האוצר: נתוני הלמ"ס לחישוב האבטלה הרחבה מעוותים

עבודה שפרסמה הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, מוקדם יותר השבוע מערערת את אמדן הלמ"ס לשיעור הבלתי מועסקים במשק, וזאת דווקא במועד בו היה צורך להישען על הנתונים הללו לטובת קבלת החלטה אם לסיים את מודל החל"ת.

אם עד המשבר הנוכחי היה נתון אחד עיקרי ששיקף את מצב האבטלה במשק - הבלתי מועסקים לפי הגדרות הלמ"ס - מודל החל"ת והמשבר בשוק התעסוקה שינו את התמונה, וקמה לה הגדרה חדשה: "שיעור האבטלה הרחב", המאגד בתוכו שלוש קבוצות של מחוסרי עבודה: הבלתי מועסקים; מועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה" (מה שמשמש את האוצר במדידת האבטלה); והאנשים שאיבדו את עבודתם מאז חודש מרץ אך לא חיפשו עבודה בארבעת השבועות שקדמו לסקר, בין אם בגלל ייאוש ובין אם בגלל סיבות אחרות.

באוצר טוענים כי שיעור האבטלה הרחב של הלמ"ס מהווה מדד "מצומצם יחסית שאינו מביא בחשבון שינויים כלליים בשיעור ההשתתפות, ולא כולל את המעסקים שעוזבים את שוק העבודה".

באוצר מצביעים על עיוות בנתוני הלמ"ס בקרב אלו המסווגים תחת הסעיף "נעדרים כל השבוע מעבודתם בכלל סיבות הקשורות בקורונה". מתברר כי בחלוף שנה מאז מרץ 2020 בשיא המשבר, בשל הדרישה מהלמ"ס לעמוד בתקינה בינלאומית לניהול סקרי כח אדם, העובדים שהוגדרו בחל"ת עברו לקבוצת ה"בלתי מועסקים" (במידה והם מדווחים על חיפוש עבודה), או ככאלו שפוטרו במהלך המשבר ולא מחפשים עבודה (במידה והם מדווחים שפוטרו מאז מרץ 2020), או שהם מוגדרים תחת הקבוצה שלא משתתפת בשוק העבודה.

באוצר כותבים כי ההגדרה שיעור האבטלה הרחב הוא נתון שמתיישן לא טוב והופך ללא רלוונטי ככל שחולף הזמן. או יותר נכון כאשר חלפה לה שנה מאז מרץ 2021, עם השקת מודל החל"ת. "יש להתייחס לנתון האבטלה כולל חל"ת בשלב זה כנתון שאינו מלא ולמקד את הדיון בנתון שיעור התעסוקה בניכוי בעובדים הנמצאם בחל"ת שהלמ"ס החל לפרסם בחודשים האחרונים", כך נכתב בסקירה של אגף הכלכלנית הראשית.

באוצר בוחרים להתמקד בשינויים בתמהיל המועסקים ביחס לטרום המשבר וכך אפשר יהיה לפריד בין אלו שנפלטו משוק התעסוקה, בין אם הם מובטלים (כולל חל"ת) או אם הם פשוט לא משתתפים בכוח העבודה. או במלים אחרות, באוצר מתמקדים בהיקף המועסקים שנגזר משיעור התעסוקה, ולא במספר המובטלים שמביא בחשבון גם את הגידול שחל באוכלוסיה. לפי האוצר לאחר סגר השלישי הביקוש לעובדים לא שב לרמתו לפני המשבר, שמשמעותו פחות כ-206 אלף מועסקים, כרבע מהם בשל ירידה בהשתתפות.

הלמ"ס: "ישראל היא בין המדינות הבודדות בעולם בה קיימת זמינות נתונים חודשיים ונתונים דו-שבועיים על שוק העבודה"

תגובת הלמ"ס: "מתחילת משבר הקורונה פועלת הלמ"ס לספק נתונים על שוק העבודה בישראל ולשם כך אף הרחיבה את הגדרות הסקר והוסיפה את הקבוצות הבאות: בקרב מועסקים: מועסקים הנעדרים זמנית מעבודה בגלל קורונה ; בקרב לא משתתפים בכוח העבודה ; כאלה שהפסיקו עבודתם החל ממרץ 2020 בגלל פיטורין או סגירת העסק ; כאלה שהפסיקו עבודתם החל ממרץ 2020 בגלל סיבות אחרות, מעוניינים לעבוד היום ולא חיפשו עבודה ב-4 שבועות אחרונים בגלל קורונה.

"כפי שניתן לראות, הסקירה הכלכלית של אגף הכלכלן הראשי מבוססת על נתונים שונים שהלמ"ס מפרסמת לציבור הרחב. בכתבה הוסברו מגבלות של הגדרות סקר כוח אדם בנושא של מעקב אחרי אנשים שהוצאו לחל"ת לתקופה של מעל 12 חודשים ברציפות. הוסבר גם, שמבחינת הגדרות הסקר, אנשים אלה יכולים להיות בכל אחת מהקבוצות שהוזכרו לעיל או בקרב הבלתי מועסקים.

"יש לציין שנתונים לגבי שיעור תעסוקה ללא נעדרים מעבודה בגלל קורונה צורפו למדדים שמפרסמת הלמ"ס מתוך סקר כוח אדם על מנת לעזור למקבלי החלטות ולציבור הרחב לראות תמונה מלאה של שוק העבודה גם מצד של התעסוקה וגם מהצד של אנשים שלא עובדים. כל הנתונים של הלמ"ס מתוך סקר כוח אדם מפורסמים לציבור הרחב בהודעות לתקשורת ברמה דו-שבועית, חודשית ושנתית. כמו כן, לוחות עם נתונים מפורטים מפורסמים בהודעות לתקשורת, בירחון סקר כוח אדם ובפרסומים שנתיים. הנתונים עומדים לרשותם של מקבלי ההחלטות, לחוקרים ולציבור הרחב, והם מאפשרים לבצע ניתוח מגוון ועל פי צרכים שונים.

"יש לציין גם, שלצורך ניתוח מעמיק יותר, עבודה על נתונים של סקר כוח אדם מתאפשרת לחוקרים ולמשרדי ממשלה שונים בחדר מחקר של הלמ"ס, אליו מדי חודש מועבר קובץ נתונים חודשי של סקר כוח אדם. בהקשר זה חשוב לציין, שהלמ"ס מקבלת על עבודה זו הערכה רבה ומדינת ישראל היא בין המדינות הבודדות בעולם בה קיימת זמינות נתונים חודשיים ונתונים דו-שבועיים על שוק עבודה לציבור הרחב ומקבלי החלטות".