"להוציא את הקרקעות בצפון ובדרום מידי רמ"י"

סדנה יוצאת דופן שקיימו שר השיכון החדש זאב אלקין ומנכ"ל משרדו אביעד פרידמן עם בכירים בענף, העלתה כמה פתרונות אפשריים למשבר הדיור

זאב אלקין, שר הבינוי והשיכון / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
זאב אלקין, שר הבינוי והשיכון / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

כיצד צריך לנהל משרד ממשלתי? האם ניתן בכלל לשנות את אופן התנהלותו בעשורים האחרונים, ולהפוך אותה למשהו אחר, טוב יותר? או שמה שהיה הוא שיהיה? שאלות כאלה ונוספות ביקשו שר הבינוי והשיכון החדש, זאב אלקין ומנכ"ל המשרד אביעד פרידמן לפתור, שעה שזימנו במהלך ייחודי את כל בכירי משרדם לכנס בן יומיים ברמת רחל, על מנת לנסות ללמוד מניסיון העבר.

"כשבן גוריון עמד להיות ראש ממשלה ושר ביטחון במדינת ישראל המתגבשת והבין שהוא לא מבין בזה, הוא עשה סמינר בבית הבראה, שבו כינס את כל האנשים הרלוונטיים, וישב ולמד. והנגזרת של זה הייתה הבסיס למדיניות הביטחון של מדינת ישראל, שמאז עודכנה 16 פעמים", אומר פרידמן. "אני כבר הרבה שנים לא פועל במגזר הציבורי, אלא בעולם היזמות וההייטק, ושם יש חשיבות לעולם של סיעור מוחות וחשיבה.

"התפיסה המקובלת בישראל היא שמי שהיה לפני לא שווה כלום, ומי שיהיה אחרי הוא לא רלוונטי. אני לא חי בתפיסות האלה וגם השר לא. הרעיון הוא לשמוע את האנשים שהיו שם לפנינו, ולנסות להבין מהם, היכן הם טעו, מה יכלו לעשות יותר טוב, ואיזו עצה טובה יש להם לתת לנו לדרך, וגם לשמוע גם דברים קשים".

בכנס השתתפו כ-30 מבכירי המשרד מכל המחוזות, וגם אנשי אגף התקציבים, החשב הכללי ורמ"י, וכן עיתונאים. בין המשתתפים היו שרי השיכון לשעבר מאיר שטרית ואורי אריאל; מבין המנכ"לים השתתפו אריה בר, שהיה פעמיים מנכ"ל משרד השיכון; שלמה בן אליהו, שכיהן בעברו כראש המחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית, כמנכ"ל רמ"י, כמנכ"ל משרד הבינוי בתקופתו של השר אורי אריאל, וכמנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר; אביגדור יצחקי שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יו"ר ועדת הכספים, ויו"ר מטה הדיור; ובני דרייפוס מנכ"ל משרד השיכון בתקופת יואב גלנט.

אביעד פרידמן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רפי קוץ
 אביעד פרידמן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רפי קוץ

"לרמ"י יש תירוצים מכאן ועד להודעה חדשה"

לגלובס נודע כי אחד מהדברים לגביהם שרר קונצנזוס בקרב רוב המשתתפים היה הביקורת החריפה על תפקודה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). "רמ"י לא ידעה באף שנה לספק את הביקוש ותירוצים היו מכאן ועד להודעה חדשה. פעם אין תב"ע, פעם ראשי הערים מתנגדים. לא משנה מה שעשו עם רמ"י - החליפו מנכ"ל, עשו רפורמות - היא לא עמדה בביקושים", אמר שלמה בן אליהו.

הוא הציע לעשות עם רמ"י דברים דומים שעשו לוועדות התכנון והבנייה בזמנו: "כשגילתה המערכת שאין לה יכולת להשפיע על מערכות התכנון, בא המחוקק ועשה להן מעקפים - ות"ל, ותמ"ל. מדוע לא ניתן לומר שקרקעות שנמצאות בצפון או בדרום, או ששייכות למגזר הכפרי - יתוכננו וישווקו על ידי משרד השיכון? מדוע רמ"י עוסקת כל כך הרבה בשיווק הקרקעות בקיבוץ האון על הכנרת, כשכל הענף בוער? הלא לא צריכה להיות שם בכלל. צריך להבין: מכרזי השיא ברמת השרון נובעים אך ורק מסיבה אחת: שאף אחד לא מאמין שרמ"י יכולה לשווק קרקעות נוספות ברמת השרון בשנים הקרובות. ולכן היזמים מוכנים לשלם, והבנקים מוכנים ללוות והשמאים מוכנים לתת דוחות אפס ברמות כל כך גבוהות".

