בלבול הקורונה: מערכת החינוך לא ערוכה והעצמאים נדרשים להשיב מענקים

עד כה ועדת החינוך של הכנסת בשיתוף שרי האוצר, הבריאות והחינוך, קבעה כי התלמידים יעטו מסכות, תתקיים בדיקה סרולוגית למיליון וחצי ילדים, וכי במידת הצורך תתקיים גם למידה מקוונת • רוב הנקודות שהיו במחלוקת בתחילת הדרך, עדיין לא נפתרו

לימודים בבית ספר במתווה קורונה / צילום: Reuters, Marcelo Ochoa
לימודים בבית ספר במתווה קורונה / צילום: Reuters, Marcelo Ochoa

ספטמבר מתקרב, ועדיין אין הסכמות בסוגיות משמעותיות הקשורות לפתיחת שנת הלימודים. ראש הממשלה נפתלי בנט כינס שוב את שר הבריאות ניצן הורוביץ, שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון ושר האוצר אביגדור ליברמן, וכן מומחים ובכירים נוספים, כדי לנסות ולהגיע להסכמות לגבי מתווה פתיחת שנת הלימודים. אולם, גם פגישה זו לא הובילה לפריצות דרך. נקודות המחלוקת העיקריות הן: אורך הבידוד, חיסונים בתוך בתי הספר ומקור התקציב למהלכי צמצום מגעים (קפסולות ולמידה בחוץ) שיישמו בתי הספר השונים.

היחס לבתי הספר עדיין דיפרנציאלי

מן הדיון בוועדת החינוך עלה כי שרת החינוך עדיין מכוונת לקיצור הבידוד עד 48 שעות, אולם במשרד הבריאות מתנגדים לכך בתוקף. כמו כן אין הסכמה על סוגיית החיסונים בתוך בתי ספר.

השרים כן הסכימו כי יתקיים מבצע בדיקות סרולוגיות לאומי במסגרתו יפעל משרד הבריאות לדגום 1.6 מיליון תלמידים. כמו כן הוסכם כי תופעל תוכנית "מגן חינוך" במסגרתה יבוצעו בדיקות סקר ביישובים עם תחלואה גבוהה.

המתווה עדיין כולל התייחסות דיפרנציאלית לבתי הספר, כאשר נאמר כי במידת הצורך תתקיים למידה במרחבים פתוחים או למידה משולבת, פרונטלית לצד מקוונת. אולם, עדיין לא הוגדרה תוספת תקציב לבתי הספר ליישום החלטות אלה, וטרם נאמר באילו נסיבות תהיה ציפיה מבית הספר לעבור למודל ללימוד שונה מן השגרה. על פי הדברים שנמסרו לוועדה, בכיתות יעטו כל התלמידים בבתי הספר מסיכות.

לכל בית ספר ינתן תקן לנאמן קורונה, שיקבל תקציב ממשרד החינוך, בסכום שטרם נקבע. בנוסף נקבע כי בתי הספר יקבלו 300 מיליון שקל לתמיכה ומתן מענים רגשיים ולימודיים בבתי הספר.

תוכנית "הכיתה הירוקה" של שיבא

ועדת החינוך התייעצה לאחר ההאזנה לדברים וחזרה עם ההמלצות הבאות: יש לעזור לבתי הספר החלשים, בעיקר במגזר הערבי, הבדואי והפריפריה, בין היתר על ידי מתן תשתית מחשבים על פי הצורך, וכן להעצים גורמים ברשויות המקומיות להיות חלק מן המענה. כמו כן ביקשה היערכות ללמידה מרחוק והיערכות כבר מעתה לקיום בחינות הבגרות, גם בתרחישים שליליים.

הוועדה ביקשה מן השרים להעביר את התוכנית בנושא הבדיקות והחיסונים בבתי הספר, תוך שבוע.

על רקע חוסר ההסכמה על אורך הבידוד, הוצגה לשרים ולראש הממשלה תוכנית חלופית לבידוד, "הכיתה הירוקה" של בית החולים לילדים ספרא המשוייך לבית החולים שיבא. במסגרת המתווה המוצע, במקרה של חשיפה לילד מאומת, לא ישלחו התלמידים האחרים לבידוד, אלא יבדקו בבדיקות מהירות בכל בוקר במשך שבוע.

כל מתווה עליו יחליטו הצדדים יבחן תחילה במערכת החינוך של החברה החרדית, שחוזרת ללמוד ב-22 באוגוסט. כרגע מאופיינת מערכת החינוך החרדית בכמות מחלימים גבוהה ובתחלואה נמוכה יחסית, ולכן מה שאפשר ללמוד מפיילוט כזה הוא מוגבל.

