“מעורבות הרגולטור בישראל בהשקעות סביבתיות תלך ותגדל”

קרוליין בארון, ראשת תחום מכירות קרנות הסל באירופה, המזרח התיכון ואסיה בפרנקלין טמפלטון מסבירה כי למרות שקרנות הסל מהוות כיום רק 10% משוק ההשקעות באזורים עליהם היא מופקדת, התחום חווה צמיחה משמעותית • "אנחנו רואים בישראל שוק טוב מאוד לקרנות סל, לדוגמה סביב אימוץ ההשקעות הסביבתיות והירוקות"

פאנלים סולארים בשדות סמוך לברלין / צילום: Shutterstock
פאנלים סולארים בשדות סמוך לברלין / צילום: Shutterstock

"הרבעון הראשון של שנת 2021 היה הטוב ביותר אי פעם מנקודת המבט של אירופה, המזרח התיכון ואסיה בשוק קרנות הסל. המשקיעים הישראלים בהחלט משחקים באופן חכם - אנחנו רואים אותם מקצים יותר ויותר משאבים לקרנות סל, ואני חושבת שזו רק ההתחלה", כך מעריכה קרוליין בארון, ראשת תחום מכירות קרנות סל באירופה, המזרח התיכון ואסיה, בבית ההשקעות פרנקלין טמפלטון.

קרנות סל הן מוצר פיננסי אשר עוקב אחרי מדדים שונים, כמו מדדי מניות (למשל ת"א 35, S& P500 וכו'), אג"ח וסחורות. מדובר במוצר השקעה פסיבי שמטרתו לחקות ביצועי מדד מסוים באמצעות חשיפה לנכסי הבסיס שלו, ולהניב למשקיע תשואה קרובה ככל הניתן לאותו מדד. להבדיל מקרנות מחקות (מוצר פסיבי דומה), קרנות הסל נסחרות בבורסה באופן רציף לאורך שעות המסחר.

טמפלטון מסבירה כי בבית ההשקעות מזהים פעילות רבה במוצרים קיימים לצד פיתוח מוצרים חדשים בשוק קרנות הסל, ומספרת בשיחה עם גלובס כי מדובר בתחום חם גם עבור המשקיעים בישראל."קרנות סל מייצגות נכון להיום רק 10% משוק ההשקעות באזורים שעליהם אני מופקדת, אך אנחנו מאמינים שנראה את השיעור הזה מתרחב בשנים הבאות. יש בהחלט הרבה התרגשות סביב תחום הקרנות בכל הענף, ובפרנקלין טמפלטון בפרט, ואנו פועלים לפתח את ההיצע שלנו בשוק קרנות הסל וגם להיות קרובים יותר למשקיעים בישראל. אנחנו מקשיבים לבקשות שלהם, ונוודא שנוכל להביא אליהם את הפתרונות הרלוונטיים", היא אומרת.

"קרנות הסל כאן כדי להישאר"

כיצד את רואה את ישראל בכל הנוגע לקרנות סל, בהשוואה לארה"ב, אירופה או המזרח הרחוק?

"אני בתחום כבר כ-16 שנה, ובעיניי המשקיעים הישראלים תמיד הקדימו את התחום. אנו רואים משקיעים מאוד מתוחכמים בישראל בכל הקשור לקרנות סל. אם מסתכלים על התפתחות התחום ברחבי העולם, רואים אימוץ משמעותי שלו בארה"ב, בין היתר בקרב משקיעים קמעונאים שנוטים להיות מעורבים מאוד בתחום. באירופה, המזרח התיכון ואסיה, ישנן דרגות אימוץ שונות של שוק זה. ישנם גופים מוסדיים שנכנסו יותר לעולם הזה לעומת השווקים בארה"ב - חברות לניהול נכסים, חברות ביטוח, בנקים פרטיים - שמכניסים קרנות סל לפורטפוליו שלהם בהיקפים משתנים.

"הם עושים זאת ממגוון סיבות - בין אם אין להם את המקורות לבחור אסטרטגיות השקעה שונות או שהם מחפשים השקעות חדשות, למשל בשווקים מתעוררים. לכן, קרנות הסל בהחלט כאן כדי להישאר, אך ישתמשו בהן אחרת ממה שנהוג כיום.

"כאשר בוחנים את המזרח התיכון, אנו רואים משקיעים עצמאים גדולים המשתמשים בקרנות סל, כאשר בישראל בפרט כבר יש לנו כמה לקוחות פעילים. מנהל הפעילות שלנו בישראל, עוזי יצחק, עושה עבודה פנומנלית, הוא מכיר את השוק הישראלי היטב, והצליח למשוך את תשומת הלב של כמה לקוחות ישראלים".

