מי המציא את הוועדה לזכויות הילד? בדקנו את ח"כ דוד אמסלם

פיצול ועדות הכנסת אכן מעורר ביקורת, אבל כשיוצאים נגדו כדאי להשתמש בדוגמה נכונה. עשינו סדר • המשרוקית של גלובס

הכנסת הנוכחית הביאה עמה כמה תופעות חריגות שלא ראינו בעבר. ח"כ דוד אמסלם יצא נגדן בחריפות במהלך ראיון ברדיו 103 FM אבל נראה שבדרך הוא התבלבל קצת. "אתמול נכנס נורבגי, מיכל שיר, כבר היום מביאים אותה להיות יושבת ראש ועדה שמומצאת", הוא אמר למראיינים ינון מגל ויריב אופנהיימר. "עכשיו אנשים לא מבינים, ועדה זה כולל ככה: עוד תקן נוסף לחבר כנסת, ועוד איזה 8-9 עובדי כנסת…".

אמסלם בעצם מתלונן על ריבוי חברי הכנסת "הנורבגים", תופעה שכבר עסקנו בה כאן בעבר, ועל פיצול ועדות הכנסת - אכן עניין תקדימי ששווה הרחבה. נעשה סדר בדברים.

על פי סעיף 100 בתקנון הכנסת, בכנסת ישנן 12 ועדות קבועות, "סטטוטוריות", שמוקמות בכל כנסת מחדש. בנוסף אליהן, רשאית הכנסת להקים ועדות מיוחדות שנקראות "ועדות לעניין מסוים". זה דווקא לא עניין חריג, אלא מסורת שנמשכת כבר שנים רבות. בשבוע שעבר אישרה ועדת הכנסת את הקמתן של חמש ועדות כאלו, בהן הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, שבראשה אכן תעמוד ח"כ שיר מתקווה חדשה (אגב, שיר מכהנת בכנסת מתוקף החוק הנורבגי כבר מתחילת יולי, ולא כפי שציין אמסלם). בנוסף לוועדה הזאת, הוקמו גם הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים; הוועדה המיוחדת לענייני סמים ואלכוהול; הוועדה לפניות הציבור; והוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל.

בניגוד לדברי אמסלם, מדובר בוועדות ותיקות שכולן היו קיימות גם בכנסות קודמות. למעשה, חלקן מוקמות בכל כנסת מחדש כבר עשרות שנים. כך, "הוועדה המומצאת" של שיר קיימת כבר מאז 1999, ובעבר אף עמדו בראשה שני חברי כנסת מטעם מפלגתו של אמסלם: דני דנון ואורלי לוי אבוקסיס (כח"כית ברשימת הליכוד-ביתנו).

אז למה, ככל הנראה, בכל זאת התכוון אמסלם? הקואליציה הנוכחית אכן החליטה על מהלך תקדימי שלא נעשה בכנסות קודמות. היא לקחה שתיים מתוך 12 ועדות הכנסת הקבועות, והחליטה לפצל אותן. כך, "ועדת הפנים והגנת הסביבה" תפוצל לשלוש: ועדת הפנים והגנת הסביבה, ועדת ביטחון הפנים, ו-ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים. "ועדת העבודה, הרווחה והבריאות" תפוצל לשתי ועדות: ועדת העבודה והרווחה, ו-ועדת הבריאות. כך, במקום 12 ועדות קבועות, בכנסת הנוכחית יהיו 15 ועדות כאלה. 

המהלך הזה - שיעשה על ידי תיקון לתקנון הכנסת בהוראת שעה, ועוד צריך לקבל את אישור מליאת הכנסת - כבר זכה לביקורת נוקבת מצד יועמ"ש הכנסת עו"ד שגית אפק, ומצד יועמ"ש ועדת הכנסת.

האם הוא אכן כרוך בהקצאת משאבים נוספים כפי שציין הח"כ אמסלם? מהבדיקה שעשינו נראה שכן, גם אם לא מדובר במשאבים יוצאי דופן. אכן, כל ח"כ שהוא יו"ר ועדה קבועה מקבל תקן לעוזר פרלמנטרי נוסף, כך שהוספת 3 ראשי ועדות אמורה לגרור תוספת תקנים של 3 עוזרים. בנוסף, כל ועדה בכנסת מלווה על ידי יועץ משפטי, מנהל ועדה ועוד מספר תפקידים. ייתכן שפיצול הוועדות ידרוש מהכנסת לגייס מספר עובדים חדשים וייתכן שהפתרון יהיה עבודה של כל או חלק מבעלי התפקידים הללו במספר ועדות במקביל. מדוברות הכנסת נמסר לנו כי מסתמן שצוותי העובדים בכנסת יספיקו לעבודת כלל הוועדות.

