השקל הדיגיטלי החדש: האם נוותר על הפרטיות בשם הקידמה

העיצוב הטכנולוגי של השקל הדיגיטלי צפוי לתמוך מראש בכללי איסור הלבנת הון וכמסייע לגביית מסים באופן מדויק ואוטומטי - וטוב שכך • אך עד כמה אנחנו מוכנים, בשם הקידמה הטכנולוגית ומניעת הלבנת ההון, לאפשר נגיסה נוספת בפרטיות האזרחים?

בנק ישראל אימץ את טכנולוגיית הבלוקצ’יין של את'ריום / צילום: Shutterstock
בנק ישראל אימץ את טכנולוגיית הבלוקצ’יין של את'ריום / צילום: Shutterstock

לאף אחד אין ספק כי עתיד המערכת הכלכלית הוא דיגיטלי. מטבעות קריפטוגרפיים (ובקיצור: קריפטו) כמו ביטקוין ואת'ריום כבר מוכרים במיינסטרים של עולם העסקים, ושפע של גופים מסחריים וארגונים מבוזרים כבר מפעילים מערכות תשלומים דיגיטליות והנפיקו מטבעות. גם בנקים מרכזיים ברחבי העולם בוחנים כיצד כלכלת מדינתם תהנה מיתרונות המטבעות הדיגיטליים על פני השימוש במזומן.

בניגוד למטבעות הקריפטו הנפוצים כמו ביטקוין או את'ריום, בהם השליטה המוניטרית מבוזרת, מטבעות דיגיטליים שיונפקו על-ידי בנקים מרכזיים יהיו ודאי ריכוזיים. מטבע דיגיטלי בהנפקת בנק מרכזי הוא הכלאה של הכסף המוכר לנו ("כסף פיאט") המגובה בהבטחת הממשלה המנפיקה למימושו, עם מטבע הקריפטו המבוזר.

הביזוריות בקריפטו באה לידי ביטוי בצורך לתאם ולהסכים על שינויים מוניטריים המעוגנים בקוד, הפועל על שרתים מבוזרים - כלומר שרתים שבבעלויות גורמים שונים. בנוסף, הביזוריות מצויה גם באופן ביצוע ואישור העסקאות, שאינן תלויות בהחלטת גורם סמכות יחידני, אלא בהחלטת השותפים לרשת. בהכלאה של כסף פיאט עם מטבעות קריפטו, הבנקים המרכזיים ימשיכו לקבוע את המדיניות המוניטרית - כמו כמות המטבעות הדיגיטליים המונפקים וערכם בפעילות הסדירה של ייצוב השווקים הפיננסים.

בחודש יוני, נחשף בגלובס כי צוותים מהחטיבה לטכנולוגיית המידע של בנק ישראל הקימו סביבת ניסויים על-מנת לבחון באופן ראשוני את השקל הדיגיטלי. בכך, מצטרף בנק ישראל אל רוב הבנקים המרכזיים בעולם, שכבר נמצאים בשלבי פיילוט. השקל הדיגיטלי, בדומה לשקל החדש, יהיה התחייבות של בנק ישראל כלפי המחזיקים בו. מדובר במטבע דיגיטלי שצפוי להיות ביחס המרה של 1:1 לשקל הישראלי החדש. החשיפה בעיתון כללה פרטים על כך שניסוי הפיילוט של הצוותים התבצע באמצעות טכנולוגיית הבלוקצ'יין של את'ריום.

בעקבות החשיפה, טענו מספר חוקרות שאת השקל הדיגיטלי לא כדאי ליישם באמצעות טכנולוגיית הבלוקצ'יין, ובטח שלא על-גבי טכנולוגיית הבלוקצ'יין שפיתחה קרן את'ריום. מכיוון שבנק ישראל מתכוון להשאיר בידיו את השליטה במטבע, החוקרות שאלו "מדוע להסתמך על טכנולוגית הבלוקצ'יין ולא על כלים בשלים יותר, בטוחים יותר, אשר אינם חשופים לסיכונים של מערכת שתוכננה ונבנתה לשם ביזור ניהול המידע?". זוהי שאלה טכנולוגית חשובה וראויה. שאלה זו מאפשרת את הסטת תשומת-הלב אל ההשלכות החברתיות של ההחלטות הטכניות בעיצוב המערכת.