"יותר יצירתיות בהשקעות סביבתיות"

בארון ביקרה בישראל לפני כשנה וחצי, זמן קצר לאחר שבבית ההשקעות השיקו את אסטרטגיית ההשקעות הירוקות וההשקעות האחראיות, או בכללותן ה-ESG (Environmental, social and governance - סביבה, חברה וממשל תאגידי). "המשקיעים בישראל היו פתוחים לכך ויכולנו לראות שזה משהו שהם מחפשים יותר ויותר. נראה כי אין להם מספיק מידע על תחום ההשקעות הסביבתיות, אך ב-18 החודשים שחלפו מאז ביקרתי בישראל נראה כי הדברים השתנו, ועכשיו אנו יכולים לראות שהמעורבות של הרגולטור המקומי בנושאי ההשקעות הסביבתיות גדלה", היא מספרת.

"באופן כללי אנו רואים הרבה יותר יצירתיות בהשקעה ב-ESG. אמנם תלוי איזה חלק מהעולם בוחנים, אבל הכיוון בהחלט טוב, כיוון שבניגוד לעבר, משקיעים רבים לא חושבים כעת רק על ההון העצמי שלהם או על ההכנסה הפרטית, אלא מתאימים את עצמם למגמות ארוכות הטווח כמו השקעה בשווקים מתפתחים, בטכנולוגיה ועוד. בישראל התחלנו לראות את המגמות האלה מתפתחות, ואני מאמינה שנראה את ההתפתחות הזו נמשכת".

כיצד אתם מודדים את ההצלחה שלכם?

"כשמדובר ב-ESG קל מאוד למשקיעים ללכת לאיבוד. כשמשקיעים בזה צריך לחשוב אילו יעדים רוצים להשיג, אז מהבחינה שלנו אנו בונים אסטרטגיה סביב אמות מידה חיצוניות, למשל הסכם פריז שנועד להפחית באופן משמעותי את פליטות הפחמן מצד חברות ואנשים פרטיים. במקביל, צריך וניתן להשוות את התשואות למדדים המקובלים, כי אין מה לעשות -ביצועים הם אחד הדברים שמשקיעים מסתכלים עליהם".

כך לדוגמה, לפרנקלין טמפלטון שתי קרנות העוקבות אחר חברות שהתחייבו לפעול על פי הסכם פריז, האחת כוללת חברות מתוך מדד S&P 500 והשנייה מול המדד האירופי STOXX Europe 600. הקרנות הוקמו במקביל בסוף חודש יולי 2020, ובבית ההשקעות ייצרו השוואה היפותטית בין המניות הנכללות במדדים ממרץ 2018 ועד מרץ 2021. מההשוואה אפשר לראות כי למרות עדיפות של המדד הרגיל בחודשים האחרונים, בהשוואה של שלוש שנים המדד הירוק משיג תשואה גבוהה יותר. כאשר משווים את מדד ה-S&P 500 התשואות בין המדדים אף גבוהות יותר.

"אנו עושים את ההשוואות האלה, אך עושים זאת כאמור לצד ההיבטים הסביבתיים אותם פירטתי, כמו למשל האם אנו באמת מצמצמים את החשיפה למגזרים מסוימים שמשתמשים ביותר מדי פחמן? האם הפורטפוליו שלנו מתחיל להיות ירוק יותר? האם אנו עומדים בהוראות הרגולטוריות המקומיות? כלומר אפשר לראות שכבר יש כמה פרמטרים שמשקיעים מביאים בחשבון למעט ביצועים, ויש יותר משקיעים שמאמינים שיוכלו להשיג תשואות וגם להיות מותאמים ל-ESG", מדגישה בארון.

"גם אג"ח ירוקות הפכו למוצר מעניין"

מה נדרשתם לעשות במוצרים הפיננסיים כדי להתאימם להסכם פריז?

"האסטרטגיות עליהן אנחנו מתבססים מבקשות להפחית את פליטת הפחמן באופן משמעותי בתיק הנכסים, כך שכאשר בוחרים במה להשקיע בוחנים את יכולת הפחתת הפליטה והיכולת לעמוד ביעד שקבעה הוועדה האירופית. לכן הקרנות יהיו סלקטיביות בעת הרכבת התיק שלהן. כלומר, אנו מתמקדים בחברות שמציגות תוצאות טובות יותר מבחינת פליטת פחמן ועמידה בתקנות. ברגע שהחברות הללו הן חלק מהתיק, אנו נפקח שהן 'לא חוזרות אחורה' והתיק ייבדק מחדש על בסיס קבוע, כך שימשיך לעמוד בהסכמות פריז.

"במקביל, לצד קרנות הסל הירוקות, גם אג"ח ירוקות הפכו למוצר מעניין. הן לכדו את תשומת ליבם של משקיעים - וזה משהו שאולי חלק מהמשקיעים בישראל כבר בדקו כיצד להרחיב את השקעתם בו. זה דבר אחד להתמקד בצד ההוני, אבל צריך גם להסתכל על הצד של ההכנסה הקבועה - כי אם רוצים לייצר יציבות לתיק, צריך לקיים אסטרטגיות המתייחסות לשני ההיבטים".

