הצד הפחות יפה של ההייטק: כך איבדה המדינה מיליארדי דולרים במס

המיסוי על אופציות בישראל הפך להטבה בת מיליוני דולרים • גל ההנפקות בשנתיים האחרונות יצר שכבה של מנהלים בכירים בארגונים שמימשו אופציות ומניות בשווי מיליונים - הדבר נעשה בניגוד לכוונת המחוקק, שהטיל מיסוי נמוך יחסית על אופציות בגלל מרכיב הסיכון שבו

כך איבדה המדינה מיליארדי דולרים  במס על האופציות / איור: גיל ג'יבלי
כך איבדה המדינה מיליארדי דולרים במס על האופציות / איור: גיל ג'יבלי

בשבועות האחרונים בחנו מחדש את הערכים שלאורם אנחנו פועלים כחלק מהתפיסה הכוללת של גלובס וחידדנו לעצמנו את הנהלים על מנת להפוך את מדור ההייטק והמדע לבית עוד יותר מאוזן, בהיר, מקורי, חדשני, אמין המתייחס לאירועים אקטואליים בהקשרם הרחב.
צוות הכתבים והעורכים של גלובס יביא לכם מדי יום תכנים מקוריים וחדשניים ממגוון נושאים הסובבים את תעשיית ההייטק הישראלית והבינלאומית, בכלל זה חדשות בתחום היבטים טכנולוגיים לרבות טכנולוגיה צרכנית מדעי החיים ובריאות דיגיטלית, קריירה, ועוד. נגיש בשפה העברית את התכנים המעולים של ה״וול סטריט ג׳ורנל״ ונשמח אם תחפשו אותנו גם באתר האינטרנט באנגלית. נשמח לשמוע את דעתכם Hightech@globes.co.il

מתן אופציות לעובדים בסטארט-אפים השתרש בענף ההייטק כתמריץ המאפשר ליזמים לגייס עובדים ולהבטיח להם נתח מהצלחה אפשרית בעתיד. באמצעות האופציות העובד מקבל את האפשרות לרכוש מניות יקרות בעתיד בסכום נמוך, וכשירצה לממש את המניות - יגזור את הרווח המגיע לו, בכפוף לתשלום מס, כמובן.

בתקופה האחרונה, כך נודע לגלובס, מגלים יותר ויותר בכירים בהייטק הישראלי כי המיסוי על אופציות בישראל הפך להטבה בת מיליוני דולרים, וכך הפכו האופציות שהבשילו בהנפקה למכשיר כמעט ודאי להתעשרות ללא נטילת סיכונים מיוחדים, זאת בשונה מעמדת המחוקק ובמידה רבה על חשבון המדינה.

החזון, הצוות והערכים: כך יעבוד מדור ההייטק המתחדש של גלובס

גל ההנפקות הנמרץ בשנתיים האחרונות יצר שכבה של מנהלים בכירים בארגונים - סמנכ"לי שיווק, תפעול, כספים מוצר וכן עובדים ותיקים - שמימשו אופציות ומניות בשווי של מיליוני דולרים, לעיתים קרובות בסכומים שנעים בין 5 ל-20 מיליון דולר.

הדבר נעשה בניגוד לכוונת המחוקק שהטיל מיסוי נמוך יחסית על אופציות בגלל מרכיב הסיכון שבו. "בעוד שהיזמים נוטלים סיכון בהקמת חברות, סמנכ"לים ועובדים ותיקים לא נוטלים את אותה מידת הסיכון, ולכן הכנסה של מיליוני דולרים מהנפקות עבורם היא תשלום לכל דבר על עבודה שאמור להיות ממוסה במס הכנסה," אומר לגלובס בכיר בפירמת רואי חשבון. "עם זאת, הם משלמים מס על רווחי הון בלבד של 25%, כשזה ברור לכולם שההכנסה מגיעה מעבודה. זה לא היווה בעיה עד השנה, שבה סמנכ"לים לוקחים הביתה 10 מיליון דולר, או עובדים מהשורה שלוקחים הביתה 1-2 מיליון דולר, ומשלמים על כך 25% מס, בעוד שכולנו משלמים מס גבוה הרבה יותר על השכר שלנו".

ד"ר מיכאל בריקר, שותף מיסוי במשרד מיתר, טוען כי למיסוי האופציות בישראל הייתה גם תרומה חיובית להתפתחות התעשייה. "לא הייתי רואה זאת כלקונה בחוק - זו הטבה שתרמה ב-20 השנים האחרונות להתפתחות תעשייה שמעסיקה מאות אלפי עובדים".

ד''ר מיכאל בריקר / צילום: תומר יעקובסון
 ד''ר מיכאל בריקר / צילום: תומר יעקובסון

עוד טוען בריקר, כי גם אם חברות הייטק היו מוותרות על מתן אופציות ובמקום זאת משלמות שכר בשווי דומה, החברות היו נהנות מניכוי הוצאה, מה שלא קורה לגבי אופציות. התוצאה תהיה תשלום מס חברות נמוך יותר, כך מבחינת רשות המסים לא בטוח ש"סידור" כזה עדיף על פני מתן אופציות והסדר המס שחל עליהן.

ובכל זאת, טוען רואה חשבון בכיר באחת הפירמות הגדולות, יש היגיון בהגבלת הסכום שעליו ניתן לקבל את הטבת המס הזו. בארה"ב, לשם השוואה, תנאי האופציות כתמריץ נוקשים הרבה יותר. בארה"ב קיימת על אופציות שכאלה, המכונות ISOs, הגבלה על הסכום - עד שווי של 100,000 דולר בשנה, בעוד שבישראל לא קיימת כל מגבלה על סכום האופציות. בארה"ב על העובד להחזיק במניות שנה לאחר מימוש האופציות כדי להנות מהטבה במס, בעוד שבישראל לא קיימת מגבלה כזו. ובארה"ב מחיר האופציות צריך להיות זהה למחיר המניות במועד הענקת האופציות, בעוד שבישראל ניתנות האופציות במחיר זול בדרך כלל, של סנטים בודדים.

צרו איתנו קשר *5988