רפורמת חברות הארנק: עורכי הדין על המוקד של רשות המסים?

עו"ד מהוד השרון נעצר בחשד להעלמת הכנסות בסך כ-1.2 מיליון שקל, אותם משך מהחברה שבבעלותו מבלי לדווח על כך כהכנסה • מדובר במעצר נוסף במסגרת המאבק שהכריזה רשות המסים נגד בעלי שליטה בגין אי-דיווח כדין על משיכות בעלים לפי הכללים שנקבעו ב"רפורמת חברות הארנק"

העלמת מס / צילום: Shutterstock, Andre Boukreev
העלמת מס / צילום: Shutterstock, Andre Boukreev

עורכי הדין על המוקד של רשות המסים? עורך דין מהוד השרון נעצר בחשד להעלמת הכנסות בסכום של כ-1.2 מיליון שקל, אותם משך מהחברה שבבעלותו מבלי לדווח על כך כהכנסה. מדובר במעצר נוסף במסגרת המאבק שהכריזה רשות המסים נגד בעלי שליטה בגין אי-דיווח כדין על משיכות בעלים לפי הכללים שנקבעו ב"רפורמת חברות הארנק".

בדצמבר 2019 חשף גלובס את תחילת החקירות של בעלי השליטה ברשות המסים בעקבות חקיקת הרפורמה, אז זומנו לחקירה שורת בעלי שליטה שמשכו כספים מהחברות בשליטתם ולא דיווח עליהם כהכנסה. זאת, על אף שהכספים לא הוחזרו או שההחזר נדחה למועד לא ידוע.

לפני כחודשיים הוגש כתב אישום ראשון נגד עורך דין, בטענה כי עשה שימוש אישי בחשבונות של החברה בבעלותו, משך כספים מהחברה ללא הסכמי הלוואה ולא הגיש על כך דוחות לרשות המסים, מצב שהביא לכך שלא שולם מס בגין משיכות אישות שביצע בגובה של 1.7 מיליון שקל. 

כעת נעצר כאמור עורך דין נוסף באותה עילה - עו"ד ברק רון, שנעצר בחשד להעלמת הכנסות של כ-1.2 מיליון שקל, אותם משך מחברה שבבעלותו, מבלי לדווח על כך כהכנסה לפי סעיף 3(ט1) בפקודת מס הכנסה.

על-פי בקשת המעצר, רון, תושב הוד השרון, משך לאורך השנים כספים מחברת "ברק רון-עורך דין" שבבעלותו סכומים בגובה של מיליוני שקלים מבלי להחזירם. בעקבות דיוני שומה שהתקיימו במשרד פקיד שומה גוש דן, אשר בהם עלה חשד לפלילים, נפתחה חקירה של משרד פקיד שומה חקירות תל אביב, במהלכה נחקרו רון ומייצגו. על-פי החשד, רון השמיט כ-1.2 מיליון שקל מדוחותיו האישיים לשנת 2018.

השופטת מיה רויזמן-אלדור מבית משפט השלום בתל אביב-יפו שחררה את עו"ד רון בתנאים מגבילים, ביניהם התחייבות עצמית על סך 300,000 שקל, ערבות צד ג' על סך של 200,000 שקל וצו עיכוב יציאה מהארץ ל-180 יום.

מעצרו של עו"ד רון בוצע במסגרת אכיפת יישום הוראות סעיף 3 (ט1) לפקודת מס הכנסה, הקובע כי יתרת החוב של בעל מניות מהותי חייבת להיות מוחזרת לחברה או להיות מדווחת כשכר עבודה/דיבידנד עד סוף השנה שלאחר השנה שבה נוצר החוב. 

מהפכת חברות הארנק

לאחרונה העלתה רשות המסים מדרגה באכיפת חובת הדיווח של בעלי השליטה, ובמסגרת זו ניהלה שורת חקירות סמויות שהבשילו לחקירות גלויות. בפעילות זו נחקרו מעל עשרה חשודים ברחבי הארץ, כאשר על חקירתם של חמישה מהם הטיל בית המשפט צו איסור פרסום. החקירות בנושא נמשכות, וצפויים מעצרים נוספים.

הרקע למעצרים והחקירות כאמור היא מהפכת "חברות הארנק", שנכנסה לתוקפה בשנת 2017 וקבעה כללים חדשים לפיקוח על מערכת היחסים בין בעלי השליטה לחברות שלהם, ובין היתר לפיקוח על משיכות הכספים, "ההלוואות", שהם נוטלים מהחברה מבלי לדווח לרשות המסים ומבלי להחזיר אותן.

הרפורמה שינתה את אופן המיסוי של משיכות הכספים מהחברה וכן את אופן המיסוי של העמדת נכסים של החברה לשימושו של בעל השליטה, ובמקביל חשפה בעלי שליטה לחקירות פליליות במקרה שלא עמדו בכללים.

"מהפכת חברות הארנק" כללה שלושה חלקים: החלק הראשון עסק בחיוב במס של משיכות כספים על-ידי בעלי המניות מהחברות שבבעלותם; החלק השני דן בחברות שהוקמו על-ידי נושאי משרה (דירקטורים, מנכ"לים וכדומה) רק לצורכי מס, וכן בשכירים שהעניקו שירותים דרך חברות שבבעלותם - "חברות שכירים", המתחזות להיות חברות - וזאת כדי לחסוך מס (חברות ארנק); והחלק השלישי נוגע לסמכות מנהל רשות המסים להורות על חלוקת רווחים שנצברו בחברה ולא חולקו כדיבידנד (דיבידנד כפוי).