בנוגע למכרזי השיא ברמת השרון, בכיר אחר לשעבר במשרד המליץ בחום להנהלת המשרד הנוכחית להפסיק באופן מיידי עם מכרזי הקרקעות היקרות במרכז, שכן הם עלולים רק לסחוף את שוק הדירות כלפי מעלה. "יש שאלה, האם לחדש את מחיר למשתכן ולמכור את הקרקעות הללו ליזמים שימכרו דירות ב-3 מיליון שקל, כמו שהיה בגליל ים, ומשך ביקורת ציבורית, או אולי לייעד רק למשפרי דיור. אני אומר - קודם כל חייבים לעצור את המכרזים, כי הם מכניסים את המדינה לסחרור של מחירים, ונדמה לי שבממשלה לא מבינים שתוצאות המכרזים הללו הם סמן למחירי הקרקעות, למחירי הדירות, להיטלי ההשבחה ולכל השוק באזור הזה".

"יש עשרות אלפי משרדים שאפשר להוציא מדירות"

"אני מכיר את כל האנשים שמדברים כל הזמן רק על ‘היצע’, ‘היצע’, ‘היצע’", אמר אותו בכיר. "כאלה הם אנשי התאחדות הקבלנים בוני הארץ. הם לא רוצים באמת לפתור את הבעיה. ואם רוצים ללמוד מהעבר, צריך להודות, שגם כשהוגדל ההיצע - המחירים לא ירדו. לפחות לא בכמויות ששווקו ונבנו אצלנו. יכול להיות שאם היו מציעים 200 אלף דירות, זה היה משפיע, אבל אנחנו לא שם בכלל.

"אנשים מתייחסים להיצע כאל מספר טכני, וזה לא כך. מאחרי המספר הזה עומדות תשתיות ותוכניות שצריך להכין ולעשות, ומחלפים וכבישים ומט"שים, וצריך להודות שהשוק הישראלי מתקשה לעבור את ה-50 אלף התחלות בנייה בשנה. זה המצב. וגם כשחצו את רף ה-55 אלף דירות, יצאו בכתבות על המשרד, שהבנייה נעשית בשכונות מרוחקות, ושאין פיתוח ושאנשים מתגוררים באתרי בנייה.אני לא חושב שניתן למתוח יותר את החבל מבחינה זו, וגם אם יכלו - זה לא היה מוריד לבד מחירים.

"צריך לטפל בביקוש באמצעות מיסוי על משקיעים, בהעדפה לדיור בהישג יד או למשפרי דיור, תלוי בערכי הקרקע".

ולבסוף, הבכיר לשעבר צוחק כשהוא שומע על הרעיון להסב משרדים לעשרות אלפי יחידות דיור. "אנחנו חיים בעולם הפוך. יש היום עשרות אלפי משרדים שממוקמים בדירות מגורים. תפנו אותם ותשלחו אותם לאייש את מגדלי המשרדים. תפסיקו כבר עם השימושים החורגים. מה שקורה כאן זה כמו חלם".

והיה בכיר לשעבר שיעץ לצוות החדש שלא לעשות תוכנית דיור חדשה, או תוכנית כלשהי, כי בכל פעם שמתחילים בדבר כזה, הא הסביר, לוקח שנתיים עד שהיא ממומשת, ובסוף היא נכשלת. ולכן הציע להנהלה החדשה לעשות שימוש מושכל בתוכניות ישנות. "זו חשיבה שקשה לי מאוד לקבל אותה, אבל אני שומע את הדברים", אומר פרידמן. "זה היה ניסיון מעניין ואנחנו רוצים לצאת משם לאיזושהי תוכנית", סיכם.