הייקון | ראיון

"המשקיעים לא יודעים שבתוך יער המנפיקות יש יהלומים": הכירו את המנכ"ל שמתקשה להבין את צניחת המניה

שלמה נמרודי, מנכ"ל חברת הייקון, יצרנית המערכות הדיגיטליות לייצור אריזות, מתקשה להסביר את הצניחה במניה, אך מזכיר: "גם אינדיגו שהונפקה במיליארד דולר, ירדה לשווי של 200 מיליון דולר, ואז עלתה חזרה ונמכרה ל-HP" • בראיון לגלובס מספר נמרודי על העבודה עם בני לנדא ומעריך מתי תגיע נקודת ההיפוך

שלמה נמרודי, הייקון / צילום: כדיה לוי
שלמה נמרודי, הייקון / צילום: כדיה לוי

במסגרת גל ההנפקות יוצא הדופן שפוקד בשנה האחרונה את הבורסה בתל אביב, בולטת בביצועיה העגומים מניית חברת הטכנולוגיה הייקון, ששוויה נחתך ביותר מ-50% מאז החלה להיסחר בדצמבר 2020.

הייקון, העוסקת בפיתוח מערכות דיגיטליות לייצור אריזות מתקפלות ומעמדי תצוגה מגיליונות קרטון קשיח וקרטון גלי, גייסה עוד בחלקו המוקדם של גל ההנפקות הנוכחי כ-150 מיליון שקל, לפי שווי חברה של כ-500 מיליון שקל "אחרי הכסף". כיום מנייתה משקפת לה שווי של קצת יותר מ-200 מיליון שקל.

 
  

ברקע לגל ירידות השערים החריף ממנו סבלה מניית החברה מאז שהחלה להיסחר, נראה כי הצטברו יחד כמה גורמים - פגיעה משמעותית בפעילות השוטפת בהשפעת משבר הקורונה, הפסדי עתק ודעיכת ההייפ האדיר שנוצר בשנה שעברה סביב חברות הטכנולוגיה, שאיפשר לעשרות מהן להצטרף לזירת המסחר המקומית בחודשים האחרונים.

למרות כל אלה, שלמה נמרודי, מנכ"ל הייקון זה כשנתיים, ובעל ניסיון רב בתעשיית הדפוס הדיגיטלי, משדר ביטחון ואופטימיות לגבי העתיד הוורוד המצפה לה.

"לא מוטרד מירידת ערך המניה"

בראיון לגלובס אומר נמרודי כי הוא לא מוטרד מירידת ערך המניה. לדבריו, "המשימה שלנו היא להמשיך בצמיחה, וזה המבחן שלנו. בתור בוגר חברת אינדיגו, שהיה מעורב בהנפקת החברה במיליארד דולר, שירדה לשווי של 200 מיליון דולר ועלתה חזרה ונמכרה ל-HP, אני יודע שאם עושים את הדבר הנכון ומתרכזים בבניית הפעילות בצורה נכונה, אין מה לדאוג, וזה מה שאנחנו מתכוונים לעשות בהייקון".

נמרודי מעריך כי "הירידה במחיר נובעת מ'ווליום' מאוד נמוך במסחר בה. אף אחד מהמשקיעים המוסדיים שנכנס לחברה בהנפקה לא מכר, וגם עובדי החברה לא מוכרים את המניות שלהם. גם לפי שווי המזומן שיש בידי החברה, קשה להסביר את הירידות".

הייקון, כאמור, עוסקת בייצור מערכות דיגיטליות לייצור והטבעת קווי קיפול וחיתוך של אריזון קרטון במהירות גבוהה. המערכת שהיא מייצרת מקבלת גליונות קרטון ונתוני תכנון, "ובתוך דקות ספורות פולטת גליונות קופסאות קרטון חתוכות, ועם קווי קיפול והשבחות על-פי התכנון, כל זאת בקצב מהיר".

גודל המערכות שהייקון מייצרת הוא כמה מטרים לכל כיוון (אורך, רוחב וגובה) ומחיר כל אחת מהן נע בטווח של כ-1.3-2.5 מיליון דולר.

לפי האסטרטגיה שאימצה הייקון בשנת 2019, המכונות שהיא מציעה נמכרות "בעיקר ליצרני אריזות מהמובילים בעולם המייצרים אריזות ומעמדי תצוגה, בעיקר לחברות בינוניות וגדולות, בהן חברות רב לאומיות המוכרות מוצרי צריכה שונים בתחומים מגוונים כגון מזון, קוסמטיקה, משקאות, מכשירים אלקטרוניים, קונפקציה וכיו"ב". נוסף לכך החלה הייקון למכור מערכות לייצור דיגיטלי של אריזות "לחברות הנותנות מענה לשוק המסחר המקוון".