בשורה התחתונה: דבריו של ח"כ אמסלם לא נכונים ברובם. ח"כ שיר לא מונתה ליו"ר "ועדה מומצאת" אלא ל"וועדה מיוחדת" ותיקה שבראשה עמדו בעבר גם ח"כים מהליכוד. הקואליציה אכן ביצעה מהלך תקדימי של פיצול שתי ועדות קבועות, ומהלך זה ידרוש ככל הנראה הקצאה מסוימת של משאבים נוספים.

תחקיר: אורי כהן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: דוד אמסלם

מפלגה: הליכוד

תוכנית: ינון מגל ובן כספית, 103fm

תאריך: 26.7.2021

ציטוט: " "אתמול נכנסה מיכל שיר, היום מביאים אותה להיות יו"ר ועדה מומצאת, אנשים לא מבינים (במה זה כרוך)"

ציון: לא נכון ברובו

חבר הכנסת דוד אמסלם התראיין בתכניתם של ינון מגל ובן כספית ברדיו 103fm, והתלונן על כך ש"אתמול נכנס נורבגי, מיכל שיר, כבר היום מביאים אותה להיות יושבת ראש ועדה שמומצאת. עכשיו אנשים לא מבינים בציבור, ועדה זה כולל ככה: עוד תקן נוסף לחבר כנסת, ועוד איזה 8-9 עובדי כנסת, זה עוד אולם."

שתי האמירות שנבדקו הן טענתו של אמסלם כי "הומצאה" ועדה חדשה במיוחד עבור חברת הכנסת שיר, וכן שהצעד כרוך בגיוס כוח אדם נוסף לצוות העובדים של הכנסת.

על פי סעיף 100 בתקנון הכנסת, ישנן 12 ועדות קבועות, "סטטוטוריות," המוקמות בכל כנסת מחדש. בנוסף אליהן, רשאית הכנסת להקים ועדות מיוחדות הנקראות "ועדות לעניין מסוים". "דינה של ועדה לעניין מסוים כדין ועדה קבועה לכל דבר, פרט לתקופת כהונתה," קובע התקנון.

ביום ראשון, ה-25.7, אישרה ועדת הכנסת את הקמתן של חמש ועדות כאלו, בהן הוועדה המיוחדת לזכויות הילד שבראשה נבחרה לעמוד חברת הכנסת שיר ממפלגת תקווה חדשה.

שיר, אגב, הושבעה לכנסת עם התפטרותו של שר המשפטים גדעון סער כבר בחודש שעבר, ב-9.7, ולא ב-25.7 כפי שרמז ח"כ אמסלם.

בנוסף לוועדה לזכויות הילד, הוקמו ביום ראשון גם הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח"כ אבתיסאם מראענה, הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות בסמים ואלכוהול בראשות ח"כ רם שפע, הוועדה לפניות הציבור בראשות ח"כ יעל רון בן משה והוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל בראשות ח"כ מוסי רז.

אלא שבניגוד לדבריו אמסלם, הוועדה לזכויות הילד, בדומה לשאר הוועדות המיוחדות שקמו השבוע, הייתה קיימת גם בכנסות קודמות. למעשה, חלק מהוועדות "הזמניות" מוקמות בכל כנסת מחדש כבר עשרות שנים.

הוועדה שבראשה תעמוד שיר הוקמה לראשונה ב-1999, בכנסת ה-15, ובראשה עמדה חברת הכנסת תמר גוז'נסקי. במשך השנים אף כיהנו בראשות הוועדה שני חברי כנסת מטעם הליכוד: דני דנון ואורלי לוי אבוקסיס (כח"כית ברשימת הליכוד-ביתנו).

כך גם שאר הוועדות המיוחדות שאושרו ביום ראשון: הוועדה לענייני התמכרויות בסמים ואלכוהול (בשמה הקודם – הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול) קיימת ברצף מ-1988 (פרט לתקופת 2019-2020 בה הכנסת לא תיפקדה), ואילו הוועדה לפניות הציבור הוקמה, ראשית כוועדת משנה ולאחר מכן כוועדה מיוחדת, כבר בכנסת השלישית.

