משמעות הרפורמה בחקלאות: חיסול השטחים הירוקים בישראל

דמיינו שאתן.ם עוברים בעמק חפר, בעמק יזרעאל, או בכל אזור אחר במרחב הכפרי בישראל. העלו לנגד עיניכם את המראות המוכרים: שדות ומרחבים ירוקים, נחלים, עצים וצמחייה, פרדסים, מטעים, פרות, כבשים ותרנגולות.

עכשיו, עברו על התמונה עם פוטושופ בראשכם - ומחקו את כל אלה. במקומם דמיינו שכונות, מגדלים רבי-קומות, כבישים, מחלפים, מרכזי קניות, אתרי זבל רחבי ידיים.
במקום ירוק, כחול וצהוב - האפור שולט בכל.

החיזיון המדכא הזה עלול להיות המציאות של כולנו בעוד כמה שנים, אם תתקיים בפועל הרפורמה להורדת מכסי המגן שעברה בחוק ההסדרים.

רבות דובר, ובצדק רב, על כך שהרפורמה תוביל לסגירת משקים, לפשיטת רגל של חקלאים, לקץ הביטחון התזונתי במדינה ולמעשה - לחיסול החקלאות הישראלית כולה; חקלאות, שגם כך נמצאת במאבק קיומי מתמיד, מול גזירות רבות המאיימות לנחות עליה חדשות לבקרים (הכוונה להעלות את מחירי המים לחקלאים, למשל).

חשוב לציין גם כי הסיבה למחירי התוצרת החקלאית לצרכן - שהם המקור לרפורמה - נעוצה בפערי התיווך של המשווקים. לכן ייבוא כלל לא יפתור את בעיית יוקר המחייה. צריך לטפל, ובאופן יסודי, בפערי השיווק.

נדל"ן במקום טבע

אולם מעבר לכל הטענות הללו (המוצדקות מאוד, כאמור), נדמה שנשכחה אמת אחת, משמעותית במיוחד, שנוגעת לכל אחת ואחד במדינה ולא רק לחקלאים, לקיבוצניקים או למושבניקים. חיסול החקלאות משמעו גם חיסול השטחים הירוקים במדינת ישראל.

כ-85% מהאדמות במדינה נמצאות במרחב הכפרי. אם לא יהיו חקלאים - לא תהיה חקלאות. השטחים שלא יעובדו יופנו במהרה לפרויקטים של נדל"ן ותשתיות או יעמדו נטושים ויתמלאו בפסולת. כיום, השטחים החקלאיים הם כמעט היחידים שמונעים מיוזמות כאלה לקרות חדשות ובקרים ולמלא בבטון את הירוק כולו.

עובדה זאת, לצערי, מוכרת לי היטב כראשת המועצה האזורית עמק חפר. מתוך 130,000 הדונם שבהם משתרעת עמק חפר - כ-92,000 דונם מעובדים לחקלאות. זוהי חקלאות מתקדמת, שמתקיימת תוך שמירה על עקרונות הקיימות, תוך התחדשות בלתי פוסקת ותוך כדי חתירה להרמוניה עם הסביבה. זוהי חקלאות עם עתיד - רק לאחרונה הקמנו בעמק חפר את בית הספר החקלאי היסודי הראשון בישראל, "שורשים".

חשוב להדגיש: השטחים החקלאיים חשובים לא רק לנו - תושבות ותושבי המרחב הכפרי והחקלאיים (למעלה ממיליון איש ואישה!), אלא לכלל אזרחי ישראל. במדינה מתוקנת, יש חשיבות לעיר וכפר. תושבי העיר והכפר כאחד זקוקים לשטחים בנויים ופתוחים באותה מידה. לשטחים הפתוחים, החקלאיים, יש משמעות אדירה לאיכות הסביבה, לשמירה על בעלי החיים הצמחייה, וכן בסוגיות ניקוז ואגני הנחלים.

צריך לזכור גם כי השקיית השדות נעשית במי קולחין, שהם מי ביוב מטופלים, ואם זו תיפסק תיווצר בעיה קשה בניקוז שתתבטא בהצפות קשות.

ערך ישראלי ציוני

בנוסף, חשוב לציין כי השטחים החקלאיים נמצאים בכל חלקי המדינה, לרבות בגבולותיה, ובכך יש ליישובים חקלאיים גם משמעות ביטחונית רבה.

עברו עשרות שנים מאז שמדינת ישראל חרתה על דגלה את החזון "נלבישך בשלמת בטון ומלט". למרבה הצער, נדמה כי למרות כל תמרורי האזהרה האדירים ביחס לחשיבות הטבע והירוק, החזון הזה עדיין לא נזנח.

לכן, חשוב לומר באופן ברור: החקלאות אינה רק ענף המספק פרנסה ותוצרת.
החקלאות היא ערך ישראלי-ציוני, נכס חשוב מאין כמותו של איזון בין ירוק לבטון, והתיישבות בעלת חשיבות ביטחונית בגבולות. בשל כך, חובה עלינו לשמור על החקלאות לטובת כלל אזרחי המדינה ולמען הדורות הבאים.

הכותבת היא ראשת מועצת עמק חפר