סוגיית הפרטיות היא סבוכה ומורכבת

אימוץ הכסף הדיגיטלי יגרור הדרגתיות נוספת בוויתורנו על הזכות לתשלום באופן אנונימי הקיימת בעסקאות המזומן. בו זמנית, מידת פרטיות המשתמשים - המשלמים ומקבלי התשלומים - אל מול גופי המדינה וספקי שירותי התשלומים תהיה נתונה להחלטת המעצבים. הטכנולוגיה מאפשרת עסקאות אנונימיות (ופסבדונימיות), ואכן - מטבעות קריפטו רבים מתאפיינים בה והפכו, בדומה לכסף מזומן, לאמצעי להלבנת הון ולמימון פעילויות בלתי חוקיות אחרות. עם זאת, האפשרות שבנקים מרכזיים ינפיקו מטבעות דיגיטליים אנונימיים אינה סבירה.

העיצוב הטכנולוגי של השקל הדיגיטלי צפוי לתמוך מראש בכללי איסור הלבנת הון וכמסייע לגביית מסים באופן מדויק ואוטומטי - וטוב שכך. אך עד כמה אנחנו מוכנים, בשם הקידמה הטכנולוגית ומניעת הלבנת ההון, לאפשר נגיסה נוספת בפרטיות האזרחים? סוגיית מידת הפרטיות היא סבוכה ומורכבת, ויש לדון בה בפומבי.

בנוסף, בטווח הארוך ודאי יעשה שימוש בבינה מלאכותית על מנת לעצב את המדיניות המוניטארית. דליית תובנות מנתוני העתק שנאספו מהעסקאות שנרשמו תאפשר למקבלי ההחלטות - אנושיים ואלגוריתמיים - לכייל את המדיניות המוניטרית וליישמה באופן מיידי בשביל להתאים את מאפייני המטבע אל צרכי המשק. באותה הנשימה, אי-הוגנות והטיות בקרב מעצבי ומפתחי המערכת, והטיות ההחלטות האוטומטיות לצד חוסר האפשרות להתחקות ולהסביר אותן - הן סוגיות שהופכות לנפוצות יותר ויותר. אנחנו לא מעוניינים באף אחת מהבעיות החדשות האלה בתשתית הכלכלית הלאומית שלנו.

אנחנו נמצאים בנקודת זמן בה ניתן לחשוב מראש על חלק מההשלכות של הבחירות הטכנולוגיות על היבטים חברתיים, ולכן הקריאה פה היא כפולה: על הגופים השונים הדואגים לאינטרס הציבורי להניע תהליכי חשיבה הנוגעים להשלכות עיצוב מערכת השקל הדיגיטלי. בנוסף, על מעצבי ומפתחי המערכת ובוני התשתיות לערב גם גופים אזרחיים, בעלי מומחיות, שיבטיחו את ייצוג מגוון האינטרסים הציבוריים.

רובנו סומכים על בנק ישראל ואנשיו לקבל את ההחלטות הנכונות. עם זאת, באותה הנשימה אנו מייחלים לכך שבהחלטות העיצוב יהיו שותפים גופי החברה האזרחית והרגולטורים הפועלים להגנה על זכויות האזרחים. עכשיו זה הזמן הנכון לחשוב על עיצוב המערכת הכלכלית הדיגיטלית הלאומית, וזו משימה שכדאי שיהיו בה שותפים כולם. הכללה וגיוון הם קו ההגנה הראשון כנגד הפליה והטיות בחברה, בעסקים ובטכנולוגיה.

הכותב הגיש את עבודת הדוקטורט שלו בנושא אמון במערכות מבוזרות ובטכנולוגיות קוליות, בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה שבאוניברסיטת בר-אילן, ויתחיל פוסט-דוקטורט באתיקה ובינה מלאכותית במכון לאתיקה שבאוניברסיטת טורונטו

צרו איתנו קשר *5988