מעדיפים שלא לדון בסוגיית הסגר

נראה כי מבחינת שני הצדדים, משרד הבריאות והחינוך, אין תוכניות מגירה לסגר, אין היערכות ללמידה מיטבית מרחוק, וזאת משום שהכוונה היא להימנע מכך בכל מחיר.
הדבר תלוי בין היתר ביעילות החיסון השלישי. הם הוא ימנע תחלואה קשה במבוגרים ומדוכאי חיסון, הרי שהחשש מקריסה של מערכת הבריאות עשוי לרדת.

כאמור, הפשרה המסתמנת היא של בדיקות במקום בידוד. עם זאת, הפרטים לגבי אופן ביצוע הבדיקות, ובדיוק באילו נסיבות ולמי, עדיין מעורפלים.

"כולם רוצים להתארגן לקראת 1 בספטמבר"

לדברי אופיר קליין, מנכ"ל חברת הציוד הרפואי והדיאגנוסטיקה BD בישראל, מספר כי במועצה המקומית סורק, כבר מבוצעות בדיקות תדירות. BD נערכה מראש עם מלאי דל בדיקות מהירות, אך שלא קיבלה עדיין הזמנה רשמית. "כל המדינות רוצות להתארגן לקראת 1 בספטמבר", הוא מסביר.

לדברי מאיר עזרא-אליה, רופא ילדים בכיר וראש עמותת ‘מחוסגן’ שהוקמה עוד לפני הקורונה כדי ליצור מרחבי לימודים לגיל הרך שבהם כל הילדים מחוסנים בחיסוני ילדות, הבעיה עם כל מתווה תהיה שיתוף הפעולה של האוכלוסיה.

"אנחנו מצפים שהמשרד לביטחון פנים, בעיקר עם המנכ"ל החדש והמעולה שלו תומר לוטן, בעבר מנהל ‘מגן ישראל’, יחד עם משרדי החינוך והבריאות, יקימו כבר עכשיו מטה להסברה ולאכיפה בלתי מתפשרת, שלא כמו בגלים הקודמים".

הוא אינו תולה תקוות בבדיקות היומיות. "זה רעיון טוב אבל ברור שכשהמספרים יהיו גדולים, והם יהיו גדולים, יכולת הביצוע תרד. צריך להיות מעשיים".

לדבריו, כדי להימנע מסגר עתידי: "אם אנחנו רוצים להשאיר את המשק פתוח, אנחנו צריכים לשלם על זה בפיקוח הרבה יותר הדוק על הצעדים שכן ננקטים. אי אפשר גם וגם. אם המשימה הלאומית שלנו היא להשאיר את מערכת החינוך פתוחה, כל המשאבים שלנו צריכים להיות מופנים לזה".

מענקים ב"כאילו"? המדינה דורשת החזרים מהעצמאים

מדברים בממשלה על הטלת מגבלות על המשק ואף סגר נוסף. ניסיון העבר הקרוב מלמד על המכה הכלכלית שנוחתת על העסקים במשק שנאלצים להיסגר. האם באוצר נערכים לתרחיש הזה?

בימים אלה עובדים באוצר ללא הפסקה על תקציב המדינה וחוק ההסדרים, ובלוח הזמנים שיש להם אין הרבה מקום לדון באפשרות לעוד סגר. בינתיים, עד שיתקבלו ההחלטות בנושא הזה, העסקים עדיין מתמודדים עם ההשלכות מהשנה שעברה, ובייחוד עם העובדה כי בימים אלה המדינה דורשת מהם החזרים של המענקים שקיבלו בשיא המשבר.

ביוני אשתקד החלה רשות המסים לשגר דרישות להחזר המקדמות ששולמו. בראשית הדרך דובר על מאות עסקים, ואח"כ על אלפים וכיום מספר הדרישות להחזר נושק כמעט לעשרים אלף. מנתוני רשות המסים עולה כי נדרש החזר בסכום כולל של 822,098,386 שקל. מאז שהחלה רשות המסים לשגר את הדרישות להחזר, הוחזרו בפועל למדינה כ-239 מיליון שקל.

הדרישות להחזר המענקים למדינה נולדו על רקע תנאי המענקים אשר קובעים כי אם יתברר כי העצמאי לא היה זכאי למענק הוא יידרש להשיב את הכסף למדינה.

לדברי יועצת המס רויטל סיטון בן ארי, ישנן בעיות רבות בדרישות להחזרים ובעלי עסקים לא יודעים שחלק מהדרישות כלל לא מוצדקות, ושכדאי להילחם בהן. לדבריה, "ברשות דווקא קשובים לעסקים ולמרות ששיגרו להם דרישות להחזיר מענקים הם בודקים כל מקרה לגופו ומוכנים להתחשב כשצריך ואפשר". את המלחמה הזאת ונוספות סביב הדרישה להחזר מענקים נראה בקרוב בוועדות הערר על המענקים.

אלה לוי-וינריב