נציב התלונות: תיקים פליליים מתעכבים שנים בשל "אי הבנה" בין מח"ש למשטרה

דוח נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות חושף 136 תלונות מוצדקות מתוך מאות תלונות שהוגשו ב–2020, בהן תלונות על סחבת ועל הימשכות בהליכים המשפטיים • בין היתר מצא הנציב כי הטיפול בתיקים מתעכב לאחר סיום החקירה והעברתם לפרקליטות • 50% מהתלונות שהתבררו לגוף העניין נמצאו מוצדקות

הגשת הדוח השנתי של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות לשנת 2020 / צילום: מירי שמילוביץ, לע''מ
הגשת הדוח השנתי של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות לשנת 2020 / צילום: מירי שמילוביץ, לע''מ

משפט המתנהל מזה ארבע שנים מבלי שהחלו להישמע בו הראיות, תיק שלא מטופל בוועדה מקומית לתכנון ובנייה למעלה משנה ותיק פתוח נגד שוטר במשך ארבע שנים - הם חלק מהתלונות שטופלו ב-2020 על-ידי נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן.

התלונות נוגעות לסוגיות שונות, בהן סחבת והימשכות הליכים, שמירה על זכויות חשודים ונאשמים, הרחקת שוטרים שסרחו מתפקידם עד לסיום הבירור בעניים, שימוש מדוד בהגשת חומר חקירה חסוי לבית המשפט, פרסום הנחיות שלפיהן פועלות רשויות האכיפה ושמירה על זכויות מתלוננים.

לפי הדוח, שהוגש לשר המשפטים גדעון סער, במהלך שנת 2020 הוגשו לנציבות 898 פניות, ובכ-94%  (841) הטיפול הסתיים אשתקד. מתוך כלל הפניות, 550 הן תלונות - נתון המהווה עלייה של למעלה מ-26% ביחס לתלונות שהוגשו ב-2019. בירורן של 543 מהתלונות הסתיימו אשתקד, מתוכן 272 התבררו לגופן, ואילו היתר לא התבררו לגופן (197 נדחו על הסף ו-74 הופסק בירורן).  מתוך התלונות שהתבררו לגופן, 50% נמצאו מוצדקות - היינו 136 נמצאו מוצדקות. 

שופט דוד רוזן / צילום: שלומי יוסף
 שופט דוד רוזן / צילום: שלומי יוסף

פערי זמנים

אחד הכשלים המופיעים בתלונות הציבור הוא, כאמור, הסחבת המשפטית והימשכות ההליכים על-ידי גופי התביעה בישראל.

כך, למשל, לפי הדוח, אחת מהבעיות המערכתיות שבהן טיפל הנציב היא פער הזמנים בין סיום החקירה להעברת התיק אל הפרקליטות. הנציב רוזן מצא כי תהליך זה עשוי להימשך למעלה מחודש ימים, כאשר במהלך פרק זמן זה מושהה הטיפול בתיק. מדובר בנושא המצוי בשיח בין הפרקליטות למשטרה מזה מספר שנים, אך עדיין לא בא על פתרונו.

המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד שלמה (מומי) למברגר, השיב לנציב כי הפרקליטות שבה ומתריעה בפני המשטרה על פער הזמנים בין סיום החקירה להעברת התיק אל הפרקליטות, אך הנושא טרם נפתר ונקבעה ישיבה נוספת בעניין.

נושא מערכתי נוסף שטופל על-ידי נציב היה הסדרת זמני טיפול בבקשות חשודים לשינוי עילת סגירת תיק חקירה נגדם - מסגירה בגין חוסר ראיות לסגירה מחוסר אשמה. זאת, לאחר שלא הייתה הסדרה ראויה בנושא.

הנציב המליץ על הצעדים הראויים להינקט על-מנת להביא לעיגון לוחות זמנים לטיפול בבקשות ובעררים מטעם חשודים בנושא האמור. פרקליטות המדינה הודיעה על קבלת ההמלצה ונקיטת צעדים ליישומה.

