טענות לאפליה ברפורמת הסיבים האופטיים: "גזירה חברתית וכלכלית על כ-40% מתושבי המדינה"

במכתב טרם נקיטת הליכים משפטיים שנשלח לרה"מ, שר התקשורת ושרים נוספים עולה הטענה כי רפורמת הסיבים האופטיים לא מגיעה ליישובים בפריפריה ובעיקר ליישובים ערבים • במכתב נטען עוד כי האפליה היא גם בתוך ערבים מעורבות בהן אשדוד, אשקלון, חיפה, ירושלים ואחרות

שר התקשורת יועז הנדל / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
שר התקשורת יועז הנדל / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

קבוצת עמותות ואזרחים ערבים פנו אל שר התקשורת יועז הנדל, ראש הממשלה נפתלי בנט והשרים ליברמן, לפיד ומירב כהן, במכתב פנייה טרם נקיטת הליכים משפטיים, ובו הטענה כי רפורמת הסיבים האופטיים לא מגיעה ליישובים בפריפריה ובעיקר ליישובים ערבים. בין הפונים: עמותת הצלחה לקידום חברה הוגנת, עמותת "זה לא בשמיים", עמותת צדק פיננסי, מר מניר אבו עראר וד"ר עוואד אבו פריח ואחרים.

טענתם המרכזית היא כי מתווה פריסת הסיבים האופטיים על ידי בזק, כפי שאושר על ידי השר הנדל, "מהווה גזירה חברתית וכלכלית על כ-40% מתושבי המדינה, לא פחות". הם דורשים כי חובת הפריסה המלאה תושת על בזק "כפי שנקבעה ברישיון המפ"א המקורי שלה", או לכל הפחות לתקן ולהרחיב את פרישת היישובים שבהם ייפרשו הסיבים על ידי חברת בזק תוך מתן קדימות במכרזי הקרן ליישובים ערביים חרדיים ופריפריה.

נזכיר כי רפורמת הסיבים כללה ויתור לבזק על הפריסה המלאה, שאמורה הייתה להתחיל לפני עשור אבל נתקעה בין השאר בגלל המחלוקת עם בזק. לפי הרפורמה בזק תפרוס את הסיבים ב 80% מהיישובים, ומשרד התקשורת יקיים מכרזים ביתר היישובים, בהם חברות תקשורת אחרות יוכלו לפרוס את הסיבים תמורת תמרוצים כלכליים כדי לחפות על החשש מכדאיות כלכלית פחותה.

אלא שבמכתב שנשלח אל ידי עורך הדין אסף פינק נאמר כי הסכום של קרן התמרוץ נמוך מדי, יחול עיכוב גדול בפריסה באזורים האלה, באופן "פלאי" רוב אזורי התמרוץ חרדים וערבים כולל יישובים גדולים שלא נכללים ברשימה, אף על פי שברור שיהיה בהם ביקוש לסיבים, לעומת יישובים יהודים קטנים שכן נכללים. החשש העולה הוא כי לא תהיה תחרות כמובן באזורי המכרז (רק המדינה תציע סיב), לא ברור מי יתחזק שם - ולכן לאורך זמן יהיה זה סיב באיכות נחותה.

עו"ד פינק הדגיש כי האפליה היא גם בתוך ערבים מעורבות בהן אשדוד, אשקלון, חולון, חיפה, טבריה, ירושלים, לוד, נתניה, עפולה, פתח תקווה, צפת, ראשון לציון, תל-אביב יפו שבהן תתקיים אפליה תוך-יישובית; חלק מהשכונות יחוברו לפי החלטת בזק, וחלק ימודרו; "לא הופתענו מכך שהשכונות המודרות הן בעיקר של אוכלוסיות חלשות ממילא: ערבים וחרדים." כותב פינק.

לפי הנתונים שהציג: רק כ-590 אלף מהתושבים הערביים יזכו לפרישת סיבים על ידי בזק בכ-40 יישובים ערביים, ואילו יותר ממיליון תושבים ערביים במעל 80 יישובים ערביים לא יזכו לכך. כך הדבר גם באשר לאוכלוסייה החרדית, בחינה ראשונית מעלה שביישובים הללו מודיעין עילית, בית"ר עילית, בית שמש, בני ברק, אלעד, ירושלים, צפת לא נפרשת תשתית סיבים לאוכלוסייה החרדית המונה ביישובים אלו מעל 800 אלף איש ואישה.

פינק מבהיר כי אם לא תתקבל תשובה מספקת תיעשה פנייה לבית משפט בנושא.

"מהפכת הסיבים האופטיים תרחיב את הפערים בחברה הערבית" 

כזכור בשבוע שעבר פרסמנו בגלובס את ביקורתו של ראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, חסאן טואפרה, על משרד התקשורת ועל מהפכת הסיבים האופטיים שלדבריו רק תרחיב את הפערים בין החברה היהודית לערבית. בכנס "הנגשה ממשלתית דיגיטלית: שירותים ותקשורת אפקטיביים עם החברה הערבית בישראל", שאירגנה פייסבוק ישראל בשיתוף עם איגוד האינטרנט הישראלי, אמר טואפרה כי רפורמת פריסת סיבים תגיע לכמעט 90% מהחברה היהודית, אבל פחות מ-50% מהחברה הערבית.

"הנה אנחנו שוב מתחילים במגמה של פתיחת פערים שתשפיע על כל תחומי החיים. הדבר הזה לוקח אותנו שנים לאחור. אנחנו היום בדיונים ממשלתיים לתקן את העיוות הזה בפריסת האינטרנט, וזו בעיה שהמדינה חייבת לפתור".

במשרד התקשורת תולים את הבעייתיות הזו ב"חסמים המאפיינים את החברה הערבית והחברה החרדית". שר התקשורת יועז הנדל אמר במפגש עם עיתונאים כי קצב פריסת הסיבים כעת הוא מהגבוהים בעולם, וכי בטווח של השנים הקרובות רוב הציבור בישראל ייהנה מגישה לחיבור עם סיב אופטי, המאפשר גלישה מהירה במיוחד. עם זה, הנדל אמר כי בחברה הערבית ובחברה החרדית יש אתגרים וחסמים שיכולים להאט את הקצב.

מחסום נוסף הוא זה של הכדאיות הכלכלית של חברות התקשורת. הנדל הבטיח כי משרדו פועל להסיר את החסמים הנובעים ממקורות שונים. לפי הנדל, עד 2024 ישראל תוביל את העולם בפריסת הסיבים. לפי נתוני משרד התקשורת, בחברה היהודית הלא חרדים שיעור המשתמשים באינטרנט מגיע לקרוב ל-90%, לעומת רק 74% באוכלוסייה הערבית.