבריאות הציבורי NHS, תוכניות תמריצים שונות למגזרים שנפגעו, המשך הערבויות וההלוואות לעסקים ועוד. התוכנית כוללת גם הורדת מסים זמנית בסך של 25 מיליארד ליש"ט לעסקים בריטיים, במטרה להזניק את הפעילות במשק. שיעור תוכנית התמריצים הכוללת של בריטניה כחלק מהתמ"ג עומד על 16%, מעל הממוצע במדינות מערביות (13%).
עם זאת, סונאק גם הכריז כי בעתיד יועלו המסים על החברות ויוגבר נטל המס כדי לממן את ההוצאה כבר בטווח הזמן הקרוב ולא להותיר את החוב עשורים קדימה. הוא העריך כי הדבר יבוצע בסביבות השנים 2025־2026. הוא גם הבהיר כי הוא מצפה להתאוששות כלכלית שתגדיל משמעותית את הכנסות המדינה עד אז, ותאפשר לחזור למסלול של צמיחה, אחרי מה שבנק אנגליה חישב היה המיתון החמור ביותר מזה קרוב ל־300 שנה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