לגרום לקהילה הפיננסית להשפיע

לא מזמן חתמה ישראל על "הסכמי אברהם" עם איחוד האמירויות. מדינות המפרץ ידועות בנכסי הנפט שלהן, מה שלא תואם בדיוק את מגמת ההשקעות הירוקות.

כיצד מערכת היחסים בין המדינות יכולה לדעתך להשפיע על מדיניות ההשקעות הירוקות?

"שוב, כל מדינה נמצאת בשלב אחר בכל מה שקשור לאימוץ מדיניות ESG. הכלכלה הגלובלית עדיין מסתמכת במידה רבה על דלקים פוסיליים, ולכן עלינו לחשוב כיצד אנו עוברים מכלכלה שנשענת במידה רבה על אנרגיה שאינה נקייה, לכלכלה שתהיה נקייה יותר. יש כמה דרכים להגיע לשם וזה תלוי מהי המדינה שמתייחסים אליה, אבל אנחנו מסתכלים גם על התהליך - אי אפשר להתמקד רק בחברות הירוקות, כי עדיין אין רבות כאלה בעולם, ורוב הכלכלות עדיין בנויות על מודל ישן של צריכת אנרגיה שאינה נקייה במיוחד.

"מה שעושה הרגולציה כרגע זה להעלות את המודעות לנושא - מבחינת אקלים, ניקיון מים ועוד, אך זהו פן אחד של התהליך. הצעד השני הוא לגרום לקהילה הפיננסית להבין כי 'יש לכם כוח להשפיע על אופן הקצאת הכסף, ואתם יכולים לחשוב גם על מהן האסטרטגיות שיהיו רלוונטיות לתיק שלכם בהמשך הדרך'. כלומר הקהילה הפיננסית יכולה להציע פתרונות שונים שיביאו את העולם לחשוב בדרך אחרת על הנושא של שינויי האקלים.

"לא כל המדינות נמצאות בהכרח באותו מקום, אבל כשמסתכלים על שווקים מתעוררים, סין למשל, רואים שגם הם רוצים עכשיו לעמוד במגבלות פליטת פחמן, יש להם תוכנית אמיתית להפחתת פליטת הפחמן עד מהיום ועד שנת 2060. אם סין בוחנת את ההנחיות, בהחלט אפשר להניח שגם במדינות רבות אחרות הנושא נמצא על השולחן ועכשיו נשאר רק למצוא את הדרך הנכונה לעשות זאת, ולוודא שכולם יכולים לשדר על אותו גל".

קרנות הסל הזרות מהוות פחות מ-1% מהשוק בישראל

קרנות הסל הזרות (ETF) החלו לפעול בישראל לפני כשנה וחצי באופן מלא, אחרי שבמשך שנים הן ניהלו מאבק במטרה להתחיל לסחור בישראל בשקלים ולא במטבעות זרים. זאת, לאחר שהקרנות הזרות נתקלו בקשיים עם הגיען ארצה, מאחר שאם המסחר מבוצע בדולרים, רק בעלי חשבון מט"ח יכולים לרכוש אותן, מה שמנע את שיווקן בארץ בהיקף מקביל לשיווק קרנות ישראליות.

בעיה נוספת שאיתה התמודדו הקרנות הזרות הייתה סיווגן ברשימות שונות מאשר הקרנות המקומיות, ולכן הצורך לבצע חיפוש ייעודי של שם הקרן הזרה במקום כניסה לרשימה זמינה, מנע מיועצי ההשקעות בבנקים לשווק אותן.

הציבור מעדיף קרנות פסיביות

נכון להיום ציבור המשקיעים הישראלי מעדיף את הקרנות הזרות הפסיביות (סל ומחקות) העוקבות אחר מדדי שוק שונים על פני הקרנות הזרות האקטיביות (בהן בוחר הגוף מנהל ההשקעות ניירות ערך ספציפיים) כאשר שני סוגי הקרנות מנהלים יחד כ-1.5 מיליארד שקל. מדובר על פחות מ-1% מתעשיית קרנות הנאמנות בישראל, המנהלת סכום של כ-160 מיליארד שקל (רובו בקרנות הפסיביות).

כדי להתחיל להיסחר בישראל, על הקרנות הזרות להירשם למסחר בבורסה בתל אביב. מבחינת רשות ני"ע, קרנות אשר יצאו תחת רגולציה אירופית או תחת החוק האמריקאי, כלומר נתונות לאכיפה ולפיקוח על ידי המוסדות האירופיים והאמריקאיים, מקובלות על רשות ני"ע ויכולות להירשם כקרן זרה בישראל ולהימכר על ידי מפיצים ישראליים, דוגמת הבנקים או מערכות הפצה אחרות.

צרו איתנו קשר *5988