בנוגע לחלק הראשון, רשות המסים סימנה את בעלי שליטה בחברות פרטיות במשק, שנטלו הלוואה/כספים מהחברה שבבעלותם ולא החזירו את ההלוואה/הכספים או שההחזר נדחה למועד לא ידוע, כאשר חלקם אף השתמשו בכספים לצרכיהם הפרטיים, כגון רכישה של דירות, של רכבים, של רכוש או עבור הוצאות שוטפות. המשותף לכל הנחקרים היה כי הם בחרו שלא לדווח על אותם כספים כהכנסה לרשות המסים.

התיקון לחוק העוסק ב"משיכות בעלים" מחברות בבעלותם מעוגן בסעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה אשר שינה את אופן המיסוי של משיכות הכספים מהחברה וכן את אופן המיסוי של העמדת נכסים של החברה לשימושו של בעל המניות המהותי.

לפני התיקון לחוק, הנוהג המקובל היה כי בעלי שליטה היו נוטלים "הלוואות" מהחברה, ומועד ההחזר היה נדחה ללא סוף. בפועל, הם היו עושים שימוש פרטי בכספי החברה, ללא כל מגבלה או תשלום מס על הכספים הללו. התיקון שם סוף לתופעה הזאת. בעלי שליטה שנטלו כספים מחברות בשליטתם, מחויבים בדיווח שנתי על הכספים וכן בתשלום מס על ההכנסה בגינם.

התיקון החדש קבע כי משיכות כספים על-ידי בעלי המניות מהחברות שבבעלותם, בהן הלוואות שנלקחו והחזרן נדחה משנה-לשנה-ובפועל לנצח, יחויבו בתום השנה שלאחר המשיכה כהכנסה חייבת במס בידי בעל המניות שמשך את הכספים. לפי הסעיף, יראו משיכה מחברה במועד החיוב כהכנסה מדיבידנד, או לפי העניין כהכנסת עבודה או כהכנסה מעסק/משלח יד של בעל המניות המהותי. בנוסף, נקבע בתיקון לחוק כי גם העמדת נכסים של החברה, ובהם דירות מגורים, כלי שיט וטיס, לשימוש בעלי המניות תיחשב הכנסה החייבת במס

לחנך את בעלי השליטה

אולם לרשות המסים התברר כי בדיווחים שהוגשו לאחר כניסתו לתוקף של התיקון לא כל בעלי השליטה עמדו בדרישות החדשות של החוק, ורבים מהם אף ביקשו מרואי החשבון שלהם באופן מפורש שלא לכלול בדיווח את הכספים שנטלו מהחברה שבבעלותם כהכנסה.

רשות המסים בהנהלת ערן יעקב שמה לעצמה למטרה "לחנך" את בעלי השליטה שלא הפנימו את החקיקה החדשה, ופתחה תיקים פליליים לבעלי שליטה שנטלו כספים מהחברות שלהם. את התוצאות של החקירות הללו מתחילים לראות בכתב האישום שהוגש השבוע, ובכתבי האישום שיוגשו בתקופה הקרובה.

כאמור, בדצמבר 2019 חשף גלובס את תחילת החקירות של בעלי השליטה ברשות המסים בעקבות חקיקת הרפורמה, אז זומנו לחקירה שורת בעלי שליטה שמשכו כספים מהחברות בשליטתם ולא דיווח עליהם כהכנסה. זאת, על אף שהכספים לא הוחזרו או שההחזר נדחה למועד לא ידוע.

הקורונה אילצה את רשות המסים להוריד הילוך באכיפה לפרק זמן מסוים, וכעת הרשות מעלה שוב הילוך באכיפה, כאשר נראה כי עורכי דין בעלי חברות עורכי דין בבעלותם נמצאים על המוקד. 

עורכי הדין לא לבד 

אך לא רק עורכי הדין על המוקד. בחודש האחרון נחקרו שני בעלי שליטה נוספים בחשד למשיכת מיליוני שקלים מהחברות שבבעלותם מבלי לדווח על כך כהכנסה, לפי סעיף 3(ט1) בפקודת מס הכנסה. מרק זיבי, בעל חברת זיבוטל בע"מ, נחקר בחשד למשיכת כ-7 מיליון שקל מהחברה מבלי לדווח; וגיל אורן, בעל מניות בחברת נעה ואיתי חברת החזקות בע"מ, נחקר בחשד למשיכת כ-1.8 מיליון שקל מבלי לדווח על כך כנדרש. השניים שוחררו על-ידי בית המשפט בתנאים מגבילים.

מהבקשה לשחרור בתנאים מגבילים של מרק זיבי, תושב הרצליה, עולה כי פקיד שומה חקירות מרכז, בשיתוף פקיד שומה נתניה, פתחו בחקירה גלויה נגד זיבי בחשד שמשך מחברת זיבוט כ-7 מיליון שקל בין השנים 2019-2016, כאשר הוא ממשיך למשוך מאות אלפי שקלים כל שנה, מבלי לדווח על כך בדוחות האישיים שלו, במטרה להתחמק מתשלום מס.

מהבקשה בעניינו של אורן עולה כי הוא הגיש דוחות שנתיים לשנים 2018-2016, בהם דיווח על הכנסות ממשכורות מחברת פרידיקטיב דייל בלבד. זאת, למרות שלטענת רשות המסים הייתה לו משיכה מחברת נעה ואיתי החזקות, שעמדה על כ-1.8 מיליון, אותה השמיט מהדוחות בכוונה להתחמק מתשלום מס. 

*** חזקת החפות: עו"ד ברק רון ושאר המוזכרים בכתבה לא הורשעו, ועומדת להם חזקת החפות.