האם רדיפיין מיט הישראלית תצליח לשנות את שוק תחליפי הבשר?

Redefine Meat הישראלית משיקה השבוע המבורגר, קבב "טלה", נקניקיות ומוצרים נוספים שמתיימרים לספק חוויה של אכילת בשר מהחי • אשחר בן-שטרית, מנכ"ל החברה: "המתחרים שלנו אינם חברות שמייצרות תחליפי בשר, אלא חברות הבשר המסורתיות והוותיקות" • אירועים ומינויים

רדיפיין מיט. סטיילינג: נעה קנריק / צילום: אפיק גבאי
רדיפיין מיט. סטיילינג: נעה קנריק / צילום: אפיק גבאי

חברת הפודטק הישראלית Redefine Meat משיקה השבוע בישראל סדרת מוצרי פרימיום ראשונים לצרכנים: המבורגר במשקל 170 גרם, קבב "טלה", בשר טחון, נקניקיות וסיגרים צמחיים, שמתיימרים לשמור על חוויה של אכילת בשר אמיתי, למרות שהם כוללים רכיבים צמחיים בלבד. ‎לפי החברה, מדובר בין היתר בחלבון סויה וחלבון אפונה.

החברה מדווחת על "הצלחה אדירה" במבחן הטעימה העיוורת שערכה לכ-1,000 איש במהלך תקופת הקורונה, וכעת היא משתפת פעולה עם מפיצת הבשר הישראלית בסט מייסטר ופועלת להתרחבות גלובלית. את המוצרים יהיה ניתן להשיג בשלב הראשון במסעדות בודדות, ובהן האדסון לילינבלום, אסיף, נאם, המחבוא של אדי מאילת, הטרקלין, סינטה בר החיפאית, גוז' ודניאל, בודגה מטבח אמריקאי ועוד. בהמשך תגיע סדרת המוצרים גם למעדניות, קצביות ורשתות השיווק, וכן באופן ישיר לצרכן הסופי להכנה ביתית.

עם זאת, הבשורה הגדולה של החברה היא דווקא עתידית: פיתוח "סטייק" מודפס, המדמה חוויה של נתח שלם - מוצר שלא קיים היום בשוק החלבון האלטרנטיבי. בני מזל בארץ כבר הצליחו לנגוס בנתח ממנו בזמן הליך הפיתוח, אך לצרכנים הוא יגיע רק בשלב מאוחר יותר.

רדיפיין מיט הוקמה ב-2018, ולפני כחצי שנה סיימה גיוס של 29 מיליון דולר, מהסכומים הגבוהים ביותר שגייסה חברה בסבב A בזירת הפוד טק. לאחר הגיוס שילשה החברה את מספר העובדים שלה, והחלה להקים ברחובות מפעל לייצור "הבשר החדש", שישווק לארץ ולחו"ל. הצפי הוא להגיע לאירופה עד סוף השנה, ולארה"ב ואסיה במהלך שנת 2022.

ברדיפיין מיט מכוונים גבוה, ורוצים לא רק לנגוס בנתח השוק של ביונד מיט, אלא לגרום לקרניבורים מושבעים לשלוח יד למוצריהם. המייסדים, אשחר בן-שטרית ואדם להב, מדגישים כי בניגוד לחברות תחליפי הבשר הרבות בשוק, ההחלטה להתמקד בחוויית הבשר המלאה הובילה אותם לעבודה צמודה עם מומחי וצרכני בשר כבדים, ולתוצאה שמחקה את המקור באופן מהימן יותר מהתחליפים הקיימים בשוק.

הגישה המתמקדת ב"אהבת הבשר" הובילה את החברה לפתח פורטפוליו מוצרים שלם, ולהתמקד בסוגי בשר ומנות חדשניים, לצד ייצור של נתחים שלמים בעזרת טכנולוגיות ייחודיות (ביניהן הדפסה תלת ממדית), שיושקו עד סוף השנה.

רדיפיין מיט נכנסת לזירה הרותחת של תחליפי החלבון, שנהנית בשנתיים האחרונות מגיוסי שיא וצמיחה גבוהה, בניסיון לדחוף לשוק מוצרים שיהוו את השלב הבא של תזונה מן הצומח. אם תרצו - בשר ללא פרות, בגרסת הפודיז. בן-שטרית, שמכהן גם כמנכ"ל החברה, מספר לגלובס כי "המטרה שלנו היא להפוך לחברת הבשר הגדולה בעולם. המתחרים שלנו אינם חברות שמייצרות תחליפי בשר, אלא חברות הבשר המסורתיות והוותיקות. אנחנו פועלים להחליף את הצורך בפרה - בקרוב כל נתח שהפרה מציעה, נוכל להציע גם אנחנו".

כדי למקד את חווית הטעם ולגייס את הקהילה הקולינרית משתפת החברה פעולה עם השף שי היימן, אשר בישל בעבר במסעדת מנריסה בארה"ב (בעלת שלושה כוכבי מישלן), וכן במסעדות רפאל, טוטו ו-OCD בישראל. במקביל, מעל ל-70% מעובדי החברה הם אנשי פיתוח, טכנולוגיה ומומחים במזון, שמטייבים באופן מתמשך את טכנולוגיות הייצור וכן את טיב מוצרי הבשר.

מצנח הזהב

יעד אורן מונה לסמנכ"ל בכיר ולראש מרכז החדשנות הפנים ארגונית של ענקית הטכנולוגיה SAP.

גונן בצר, 54, מונה למנכ"ל חברת ההנדסה תהל, מקבוצת קרדן NV.

שי גלילה, 42, מונה למנהל החטיבה הטכנולוגית של קבוצת הביטוח והפיננסים הראל.

עו"ד ענת ברנשטיין-רייך תעמוד בראש פעילות משותפת חדשה שלה ושל חברת הייעוץ BDO ישראל, בתחום בנקאות השקעות ופיתוח עסקים בהודו וישראל.

גיל לין, 56, יכהן כמנכ"'ל איגוד התעשייה הקיבוצית. האיגוד כולל 250 מפעלים עם היקף מכירות של כ-49 מיליארד שקל.

דנה מתתיהו מונתה לסמנכ"לית משאבי אנוש בנספרסו ישראל. למתתיהו יש ניסיון של יותר מ-17 שנה בתפקידי ניהול משאבי אנוש בחברות בינלאומיות ובחברות הייטק. בין היתר היא שימשה כחברת הנהלה ב-HP, באלווריון, בבית ההשקעות אקסלנס נשואה ובחברת אגד.

דנה מתתיהו, סמנכ"לית משאבי אנוש נספרסו ישראל / צילום: שירעד ניסים
 דנה מתתיהו, סמנכ"לית משאבי אנוש נספרסו ישראל / צילום: שירעד ניסים

חדשות טובות

אפליקציית סאנדו, המחברת בין מתנדבים לחקלאים, משתפת פעולה עם ארומה ישראל: כל מתנדב שיציג אישור להתנדבות בת 3 שעות, יקבל כוס שתייה חמה לבחירתו באחד מסניפי הרשת.

לדברי בת אל אסולין, מנכ"לית סאנדו, "החקלאות בישראל סובלת בכל שנה ממחסור של 20 אלף ידיים עובדות, שרק עולה עם הזמן. לכן, הצורך לעודד את התרומה הישראלית ההתנדבותית לחקלאות הוא הכרחי לחיזוק הכלכלה, ולמניעת איבוד מאות טונות של מזון".