"המציאות מפחידה": מחלוקת בממשלה בנוגע למאבק בקורונה

מספר המאומתים לקורונה בארץ ממשיך לטפס, ובממשלה עדיין לא החליטו אם להטיל סגר נוסף • בינתיים, שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון ממצבת את עצמה כסמן קיצוני נגד הטלת מגבלות: "אנחנו צריכים להסיר את נושא הסגר מסדר היום"

השרה יפעת שאשא-ביטון / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
השרה יפעת שאשא-ביטון / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ויכוח פרץ היום (א') בישיבת הממשלה בעניין הסגר והצעדים הנדרשים למאבק בקורונה כאשר שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון מצדיקה את מעמדה כסמן הקיצוני נגד הגבלות לרבות סגר, וזוכה לתמיכה מצד שרים נוספים.

ראש הממשלה נפתלי בנט פתח: "במהלך הימים הקרובים נעשה שדרוג של סוגיית ההתחסנות בתקשורת. לפעמים באותו אייטם יש תגובה של כמה משרדים כשאנחנו אותה ממשלה, ויש צורך ביותר תיאום. אני שוב מבקש להתאבד על נושא ההתחסנות. זה קורע את הלב. בשאר העולם מתחננים לחיסונים, ולנו יש. צריך פשוט לתפוס את האנשים - לכן אנו מקימים צוות שרים לענייני הסברה, שיהיו בו נחמן שי, יואל רזבוזוב, יועז הנדל, חילי טרופר - בן אדם מכל סיעה".

השר אלעזר שטרן יצא נגד העלאת סוגיית הסגר: "אנחנו צריכים לעקור את המילה 'סגר' מתוכנו... אנחנו גורמים לאנשים לחיות תחת איום".

שאשא-ביטון מיהרה להצטרף. "מעבר לעובדה שאנחנו צריכים להסיר את נושא הסגר מסדר היום, בעצם זה שאנחנו מדברים על זה, אנחנו מקבעים מציאות בשטח", אמרה, והוסיפה: "יש ביטולים ואנשים נמצאים בחרדה קיומית על הפרנסה שלהם... ראינו גרפים - לא משנה אם מדינות עשו סגר או לא עשו סגר, או עשו סגר חלקי - הגרף של התחלואה נראה אותו דבר". למרות שהנתונים נראים לרוב אחרת, אף אחד מהשרים האחרים לא סתר את האמירה של שאשא-ביטון.

"זה בידיים של הציבור"

השר לביטחון הפנים עמר בר-לב הזכיר את בעייתיות העלייה בתחלואה הקשה: "אני גם לא חושב שצריך להפחיד את הציבור, אבל צריך לומר לו את האמת, והאמת היא שהמציאות מפחידה. כל 10 ימים זה (ההדבקה - ד. ז.) מכפיל את עצמו, בעוד 23 ימים נהיה ב-1,600, שזה פחות או יותר יכולת הספיקה (של בתי החולים - ד. ז.)", אמר. "אם יתחסנו וישימו מסכות, הסיכוי לסגר יקטן. המצב הכי גרוע, זה לא להזכיר את המילה 'סגר' ואז עוד ארבעה שבועות נגיע לסגר. צריך לומר את האמת, והאמת היא שהמצב הוא מפחיד. זה בידיים של הציבור".

השרה מירב כהן תמכה בבר-לב, וציינה את סוגיית החרגת בתי הכנסת. "אני מחזקת את דברי השר בר-לב. כאב לי לקרוא על החלטת קבינט הקורונה בנושא החרגת בתי הכנסת מהתו הירוק. כאילו לא למדנו לקח מהסבבים הקודמים. אין כל הצדקה להחרגה הזאת. זה גם הוביל כבר בעבר למוות של עשרות אם לא מאות אנשים שפקדו את בתי הכנסת, וזה גם מאוד מאוד פוגע בסולידריות החברתית וגורם לציבור להרגיש שהחלטות מתקבלות בצורה לא עניינית", טענה. "אפשר למצוא פתרונות יצירתיים שלא יקפחו חיי אדם. אצלי בשכונה מתפללים במרחב הציבורי וזה מראה שממש מחמם את הלב. בואו לא נחזור על טעויות העבר".

מזכיר הממשלה שלום שלמה השיב לכהן: "זו לא הייתה החלטת מדיניות, זו הייתה הנחיה משפטית".
כהן: "אני מבקשת שהיועמ"ש יגיע לאולם, ויסביר לנו את עמדתו".
היועמ"ש אביחי מנדלבליט נכנס והבהיר: "לא הייתה דרישה משפטית כזו או אחרת".
ראש הממשלה בנט ביקש להנמיך להבות והודיע: "אנחנו נבדוק את זה בפורום יותר קטן".

אין פתרונות עבור תעשיית התעופה

ניצן הורוביץ, שר הבריאות, התייחס לסוגיית הטיסות והקורונה: "אנחנו מורידים את הודו מרשימת המדינות האסורות ליציאה. מותר לטוס, ורק מחייב בידוד. שנית, יש החרגה של אנשי תקשורת שטסים למדינות מתוקף תפקידם".

שרת התחבורה מרב מיכאלי: "צריך לעשות הכל כדי שתעשיית התעופה שלנו לא תיהרס. אני יודעת שיושבים איתם, אבל זה לא מספיק, וכרגע אין פתרונות על השולחן". שר האוצר אביגדור ליברמן הוסיף לדברי מיכאלי: "יש ענפים שנפגעים ביום יום כרגע וסובלים מהמצב שנוצר. זה כל ענף התיירות וענף התעופה. אנחנו מחפשים פתרון צודק".

השר יואל רזבוזוב: "כבר יש המון המון ביטולים. אם תרשו לי כבר שאתחיל לעבוד על מתווה פיצוי". אנשי המקצוע ממשרד התיירות ומשרד האוצר אמורים להיפגש בעניין בקרוב.

"האוכלוסיה הערבית טסה בהמוניה לטורקיה ויוון ועושים את זה בחוסר אחריות. הם גם משיגים אישורים מזוייפים כדי לחזור לארץ", סיפר השר עיסאווי פריג'. בנט השיב: "אם הם מרמים בעלייה למטוס, הרי שהם נבדקים עם הנחיתה. אני מבקש שתבדקו את זה, אם יש סתירה בין ההצהרה בעלייה למטוס לבין הבדיקה".

מיכאלי הציעה מתווה להגדלת מספר המתחסנים והמתחסנות, לפיו קופות החולים יקבעו באופן אקטיבי תורים לחיסונים עבור כל מי שטרם התחסנו, ותשלח להם עדכון ב-SMS ומכתב הביתה אודות המיקום, התאריך ושעת החיסון שנקבעה עבורם, ללא כפייה.

לדבריה, זהו שינוי שיטת החשיבה ומתוך הנחה שהפיכת ברירת המחדל להתחסנות, אלא אם התור בוטל באופן אקטיבי, תעלה משמעותית את מספר המתחסנים והמתחסנות.
"ניסינו הרבה כלים עד היום והגיע הזמן להפוך את המשוואה - לא באיומים, לא בתשדירים ולא בתדרוכים, הצעתי שמעתה מדינת ישראל תפעל אקטיבית ותציע לכל אחד ואחת שטרם התחסנו תור לחיסון. אני מאמינה כי שינוי הגישה, המבוססת על מחקרים התנהגותיים, תעלה משמעותית את מספר המתחסנות והמתחסנים ותחסן את כולנו", הסבירה.