עיכוב קיצוני

אחת התלונות שמופיעה בדוח ונוגעת לסחבת בהליכים משפטיים, חשפה תיק שבמשך ארבע שנים תלוי ועומד בבית המשפט מבלי שהחלו להישמע בו ההוכחות. נפגע העבירה פנה לנציב והתלונן על כך. התביעה המשטרתית טענה כי העיכוב לא נגרם באשמתה אלא נעוץ כל כולו בנאשם ובבית המשפט.

הנציב קבע שהתלונה מוצדקת וציין כי "עיכוב קיצוני כזה עלול להשפיע על אופן ניהול הדיון ואיכותו המהותית לנוכח חלוף השנים, ולהשליך על התייצבות העדים וטיב זיכרונם את האירוע". הנציב העביר את החלטתו לטיפול מנהל בתי המשפט ולנשיא בתי המשפט השלום במחוז הרלוונטי. בהמשך לכך עידכן מנהל בתי המשפט כי בעקבות ההחלטה נערכה בדיקה מקיפה לבירור הנושא והותוו דרכי פעולה בהתאם.

בתלונה אחרת עלה כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לא טיפלה במשך 13 חודשים בתיק שנשלח להשלמת חקירה אצל התובע של הוועדה. זאת, לאחר שלא נערכה חפיפה מסודרת בין התובע היוצא לתובע הנכנס, והתיק נחשף לראשונה רק 13 חודשים לאחר שהועבר להשלמת חקירה.

הנציב מצא כי התלונה מוצדקת. הפרקליטות השיבה כי הנחיית היועץ המשפטי לזמני טיפול בתיק לא חלה על התביעה המקומית בעבירות תכנון ובנייה, וכי הם פועלים לתיקון ההנחיה.

עינוי דין קשה

תלונה נוספת על עיכוב בהחלטה הופנתה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לאחר שלמעלה משנתיים נמנעה מח"ש מלסגור תיק פלילי נגד שוטר. בתקופה זו מחלקת המשמעת הציעה לשוטר להודות בעבירת משמעת כך שהתיק הפלילי נגדו ייסגר. הסיבה לשיהוי היה המתנת מח"ש להחלטת מחלקת המשמעת במשטרה אם להעמיד את השוטר לדין משמעתי.

הנציב קבע כי משך זמן הטיפול היה מוגזם ומיותר וגרם לעינוי דין קשה לשוטר. הוא המליץ לפרקליטות שלא לעכב החלטה סופית בתיק במישור הפלילי בשל רצון לקשור אותו לתוצאות ההליך המשמעתי. מח"ש הודיעו לנציב כי מדיניות מח"ש שונתה ללא קשר לתלונה, והתובעים הונחו לקבל החלטה ללא קשר להליך המשמעתי. 

מהדוח אף עלה כי שני תיקים פליליים נגד שוטרים לא טופלו למעלה משנתיים וחצי עד להתערבות הנציבות בשל אי הבנה בממשק בין מח"ש למשטרה. הנציב המליץ לקבוע דפוס עבודה למנוע מקרים דומים בעתיד, וההמלצה מצויה בתהליך יישום.

קביעת ממלא-ממקום

בין הנושאים שבהם דן הנציב החלטות בעלות חשיבות ציבורית בעניינו של היועץ המשפטי לממשלה ונבחרי ציבור. כך, דן הנציב בקושי הנורמטיבי של מצב שבו היועמ״ש נושא בסמכויותיו של פרקליט המדינה, כפי שקרה בשנים האחרונות בעת שלא היה פרקליט מדינה או ממלא-מקום לפרקליט המדינה. הנציב קבע כי יש במצב זה כדי לפגוע בעצמאות המקצועית הנדרשת מכל אחד מנושאי התפקידים. הנציב המליץ לעגן בחקירה תפקיד של ממלא-מקום פרקליט המדינה למקרה עתידי.

תלונה נוספת עסקה בבירור הנסיבות שבגינן תיק החקירה בעניינו של היועמ״ש אביחי מנדלבליט בפרשת מסמך הרפז, נותר פתוח. הנציב קבע כי הותרת תיק המשטרה פתוח הוא בבחינת התנהלות בלתי ראויה של הפרקליטות.