הוועדה לענייני עובדים זרים פעלה משנת 1996 ועד 2015. הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל (הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט) הוקמה ב-2020 ובראשה עמד ח"כ אבי דיכטר מהליכוד.

ועדה מיוחדת נוספת שהוקמה בכנסת הנוכחית, הוועדה לענייני החברה הערבית בראשות ח"כ מנסור עבאס, קמה לפי שכוננה ממשלת בנט-לפיד, ביוזמת הליכוד.

למעשה, שש הוועדות המיוחדות שהוקמו עד כה (יו"ר הוועדה המסדרת ח"כ עידית סילמן הבטיחה להקים בעתיד שתי ועדות נוספות שבראשן יעמדו ח"כים מהאופוזיציה) שוות למספר הוועדות שהוקמו בכנסת הקודמת על ידי ממשלת הליכוד-כחול לבן.

אולם הביקורת הכללית של אמסלם בדבר ריבוי הוועדות בכנסת הנוכחית עשויה להיות מוצדקת בהיבט אחר.

לצד הקמת חמש הוועדות המיוחדות, אישרה ועדת הכנסת ביום ראשון לפצל שתי ועדות קבועות – את ועדת הפנים והגנת הסביבה ואת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות - לכמה ועדות קבועות נוספות.

ועדת הפנים והגנת הסביבה תפוצל לשלוש: ועדת הפנים והגנת הסביבה, ועדת ביטחון הפנים, ו-ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תפוצל לשתי ועדות: ועדת העבודה והרווחה, ו-ועדת הבריאות.

הפיצול נעשה על ידי תיקון לתקנון הכנסת בהוראת שעה, ומליאת הכנסת תתכנס לאשר את המהלך בעוד כשבועיים.

היועצות המשפטיות של הוועדות השונות, וכן יועמ"ש הכנסת עו"ד שגית אפק, ביקרו את הצעד במהלך הדיונים וציינו שמדובר בהליך חריג, תקדימי ואף מיותר.

אפק הסבירה כי הקמת ועדות משנה, ללא פיצול ועדה קבועה, "הייתה מייצרת את אותה תוצאה שמבקשים לייצר כאן, פחות או יותר."

"זאת הפעם הראשונה שוועדת הכנסת עושה כזה מהלך, של תיקון תקנון בהוראת שעה, והוספת ועדות קבועות. בעבר, פעמים רבות היו ועדות מיוחדות... היו ועדות משנה, ובאמת זאת פעם ראשונה שבה הדבר הזה נעשה," יועמ"ש ועדת הכנסת עו"ד ארבל אסטרחן אמרה.

יועמ"ש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות עו"ד נעה בן שבת הוסיפה כי יש "היגיון רב, אפילו מתחייב, לכריכת [הנושאים] בוועדה אחת," על מנת להקל על קשישים, אנשים עם מוגבלויות, מחלות נפש, מתמכרים וכו'.

לגבי דבריו של אמסלם כי הקמת ועדה כרוכה ב"עוד תקן נוסף לחבר כנסת" ובגיוס עובדים ואולם, נראה שהוא דייק באופן חלקי בלבד. לפי דוברות הכנסת, אכן, כל יו"ר ועדה קבועה מקבל תקן לעוזר פרלמנטרי נוסף. כמו כן, כל ועדה בכנסת מלווה על ידי יועץ משפטי, מנהל ועדה ועוד מספר תפקידים פקידותיים נוספים. ייתכן ופיצול הוועדות ידרוש מהכנסת לגייס מספר מצומצם של עובדים חדשים או להציב עובדים קיימים במספר ועדות במקביל. אולם מדוברות הכנסת נאמר ל"משרוקית" כי צוותי העובדים בכנסת והאולמות הקיימים כיום במשכן יספיקו לעבודת כלל הוועדות המסתמנות.

לסיכום, מיכל שיר לא מונתה ליו"ר "ועדה מומצאת" אלא לוועדה מיוחדת ותיקה שבראשה עמדו בעבר גם ח"כים מהליכוד. הקמת הוועדות החדשות לא תדרוש הקצאת תקציבים מיוחדים, מעבר לשלושה תקנים נוספים לעוזרים פרלמנטריים. עם זאת, הקמת שלוש ועדות קבועות חדשות, בהוראת שעה, היא אכן הליך תקדימי וחריג. לכן דבריו של אמסלם לא נכונים ברובם.