מלבד המכונות שהיא מייצרת, הייקון מספקת ללקוחותיה את החומרים הנדרשים לתפעול המכונה ומספקת ללקוחות שירותים שוטפים בקשר לפעילות המכונה, שמשך החיים שלה מוערך בכ-7-10 שנים.

בסך הכול, עד היום מכרה הייקון כ-60 מכונות ברחבי העולם, ומהדגמים החדשים שהחלה לספק בשנתיים האחרונות נמכרו כבר כ-20.

עם הטכנולוגיה שפיתחה, מעוניינת הייקון, לפי נמרודי, לבצע מהפכה בעולם האריזות הפועל בעולם אנלוגי ומיושן. "היום, כל ייצור אריזה מחייב תבנית מעץ - פלטה כבדה ששמים במכבש שמייצר את קווי הקיפול של האריזה, ופטיש, איזמל וסכין כדי לסדר את גבולות וקווי הקיפול של האריזה. זה תהליך מזהם ולא ידידותי לסביבה, אשר לוקח הרבה זמן ומשאבים", מסביר נמרודי.

"הייקון פיתחה טכנולוגיה משבשת, ואני מאמין שהחברה יכולה לעשות מהפכה ברמה עולמית בשוק ייצור האריזות בזכות הטכנולוגיה הזו. הייקון הופכת תהליך של כ-150 שנה של ייצור אריזות אנלוגי, לדיגיטלי ומתקדם, אשר מתבסס על חיתוך מהיר בלייזר וקיפול בדרך של הדפסת תלת-מימד".

לדבריו, שני וקטורים חוברים יחד לתמוך בנסיקתה העתידית של הפעילות. האחד הוא קיימות - בזכות העובדה שהייקון מציעה תהליך הרבה יותר 'ירוק' שבמסגרתו "מתבטל הצורך בפלטות העץ והצורך בשטחי אחסון והוא גם מאפשר חיסכון של עד עשרות אחוזים בנייר". השני הוא העלייה המאסיבית ברכישות אונליין, שדורשת קיצור זמנים משמעותי בייצור, מה שמגלם להייקון יתרון ביחס לתהליכים המסורתיים הקיימים: "החיתוך הדיגיטלי מאפשר גם קיצור זמני ייצור, וגם מוזיל את התהליך".

"רציתי לייצר את האינדיגו הבאה"

נמרודי (עם קשר משפחתי רחוק ליעקב ועופר נמרודי, בעלי השליטה בחברת הכשרת הישוב) הוא כאמור בעל ניסיון רב בתחום ההדפסות הדיגיטליות ותעשיית ההייטק, ובעבר כיהן בתפקידים בכירים בחברת אינדיגו, שהובילה מהפכה עולמית בתחום הדפוס הדיגיטלי.

את אינדיגו ייסד בני לנדא - משקיע מרכזי בהייקון, שהביא את נמרודי לפני כשנתיים להוביל את פעילותה, אחרי כהונה של כ-7 שנים כמנכ"ל חברת רמות - חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת תל אביב.

נמרודי (64), מספר כי "הגעתי לחברה כי האמנתי שאפשר לייצר פה את 'האינדיגו הבאה'. באוניברסיטה הייתה לי את העבודה הכי טובה שיש, לא היה לי שום עניין לחפש הרתפקאות חדשות. אבל אז פנה אלי לנדא וסיפר לי על הייקון".

לדבריו, "כבוגר אינדיגו, שמבין את האתגרים הקיימים בבניית חברה תעשייתית, היססתי, אבל אחרי שבדקתי הבנתי שהייקון פותרת בעיה אמיתית, ושיש לה פוטנציאל לייצר מהפכה בשוק ייצור האריזות, כמו שאינדיגו עשתה מהפכה בשוק הדפוס הדיגיטלי".

תזמון גרוע מבחינה עסקית

כאמור, בשלב הנוכחי הייקון מתמודדת עם לא מעט אתגרים. נראה כי היא הגיעה לבורסה בתזמון גרוע במיוחד מבחינה עסקית, לאחר שמשבר הקורונה הכה בעוצמה בפעילותה.

כבר עם פרסום טיוטת התשקיף הציבורית הראשונה, בנובמבר 2020, הייקון הציגה עלייה בהפסדים אחרי שחיקה בהכנסות, ודיווחה כי בהשפעת המשבר נרשמו ביטולים והקפאות של הזמנות מצד לקוחות, וכן הפחתת השימוש במוצרי החברה.

בשל התפשטות המגפה, כך לפי הייקון, בוטלה בשנה שעברה תערוכה גדולה בתחום פעילותה (תערוכת דרופה) המתקיימת פעם בארבע שנים, מה שהוביל לדחיית החלטות רכישה על-ידי לקוחות ולדחייה של רכישות מתוכננות.

בסיכום 2020, הכנסותיה של הייקון ירדו ב-14% לכ-8.5 מיליון דולר, וההפסד התפעולי גדל ב-24% ל-17 מיליון דולר, בעיקר מרישום חשבונאי של הוצאות תשלום מבוסס מניות.

