מה באמת מטריד את תעשיית ההון-סיכון הישראלית

עד כמה משפיעות קרנות ההון הסיכון הזרות שהחלו לפעול השנה בארץ על השוק המקומי, איך התחרות האינטנסיבית בין הקרנות הישראליות הובילה אותן להשקיע דווקא באד-טק, והאם אנחנו באמת עומדים בפני בועה • בכירי תעשיית ההון סיכון נפגשו בתל אביב לאירוע משמעותי ראשון מאז פרוץ הקורונה, ודנו בכל השאלות הבוערות

מפגש המשקיעים של קרן Fusion / צילום: בר כהן
מפגש המשקיעים של קרן Fusion / צילום: בר כהן

האם גיוסי הענק של חברות ההייטק בשנה האחרונה הם חלק מבועה שקשורה לכסף פנוי שמסתובב בשוק, או שהשכר הגבוה בענף וצמיחת החברות להיקפים של מאות עובדים מייצרים צורך אמיתי בסבבי גיוס כאלה? זו רק אחת השאלות שעלו באירוע של תעשיית ההון סיכון שהתקיים בשבוע שעבר במסעדת משייה בתל אביב, בהשתתפות 250 משקיעים מקרנות ישראליות וזרות. את האירוע יזם גיא קצוביץ', שותף-מייסד בקרן ההשקעות ותוכנית ההאצה Fusion, המסייעת למיזמי טכנולוגיה ישראלים לחדור לשוק האמריקני.

"לאחר עצירה כפויה וארוכה בשל הקורונה, שמחנו לחזור למסורת של מפגשים א-פורמליים בין שותפים בקרנות הון סיכון, אנג'לים, מנהלי חדשנות ויזמים סדרתיים", אומר קצוביץ'. "מהמפגש עלה בבירור שהביזנס של הקרנות משתנה, וייאלץ להמשיך להשתנות, בעקבות המגמות החדשות".

"התעשייה שלנו מושתתת על שיתופי פעולה בין אנשי הון סיכון, לכן מפגש כזה הוא כלי עבודה חשוב ומשמעותי עבורנו, שלא היה קיים מאז פרוץ הקורונה", אומרת נופר עמיקם, שותפה בקרן גלילות קפיטל. "אי אפשר לחבר למינגלינג 250 משקיעים בזום, ולקבל אפקט דומה".

לדברי עמיקם, "הנושא החם ביותר שעלה בשיחות הוא השווי הגבוה של חברות ההיי-טק. ברור שחברות רבות היום מגייסות סיבובים גדולים יותר מאשר בעבר, בין אם הן בשלבים מוקדמים או חברות מפותחות. השאלה היא האם זוהי מגמה שתישאר ותתעצם, או בועה שעתידה להתפוצץ בקרוב.

"בנוסף, התנהל שיח פתוח על התחרות האינטנסיבית בין הקרנות על השקעות בחברות B2B Enterprise, מה שדוחף חלק מהמשקיעים לפעול באזורים שנחשבו לחריגים יותר בעולם ההון סיכון הקלאסי, ושיש סביבם תחרות קטנה יותר, כמו טכנולוגיות לתחום החינוך (אד-טק). ייתכן שבגלל התחרות הגוברת והשווי הגבוהה של הסטארט-אפים נראה יותר דפוסי השקעות חדשים".

לדברי ינאי אורון, מנהל-שותף בקרן ורטקס, השאלה שעניינה את כולם היא "מה האסטרטגיה הנכונה למשקיעים בתקופה הנוכחית. מרגישים שהחברות מכוונות גבוה, אקזיטים של מיליארדי דולרים הפכו לתוצאה אפשרית אמיתית, והשווי של סטארט-אפים עלה בין 50% ל-100% בכל השלבים, בין אם המיזם צעיר או מפותח. בסופו של דבר לכל קרן יש הניואנסים שמתאימים לה והיה מעניין להיחשף למגוון השקפות שונות על התעשייה".

"השיחות היו בעיקר סביב כמות הכסף הגדולה יחסית בשוק שמחפשת עסקאות, כולל הון מצד קרנות זרות מחו"ל, שהחלו לפעול בישראל בתקופת הקורונה ומשקיעות פה כספים רבים", מספר נמרוד כהן, שותף מנהל ומייסד קרן TAU Ventures.

"הפעילות של השחקנים הזרים מעלה את השווי של הסטארט-אפים, ומצריכה התנהלות זריזה יותר וקבלת החלטות מהירה מצד משקיעים ישראלים. נכון שהפעילות גם יוצרת שיבוש שלילי באקוסיסטם, כמו למשל העובדה שהכסף הזה מחפש חברות בשלבים מתקדמים יחסית, ונוצר מחסור של כסף בשלבים המוקדמים.

"בתחזית קדימה לגבי השנה הקרובה נכון שנשמעו דעות שמדובר בבועה, אולם יש כאלה שחושבים שהעולם החדש מתבסס ברובו על טכנולוגיות בכל התחומים, מה שמצדיק את היקפי ההשקעות הגבוהים שאנחנו רואים לאחרונה. בכל מקרה, לא נראה לתעשיית ההון סיכון שיהיה שינוי לרעה בשנה-שנתיים הקרובות, לכל הפחות".