סער חתם על תקנות השקיפות באגודות העותמניות; ארגוני העובדים זוכים להקלות

שר המשפטים גדעון סער חתם היום (ד') על תקנות השקיפות לאגודות העותמניות. התקנות נועדו להחיל לראשונה על אגודות אלו חובות דיווח ושקיפות, ולעגן כללים שעל-פיהם יגישו דיווחים על פעילותן.

על-פי ההערכה, יש בישראל כיום בין 3,000 ל-4,000 אגודות עותמניות פעילות, בהן גופים ציבוריים גדולים ובעלי השפעה יומיומית על הציבור: הסתדרויות (הכללית, הלאומית והרפואית), ארגוני עובדים ומעסיקים והתאחדויות מקצועיות (כגון הסתדרות המורים, מד"א), שהתאגדו לפי החוק העותמני.

הבסיס לתקנות הייתה הטיוטה שגובשה בתקופת השרה איילת שקד.

התקנות קובעות כי אגודות עותמניות יחויבו בהגשת הדיווחים הבאים:

א. דיווח ראשוני וחד פעמי הכולל פרטים בסיסיים על האגודה (תקנון, הרכב הוועד ומען האגודה). פרטים אלה ישמשו לצורך יצירת מרשם מסודר ועדכני של כלל האגודות העותמניות בישראל;

ב. דיווח מיידי בדבר תיקונים בתקנון, שינויים בהרכב הוועד או במען האגודה;

ג. דיווח שנתי על ענייניה הכספיים של האגודה ועל פרטים שונים ביחס לפעילותה.

הדיווח השנתי יכלול פרטים על פעילותה של האגודה בשנת הדוח לשם קידום מטרותיה, ויוגש באמצעות הטופס שבתוספת לתקנות. הדיווחים יוגשו לרשם העמותות ברשות התאגידים ויהיו פתוחים לעיון הציבור, בכפוף לכל דין.

סגן רה"מ ושר המשפטים גדעון סער מסר לאחר החתימה כי "אני רואה בתקנות הללו צעד ראשוני, חשוב והכרחי לקידום האינטרס הציבורי - יצירת שקיפות ציבורית ביחס להתנהלותן של אגודות באשר הן. תאגידים ללא כוונת רווח, הפועלים לקידום מטרות ציבוריות למען ציבור נהנים רחב הנשענים על כספי ציבור במובנם הרחב (תרומות, תמיכות, הטבות מס, דמי חבר וכד'), נדרשים לפעול בשקיפות, תוך הקפדה על קיומם של מנגנוני בקרה פנימיים וחיצוניים. היעדר שקיפות בשל מועד ההתאגדות היה שריד אנכרוניסטי. לשקיפות יש ערך ציבורי, ואנו מתחילים היום שינוי חשוב".

הקלות לארגוני עובדים

אגודה עותמנית היא תאגיד שהוקם על-פי חוק עותמני משנת 1909. התאגידים העותמנים הוקמו על-ידי קבוצת בני אדם לטובת מטרה מסוימת, ציבורית בדרך-כלל, ושלא למטרות רווח. ממועד כניסתו לתוקף של חוק העמותות, באפריל 1981, לא ניתן היה להקים אגודות עותמניות חדשות. אולם המחוקק אִיפשר את המשך פעילותן של האגודות הקיימות.

לאורך השנים פעלו האגודות העותמניות באופן לא שקוף וללא דיווח לציבור על היקפי הנכסים שלהן. עניין זה עורר ביקורת שהביאה ליוזמת חקיקה של התקנת תקנות שיחייבו את האגודות בשקיפות ובדיווח.

אחד הגופים הכי משמעותיים שיושפע מהתקנות הוא ההסתדרות העובדים הכללית. אמנם התקנות יחולו עליה ועל שאר ארגוני העובדים, אולם הם יזכו להקלה ביחס לשאר האגודות. נטען כי פרסום המידע במאזן האגודה, ובפרט המידע לגבי קרן השביתה של האגודה, עלול לפגוע ביכולתו של הארגון לפעול לקידום מטרותיו, מול ארגוני מעסיקים ומול המדינה.

לאור זאת קובעות התקנות כי ארגוני העובדים יוחרגו מהחובה להגיש לרשם מדי שנה מאזן ודוח שינויים נטו בנכסי האגודה. זאת, בתנאי שבתקנון הארגונים ייקבעו הוראות המסדירות את עיון החברים ומשלמי דמי הטיפול המעוניינים בכך בדוח הכספי של האגודה, באופן נגיש ונוח. האגודה תהיה רשאית לקבוע כי עיון החברים ומשלמי דמי הטיפול יהיה תוך חיסיון הסכומים הנוגעים לקרן השביתה של האגודה, ככל שיש לה כזו.

טיוטת התקנות לאגודות העותמניות פורסמה בפברואר 2019 על-ידי שרת המשפטים דאז איילת שקד. אולם עקב הסמיכות למועד הבחירות (בחירות סבב א' באפריל 2019) והצורך בריסון שלטוני בממשלת מעבר, קבע מנדלבליט כי יש להמתין עם התקנות עד לאחר כינון ממשלה חדשה. לאחר סבב הבחירות השני בספטמבר 2019 שבו לא הוקמה ממשלה, ישראל יצאה לסבב בחירות שלישי במרץ 2020, שבמסגרתו הוקמה ממשלת ליכוד-כחול לבן ואבי ניסנקורן מונה לתפקיד שר המשפטים. ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות לשעבר, התנגד נחרצות לטיוטת התקנות, וכשר המשפטים סירב לחתום עליהן.

פיקוח לטובת הארגון

כאשר שקד כשרת המשפטים פרסמה את טיוטת התקנות, היא טענה כי החשיבות שבחובת דיווח נובעת מהאופי המיוחד של ארגונים ללא כוונות רווח: אין בהם בעלי מניות שידאגו לאינטרסים של הציבור, ולציבור הנהנים מהם אין את היכולת והמשאבים לפקח על כך שהתנהלותם היא לטובת הארגון ואנשיו.

 השרה איילת שקד / צילום: ערן דולב

בדברי ההסבר לתקנות מצוין כי בידי המדינה אין נתונים מעודכנים בדבר מספר האגודות העותמניות . אמנם, מאז חקיקתו של חוק העמותות נרשמו אלפי אגודות עותמניות כעמותות ולא ניתן לייסד אגודות עותמניות חדשות. עם זאת, לפי ההערכה, עדיין קיימות אלפי אגודות עותמניות לא רשומות.

לגבי ההסתדרות, נקודת המוצא היא שמדובר בארגון שעיקר מימונו הוא מדמי חבר של חברים בו ומדמי טיפול שנגבים ממי שאינם חברים בו. בנוסף, לארגוני עובדים ולמעסיקים מוקנה מעמד מיוחד וסמכויות מיוחדות על-פי חוק. הם בעלי השפעה כלכלית והשפעה על זכויות הפרט של אלה שאינם חברים בהם. לכן, בדברי ההסבר לתקנות צוין, כי אופיים של הגופים הללו וסמכויותיהם מצדיקים להחיל עליהם חובת דיווח ושקיפות, לטובת הציבור, שאותו הם אמורים לייצג.

שקד, כשרת המשפטים, החליטה לפטור ממרבית חובות הדיווח אגודות עותמניות קטנות, בעלות מחזור שנתי הנמוך מחצי מיליון שקל. זאת, כדי שלא ליצור עליהן הכבדה רגולטורית.