בדרך לשורה התחתונה, רשמה הייקון הוצאה חד-פעמית בשל שערוך חשבונאי של הלוואה המירה וכתבי אופציות למשקיעים, בסכום של כ-80 מיליון דולר, מה שהוביל אותה לסכם את השנה שעברה בהפסד עתק שהתקרב ל-100 מיליון דולר, וסיכם לה את שלוש השנים האחרונות (2018-2020) בהפסד המצטבר לכ-125 מיליון דולר.

עד כמה הקורונה פגעה בפעילות ובתוכניות שלכם להמשך?
"ב-2020 הייתה לנו חצי שנה של קטסטרופה, בה נתקענו עם מלאים, אנשים לא ערכו פגישות והיה קשה לשלוח מהנדסים לחברות שביצעו הזמנות. אבל בחצי שנה השנייה הייתה לנו פעילות שיא. בטווח הזמן הקצר יש עדיין מגבלות בהשפעת הקורונה, עם קושי להגיע ללקוחות ולהתקין להם את המערכות בזמן, אבל כבר הסתגלנו, הצלחנו למכור מכונות דרך הזום ויש לנו כבר שירות מקומי בארה"ב ובאירופה. בטווח הבינוני והארוך לקורונה תהיה השפעה חיובית על העסק שלנו, כי הקורונה ייצרה עלייה חדה ברכישות אונליין; לקוחות קונים כל הזמן מכונות בשוק האריזות, ואחוז מסוים מהרכישות האלה יהיה של מכונות דיגיטליות".

הייקון נפגעת או נהנית מגל ההנפקות הנמשך בבורסה של חברות טכנולוגיה צעירות והפסדיות?
"בסך הכל נראה שיש אכזבה מסוימת מסקטור הטכנולוגיה ומהחברות שהגיעו לבורסה, כחלק מסנטימנט כללי ותפיסה שאולי היה תמחור יתר של אותן חברות. אנחנו סובלים מכך שעוד חברות מגיעות לבורסה ומאכזבות את המשקיעים. המשקיעים לא יודעים שבתוך היער הזה של שלל החברות, יש כמה יהלומים, ואני מאמין שאם נתמיד בדרך שלנו, המניה תתאושש".

מתי אתה צופה שהייקון תציג הכנסות ומכירות משמעותיות ומעבר לרווח?
"להערכתי אנחנו מאוד קרובים לנקודת היפוך, שהמשמעות שלה היא שהחברה תוכל להגיע בטווח זמן של 3-5 שנים למחזור מכירות של כ-100 מיליון דולר. אנחנו לא שולטים בכל הדברים, אבל ההערכה שלנו היא שהמהפכה הדיגיטלית מתרחשת".

לגבי הרווח, נמרודי מוסיף, כי "חברות טכנולוגיה, כדי לשרוד ולייצר לעצמן עתיד, חייבות להשקיע נתח גדול מההכנסות שלהן במו"פ. אם אני מנטרל את פעילות הפיתוח שלנו, אז לא צריך למכור הרבה מכונות כדי להגיע לרווח, אבל לא יהיה לנו עתיד. החוכמה היא לבנות חברה שיש לה מפת דרכים שתאפשר לה לייצר ערך לאורך זמן".

את הייקון ייסדו בשנת 2009 אביב רצמן ומיכאל צימר, יוצאי חברת אינדיגו בעצמם (בדומה לנמרודי), אולם כיום הם כבר לא מעורבים בפעילות.

נמרודי אומר כי "הם הביאו את ההמצאה, הובילו את החברה לנקודה מסוימת והרגישו מיצוי. שניהם החליטו שהם לא רוצים להמשיך יותר בחברה והם כבר לא פעילים בה ועברו לעסקים אחרים. אבל הם עוד נותרו עם החזקות".

הייקון

תחום עיסוק: פיתוח מערכות דיגיטליות לאריזות ולמעמדי תצוגה
היסטוריה: הוקמה בשנת 2009 על-ידי אביב רצמן ומיכאל צימר. מנכ"ל החברה הוא שלמה נמרודי והיו"ר הוא אלון בר שני. בעלי המניות הגדולים הם בני לנדא וקרן JVP של אראל מרגלית, המחזיקים יחד כ-53% מההון. אלטשולר שחם הוא בעל המניות המוסדי הבולט. עוד בין בעלי המניות: קבוצת LR של רועי בן ימי ועמי לוסטיג.
נתונים: סיכמה את 2020 עם שחיקה של 14% בהכנסותיה שהסתכמו בכ-8.5 מיליון דולר (בהשפעת הקורונה), ובעקבות הוצאות מימון בגין שערוך הלוואה המירה וכתבי אופציה, ההפסד השנתי שלה הגיע ל-96 מיליון דולר ומצטבר לכ-125 מיליון דולר בשלוש שנים (2018-2020)